אל תיגעו בהיי-טק ובמדע

ביום א' הקרוב תתכנס הממשלה על מנת לאשר את תקציב המדינה. באופן מקרי, הישיבה תתקיים ביום ה-100 למלחמה. הציפייה היא שהתקציב יהיה מוטה לטובת הדברים שתורמים למלחמה, כולל לעורף, שסופג פגיעה קשה בעקבותיה. על רקע זה באות הדרישות לבטל את הכספים הקואליציוניים ולסגור משרדי ממשלה מיותרים. אלה שמציעים לסגור בדרך כלל לא מציינים את שמות המשרדים, אלא מכריזים הכרזה כללית. אולם, מן הסתם, מדובר במשרדים קטנים, ולא הגדולים שבהם – ביטחון, חוץ, אוצר או חינוך.

אחד המשרדים הקטנים וה-"פחות נחשבים" הוא משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה. אלא שהוא משרד חשוב בהחלט, וסגירה שלו או פגיעה בו תפגע במדע ובהיי-טק הישראלי, שהוא הקטר של המשק והמוביל של הכלכלה המקומית.

התקציב של המשרד הזה, שלשם הנוחות יכונה כאן משרד המדע, לא עומד בשום יחס לחשיבות התחומים שהוא מופקד עליהם, במיוחד בהתחשב בעובדה שרשות החדשנות הועברה אליו. על פי המידע האחרון, שמסר לא מכבר שר המדע, אופיר אקוניס, בראיון לאנשים ומחשבים, תקציב המשרד הוא 570 מיליון שקלים, לאחר ההתאמות והקיצוצים שעליהם הוחלט. נכון לעכשיו לא יודעים במשרד האם זה קיצוץ סופי או שייתכנו גזירות נוספות. מה שכן ידוע הוא שכפי שפורסם היום (ה') בכלי התקשורת, האוצר מתכוון לעשות מחטף ולקצץ באופן רוחבי שורה ארוכה של פרויקטים של המדענים הראשיים בכמה משרדי ממשלה. אלה תקציבים שמיועדים לפרויקטי מחקר בתחום האנרגיה, הסביבה, התחבורה ועוד.

הפנייה להגדיל תקציבים נופלת על אוזניים ערלות

תקציב רשות החדשנות, שעומד על 1.5 מיליארד שקלים, לא עודכן מזה חמש שנים. זאת, על אף שהצרכים של ההיי-טק גדלו, ועכשיו, עקב המלחמה, נדרש סיוע מוגבר לחברות צעירות, שאורך הנשימה הפיננסי שלהן לא עולה על חצי שנה, ולעתים אפילו לא על שלושה חודשים. אמנם, האוצר אישר לרשות החדשנות לתת מענקים בסך כולל של 400 מיליון שקלים, וזה ככל הנראה לא יקוצץ, אבל היכולת של החברות לקבל את המענקים האלה מוגבלת, כי על פי הנהלים, הם ניתנים כנגד גיוס סכום דומה ממשקיעים פרטיים. כידוע, המשקיעים הדירו את רגליהם מהשקעות בישראל מיד עם פרוץ המלחמה. בוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת הועלתה השבוע דרישה להגדיל מיידית את תקציבי משרד המדע ורשות החדשנות, אולם נראה שבעידן של קיצוצים במשרדי הממשלה, הפנייה הזאת נופלת על אוזניים ערלות.

