מפתחת ChatGPT מתכחשת לטענות בתביעת זכויות היוצרים של הטיימס

תביעה אחרונה ומאוד דרמטית, שהגיש הניו יורק טיימס (NYT) נגד OpenAI ומיקרוסופט בשלהי החודש שעבר, מעלה את נושא הפרת זכויות היוצרים בתחום הבינה המלאכותית על סדר היום, ובגדול.

כפי שדיווחנו, בתביעתו טוען גוף התקשורת המוביל כי OpenAI אימנה את ChatGPT על כמות אדירה של תכנים שלו, אלא שאלו מוגנים בזכויות יוצרים. התביעה של הטיימס טענה עוד כי כשמספקים לצ'טבוט הנחיות ממוקדות, ניתן לקבל ממנו עותקים מדויקים, או כמעט מדויקים, של מספר מאמרים שהתפרסמו בטיימס בעבר.

בתגובה ראשונה לתביעה שפרסמה אתמול (ב') כתבה OpenAI כי אינה מסכימה עם טענות הטיימס. החברה הצהירה כי קבלת פלט של ChatGPT שכולל חלקים שלמים של קטעי תוכן או מאמרים ספציפיים, "היא באג נדיר, שאנו פועלים כדי להביא לאפס". החברה גם הזכירה שהדיונים שקיימה מול הניו יורק טיימס בנדון "נראו כמתקדמים בצורה בונה במהלך התקשורת האחרונה שלנו ב-19 בדצמבר", ולכן ציינה כי התביעה, שעליה למדה מקריאה בטיימס, "באה לנו בהפתעה ובאכזבה".

OpenAI, שנחשבת כיום כשחקנית המובילה בתעשיית הבינה המלאכותית הג'נרטיבית (GenAI), מככבת עם הכלים שלה, ChatGPT ו-DALL·E, כבר מזה יותר משנה בגזרת הטק ומחוללת שיבוש ניכר בתחומים רבים. החברה זוכה לשבחים, לשימוש נרחב במוצריה, כמו גם לתמיכת-ענק ממיקרוסופט, שהשקיעה בה כבר כ-13 מיליארד דולר, שהפכה לשותפתה ומשלבת את יכולות ה-AI שפיתחה במוצרים רבים שלה.

ואולם, במקביל להצלחה החברה נתבעה כבר מספר פעמים בנושא זכויות יוצרים והפרתן, לכאורה, בעצם הליך האימון והלימוד של מודל השפה הגדול שלה (LLM), ששם גרסתו האחרונה הוא GPT-4.

התביעה האחרונה בנדון, שהגיש הטיימס, ושעוסקת שוב בחוקיות השימוש של OpenAI בחומרים המוגנים בזכויות יוצרים בהכשרת דגמי הבינה המלאכותית שלה, עתידה ככל הנראה לייצר מעין תקדים משפטי, ותהווה את אתגר זכויות היוצרים הגדול ביותר איתו התמודדו המפתחת ושותפתה מיקרוסופט עד כה.

האם הוא אומן בתוך הפרת זכויות יוצרים? GPT-4 מבית OpenAI. צילום: ShutterStock

הכחשת האשמות וההתלות בטיעון ה"שימוש ההוגן"

התגובה שפרסמה OpenAI להאשמות של ה-NYT כבר מסמנת שהמשפט עומד להיות סוער, בעיקר משום שהנתבעת מתכחשת נחרצות להאשמות שהוצגו נגדה.

ההגנה העיקרית שהציגה OpenAI, כך לפי דיווחים שונים, עוסקת במושג "שימוש הוגן", המאפשר שימוש בחומרים המוגנים בזכויות יוצרים למטרות כגון ביקורת, הערות, דיווח חדשותי, הוראה, מלגה או מחקר. גוגל, למשל, הצליחה להישען על טיעונים לשימוש הוגן כדי להתגונן מפני טענות על הפרת זכויות יוצרים, אחרי שסרקה והעלתה מיליוני ספרים כחלק מפרויקט Google Books שלה, ותקדים זה צפוי להיות מצוטט בהרחבה על ידי OpenAI בהגנתה.

קביעות השימוש ההוגן מונחות על ידי ארבעה גורמים: מטרת ואופי השימוש, אופי היצירה המוגנת בזכויות יוצרים, הכמות והמהותיות של החלק המשמש ביחס ליצירה המוגנת בזכויות יוצרים כולה, והשפעת השימוש על היצירה המוגנת בזכויות יוצרים. בנוסף נלקח בחשבון גם השוק הפוטנציאלי או השווי של היצירה המוגנת בזכויות היוצרים.

אלא שעל אף ש-OpenAI החלה את דרכה לפני כעשור בכלל כעמותה ללא מטרות רווח, כיום מדובר בחברה שהערכת שוויה עומדת על 90-100 מיליארד דולר, בזכות הפופולריות של ChatGPT שלה. עובדה זו מקטינה, כך נטען בחלק מהדיווחים במדיה העולמית, את הסבירות שהשימוש של OpenAI במאמרים של הטיימס תזכה להיכלל תחת המינוח "שימוש הוגן".

כראיה למחויבותה לשימוש אחראי בנתונים, OpenAI דיווחה על צעדים שבהם נקטה כדי להפחית את החששות בנושא זכויות היוצרים. לדבריה, החברה השביתה את תכונת ה"דפדוף" (Browse) של ChatGPT, שהובילה בשוגג לשכפול של תוכן, וכן העניקה לבעלי אתרים את האפשרות לבטל את הסכמתם לסורקי האינטרנט שלה, כך שיוכלו למנוע את השימוש בנתוניהם בהכשרת ה-MLLs.

יצוין כי למרות המאבק המשפטי שקורם כעת עור וגידים, OpenAI הביעה בהצהרתה רצון לשיתוף פעולה עם הטיימס, תוך הקבלה לשותפויות מוצלחות שלה עם ערוצי חדשות אחרים. לדבריה, בחברה מכבדים את המורשת העיתונאית העשירה של הטיימס ומאמינים שמערכת יחסים מועילה והדדית יכולה לטפח חדשנות הן בבינה מלאכותית והן בעיתונאות.

לתוצאות תביעה זו עשויות להיות השלכות משמעותיות על תחום הבינה המלאכותית, ויש אף מי שסבורים שהיא יכולה להפוך על פיו את כלל תחום ה-GenAI כפי שאנחנו מכירים אותו כיום, אם יוחלט בה כי אימון ה-AI אכן כרוך בהפרות זכויות יוצרים. המשפט, אם אכן יצא לדרך, עתיד להעלות שאלות חשובות – לגבי גבולות השימוש ההוגן, הזכויות של היוצרים המקוריים על התוכן, וכמובן גם בנוגע למידת האחריות הנדרשת ממפתחי הבינה המלאכותית היוצרת – ועיניים רבות נשואות כעת לתיק המסקרן, ולהכרעת הדין בו.