האם ההיי-טק במצב טוב? תלוי את מי שואלים

האם ענף ההיי-טק נמצא במצב טוב? לכאורה, התשובה לכך שלילית: הנתונים מראים שההשקעות בירידה, רק השבוע התבשרנו על פיטורים נרחבים בענף והמלחמה המתמשכת לא מיטיבה עם מצבו. אלא שיש מי שמשדרים אופטימיות, או לפחות טוענים שנכנסנו למשבר במצב טוב, ולכן ה-"נחיתה" לא כל כך כואבת.

התחושות וההערכות האופטימיות יותר ואלה שפחות עלו בוועידת הפסגה Top Summit 2024 של אנשים ומחשבים, שנערכה בתחילת השבוע במרכז האירועים והכנסים לאגו בראשון לציון, בהשתתפות מאות בכירים בענף ובהנחייתה של דפנה ליאל, כתבת ופרשנית פוליטית בחדשות 12.

נילי שלו, מנכ"לית מכון היצוא. צילום: ניב קנטור

מהצד החיובי הנה, למשל, נילי שלו, מנכ"לית מכון היצוא. היא אמרה בפאנל שבו שוחחו מנכ"לים ומנכ"ליות מענף ההיי-טק, שמכון היצוא קשור אליו קשר בל יינתק, על המצב כי "ישראל נכנסה למשבר יחסית במצב טוב, עם מרווח נשימה".

"עם פרוץ המלחמה הבנו מהר מאוד כי תפקידנו הוא לשדר למשק שיש המשכיות עסקית", ציינה שלו. "החלטנו שאנחנו חייבים לפעול על מנת להעביר למשק ולעולם מסר שלפיו אנחנו לא נעצרים, אלא ממשיכים קדימה. אחד הדברים שסייעו לנו בכך היה שישראל נכנסה למשבר במצב טוב".

לדבריה, "המצב הטוב יחסית של המשק עם הכניסה למשבר השתפר מאז בחלקו, בין היתר על ידי התוספת של מיליארד שקלים לתקציב רשות החדשנות. זה לא דבר של מה בכך".

"כחלק מהמסר של המשך העסקים", ציינה, "יצאנו לתערוכות עולמיות שחברות ישראליות החליטו להציג בהן למרות הכול. כך, השתתפנו בתערוכת מדיקה לציוד רפואי, שהתקיימה בגרמניה, בהשתתפות חברות רבות מהעולם, ובתוכן 26 חברות ישראליות, שהציגו בה. יחד עם מערך סחר החוץ במשרד הכלכלה יצרנו עבור חברות אלה אלפי פגישות עבודה. אנחנו מסייעים לקיומם של מפגשים פרטניים עם גופים שאנחנו נמצאים בקשר איתם, ועוזרים בחיבורים. בנוסף, בנינו תוכנית עבודה מאורגנת ל-2024, לקיום אירועים שבהם נסייע לחברות ליצור את הקשרים".

שלו הבטיחה ש-"ניתן דחיפה חזקה לפעילות בחו"ל, גם בכנסים בתחומים חשובים, שיש לישראל מה להציע בהם. חברות ישראליות נדרשות לנקוט במדיניות מרחיבה, ולא מצמצמת – ולא לוותר על שיווק ופיתוח עסקי מעבר לים".

"יש לנו אמונה ביכולות של ההיי-טק הישראלי ובהיותו מנוע צמיחה למשק", סיכמה. "אנחנו מצפים שהכסף יזרום, ושהממשלה תסייע בהידוק הקשרים ובקידום המו"פ – לטובת הענף וכלל המשק. על הממשלה להתמקד בהיבטים מעודדי צמיחה והשקעה, כמו פריצה של חברות ישראליות בחו"ל. אנחנו אופטימיים – וזה לא קל".

מאיה שוורץ, מנכ"לית איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים. צילום: ניב קנטור

לעומת זאת, מאיה שוורץ, מנכ"לית איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים, אמרה ש-"הכול נעצר. 2023 הייתה שנה קשה. היקף ההשקעות בהיי-טק קרס במהלכה ב-60%, והרבעון האחרון שלה היה חמור עוד יותר בהיקף ההשקעות המצומצם, בשל המלחמה. גם חלק ניכר מהמשקיעים הזרים הלך. זהו מגה אירוע והוא דורש התייחסות של הממשלה. נכון שהממשלה הגדילה את תקציב רשות החדשנות במיליארד שקלים, אבל זוהי טיפה בים".

שוורץ ציינה שכדי להיטיב את המצב, ובכלל, "יש לנצל בצורה טובה ומעמיקה יותר את ההון האנושי הנשי, להגדיל את נוכחות הנשים בענף. הגיע הזמן שהן ייקחו פיקוד. זהו גם הזמן שענפי הלואו-טק 'ייפגשו' עם ההיי-טק. אלה הן הזדמנויות עבור שני הצדדים, ועבור כלל המשק".

קרין מאיר רובינשטיין, מנכ"לית האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות. צילום: ניב קנטור

קרין מאיר רובינשטיין, מנכ"לית האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI), הגדירה את 2023 כ-"שנה הפכפכה. מחד, נרשם שיא שלילי של גיוסי הון והנפקות, ומנגד – עליות דרמטיות וזינוק במניות של חברות היי-טק עולמיות".

לדבריה, "אנחנו נכנסים לעידן ה-'נורמלי החדש' – כזה שעדיין, יניב תשואות עודפות להיי-טק – רק פחות ממה שהורגלנו אליו. השאיפה היא להגיע ליציבות עסקית, ובהחלט אפשר לעשות זאת".