אמנם, חלק מהקיצוצים בתקציב 2024 מוצדקים, כי המלחמה עולה הרבה מאוד כסף. אלא שלא כל קיצוץ מוצדק, ובכל מקרה, יש תחומים שאסור לגעת בהם. אחד מהם הוא ההיי-טק והמדע, שהם העתיד של המשק והכלכלה

דו"ח של מרכז המחקר של הכנסת, שהוגש לוועדה לקראת הדיון, ציין שהמאפיינים הייחודיים של ענף ההיי-טק – יזמות, מו"פ וכדומה – באים בישראל לידי ביטוי בעצימות גבוהה בהשוואה לשאר העולם. מספר הסטארט-אפים וההשקעות כאן, לפחות עד 2023, וגם האקו-סיסטם של ההיי-טק הישראלי, גבוהים באופן ניכר ביחס לגודל של אוכלוסיית וכלכלת המדינה. כך, למשל, המשקל של ענף ההיי-טק בתמ"ג עלה מ-13.9% ב-2012 ל-18.1% ב-2022. שלא לדבר על השכר הממוצע לעובד בהיי-טק, שהוא יותר מכפול מהשכר הממוצע במשק.

הצורך בסיוע דחוף להיי-טק בא גם, ובמידה רבה, על רקע עצירת הגיוסים: אלה ירדו ב-2023 בכ-60%. זוהי ירידה משמעותית, ואין כרגע אופטימיות שהענף יתאושש בזמן הקרוב.

הטווח הקצר והטווח הארוך

בדיון בוועדה צוין שההתייחסות להיי-טק צריכה להיות הן הטווח הקצר והן בטווח הארוך. בטווח הקצר, על הממשלה לחפש פתרונות שעוקפים את הנהלים שעל פיהם רשות החדשנות מעניקה סיוע לחברות הצעירות. כל הדוברים בוועדה הדגישו שמצבי חירום כמו זה הנוכחי מחייבים פתרונות מחוץ לקופסה. השר אקוניס אמר בראיון שאם יהיה צורך, הממשלה תסייע באמצעות קופסאות תקציב ייעודיות – כמו שנעשה בקורונה. הנתונים שהוצגו בוועדה לא מותירים ספק שזה הזמן להתחיל לחשוב לפתוח את הקופסאות האלה.

בטווח הארוך, נאמר בדיון, יש להסתכל על ההיי-טק דרך הפריזמה של כל תחומי החיים: החינוך, הבריאות, צמצום פערים על ידי גידול הגיוון התעסוקתי בקרב נשים, חרדים, ערבים, ועוד.

כל זה יכול להתקיים רק אם הממשלה תעלה את התקציבים המיועדים להיי-טק ב-2024, או לפחות לא תקצץ בהם, ותתווה מדיניות שתבהיר שההשקעה בהיי-טק היא משימה לאומית, והקצאת התקציבים עבורה עומדת בקריטריון של מתן עדיפות לכל מה שתורם לחוסן הלאומי. כחלק מזה יש צורך בהגדלת תקציבים לחינוך להיי-טק ולעידוד תלמידים לעשות חמש יחידות בגרות במתמטיקה. זה יגדיל את ההיצע ליחידות טכנולוגיות של צה"ל, שמהן יוצאים רבים מבני הדור הבא של ההיי-טק. כך ניתן יהיה לשמור על מיתוגה של ישראל כאומת סטארט-אפ

חייבים להישאר אומת הסטארט-אפ

דן סניור ושאול זינגר, מחברי הספר אומת הסטארט-אפ, פרסמו באחרונה רב מכר בארצות הברית, שעסק במאפייני הרוח הישראלית. הם עדיין סבורים שישראל היא המקום הכי טוב לחיות בו, וטוענים שההיי-טק הוא חלק מאותה רוח ישראלית. אלא שלא לעולם חוסן, במיוחד במצבי משבר ואחריהם, ואנחנו – הממשלה, התעשייה, האקדמיה וכולנו כפרטים – חייבים לשמר את זה.

השורה התחתונה: אמנם, חלק מהקיצוצים בתקציב 2024 מוצדקים, כי המלחמה עולה הרבה מאוד כסף. אלא שלא כל קיצוץ מוצדק, ובכל מקרה, יש תחומים שאסור לגעת בהם. אחד מהם הוא ההיי-טק והמדע, שהם העתיד של המשק והכלכלה.