מהו הברומטר הטכנולוגי של העולם?

הסוגיות הטכנולוגיות המרכזיות עלו לדיון באחד האירועים השנתיים הבולטים - מפגש הפורום הכלכלי העולמי בדאבוס ● מה נאמר בכינוס? אילו תחומים עמדו במרכז? ואיזה "סלב" של תחום ה-AI היה מבוקש שם מאוד?

האם בסוף 2024 נחייך או לא?

הוועידה של הפורום הכלכלי העולמי, שמתכנסת מדי שנה בדאבוס, שווייץ, התקיימה בשבוע שעבר. הפעם היא נערכה על רקע אי הוודאות הגיאו-פוליטית, שנמשכת כבר יותר משנתיים, בגלל מלחמת רוסיה-אוקראינה, המשבר הכלכלי העולמי ובחודשים האחרונים גם המלחמה בינינו לבין החמאס.

למרות זאת, המנהיגים הכלכליים והפוליטיים שמקפידים להגיע לוועידה זו – בעיקר כדי להיראות ופחות כדי לחדש – עשו מאמץ על מנת לשדר אופטימיות זהירה באשר ל-2024. זאת, על אף שמחקר מקדים שנערך בקרב הבאים לוועידה גילה שקרוב ל-56% מהם סבורים ש-2024 לא תהיה שנה של פריצת דרך.

חברת המחקר מק'ינזי, שותפה אסטרטגית של ועידה זו, פרסמה באתר שלה את מפת הדרכים הטכנולוגית והניהולית שצפויה בשנה הנוכחית, כפי שעלתה מהדיונים בדאבוס. או, אם תרצו, הברומטר הטכנולוגי של העולם.

הנושא הראשון שסומן הוא החשיבות של ביצוע מהיר של תהליכים ושינויים קריטיים. את זה ניתן לבצע בעזרת אוטומציה של תהליכים וטרנספורמציה דיגיטלית. נציגי מדינות בוועידה שדיווחו על אסטרטגיה של השקעה ביעילות תפעולית מהירה בארגונים שפועלים בהן הציגו חוסן תפעולי גבוה יותר ממדינות שהארגונים שפועלים בהן לא עשו זאת.

הנושא השני, שבאופן טבעי ריכז חלק ניכר מתשומת הלב, הוא ה-GenAI, כאשר התחושה היא שאנחנו נמצאים רק בראשיתה של המהפכה. הדוברים בדאבוס הציגו יישומים שונים שעושים בעזרת ה-AI בתחומי השיווק, המכירות, תפעול הלקוחות ופיתוח התוכנה. ההערכה היא ששימוש מוגבר בבינה המלאכותית יניב ערך של טריליוני דולרים במגזרים השונים. יש לכך חשיבות דווקא בשנה זו, כאשר הניווט הכלכלי בעידן אי הוודאות דורש דיוק בקבלת החלטות, ולא מעט יוזמה ויצירתיות כדי ליצור בידול תחרותי.

בדיונים בפורום הכלכלי העולמי הועלו גם האתגרים של יישום הבינה המלאכותית. כך, למשל, איימי וויבר, נשיאת סיילפורס ומנהלת הכספים הראשית של החברה, אמרה שהדרך אל הבינה מלאכותית חייבת לעבור בתהליך של טיוב המידע, ארגון מחדש של מבנה הנתונים. זאת, כדי שכאשר הארגון יעבור לענן, הזנת הנתונים תהיה קלה ומהירה יותר.

ב-2024, ארגונים ימשיכו לחפש דרכים כדי לעשות יותר דברים בצורה יעילה יותר, בין היתר בעזרת הבינה המלאכותית והטרנספורמציה הדיגיטלית. בכך הם ישיגו יעילות תפעולית ובידול תחרותי

איזה בכיר GenAI שהיה פופולרי במיוחד בוועידה?

ה-איש המרכזי שעומד מאחורי מהפכת הבינה המלאכותית היוצרת הוא סם אלטמן, מנכ"ל ומייסד OpenAI – החברה שמאחורי מודלי ה-GPT והכלי הפופולרי שמיישם אותם, ה-ChatGPT. אלטמן היה אורח פופולרי בוועידה, ורבים ניגשו אליו, שלא לומר צבאו עליו, כדי לשוחח איתו.

סם אלטמן, מייסד ומנכ"ל OpenAI.

סם אלטמן, מייסד ומנכ"ל OpenAI. צילום: ShutterStock

בפאנלים שבהם הוא השתתף, אלטמן דיבר על התחום החם הבא בתחום החם באופן כללי של הבינה המלאכותית – ה-AGI. או, בעברית, בינה מלאכותית כללית. בהבדל מהבינה המלאכותית שאנחנו מכירים, זו הכללית צפויה להיות מסוגלת להגיע לרמת בינה מעל לזו של האדם הממוצע. צפויות להיות לה מודעות עצמית וחשיבה עצמאית – דברים שראינו עד עכשיו רק בסרטי מדע בדיוני.

אלטמן הודה שההגדרות של ה-AGI עדיין לא ברורות, ואולי נראות לא רלוונטיות, אבל הוא משוכנע שבעוד עשור, המושג הזה יהיה מוכר לרבים מאוד.

בריאות הנשים במרכז

גם מגזר הבריאות נמצא על מפת הטכנולוגיה העולמית, בעיקר בהיבט של התרומה של הדיגיטל לצמצום פערים חברתיים ומגדריים במגזר זה. בדאבוס, ולא רק שם, שמו את הדגש על כך שיש להשקיע בבריאות נשים. בוועידה הוצג מחקר שקובע כי הארכת תוחלת החיים של נשים יסייע להגדלת הכלכלה העולמית בטריליון דולר בשנה עד 2040.

כל מה שהוזכר עד כה קשור לתשתית, שהיא טרנספורמציה דיגיטלית. המסר המסכם של ועידה זו, בהקשר הזה, הוא שכדי לבצע טרנספורמציה דיגיטלית יעילה נדרשים שלושה מרכיבים: מיומנות, קפדנות והיקף של הפעילות. דבר שראוי להזכיר כאן הוא שהמרצים בוועידה הדגישו את העובדה שמנהיגים עסקיים צריכים להתמקד בהתאמת כישרונות מובילים לתפקידים בעלי הערך הגבוה ביותר. בארגונים רבים, בין 20% ל-30% מהתפקידים הקריטיים לא מאוישים על ידי האנשים המתאימים ביותר.

מעמד המנמ"ר

עוד נושא שנדון במפגש הוא מעמדם של המנמ"רים בארגון והשפעתם על החדשנות בו. מנמ"רים ומנהלי טכנולוגיות משחקים תפקיד מרכזי בחיבור בין הטכנולוגיה לביזנס. גם אם התהליכים שהם מובילים במסגרת הטרנספורמציה הדיגיטלית משפיעים על הארגון במהירות איטית מהמקובל, בגלל מורכבותם, הם שחקנים מרכזיים בכל הנוגע להעצמת הארגונים שלהם והיכולת להניע אותם לבצע שינויים טכנולוגיים כדי למקסם את שורת הרווח שלהם.

כמו כן, עלה לדיון בדאבוס העוני העולמי. קריאה לצמצום העוני והפערים היא דבר חביב על מנהיגים ועל מובילים עסקיים, גם אם הם לא עושים הרבה, או בכלל לא, כדי להשיג את זה. יש לזכור שגם המוביליות החברתית והעלאתם של העניים אל מעל לקו העוני קשורים בדיגיטל, ונגישות לאינטרנט היא הכרחית כדי לגרום לזה לקרות בעולמנו המודרני.

השורה התחתונה: ב-2024, ארגונים ימשיכו לחפש דרכים כדי לעשות יותר דברים בצורה יעילה יותר, בין היתר בעזרת הבינה המלאכותית והטרנספורמציה הדיגיטלית. בכך הם ישיגו יעילות תפעולית ובידול תחרותי.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים