מאסק משחק לנו במוח: הודיע ש-נוירלינק חיברה אדם ראשון למחשב

חברת נוירלינק (Neuralink) של אילון מאסק הגיעה לציון דרך משמעותי בפיתוחה של טכנולוגיית ממשק מוח-מחשב (BCI) שבה היא עוסקת. יזם הטק המפורסם שעומד מאחורי החברה, כמו גם מאחורי חברות דומיננטיות רבות אחרות, הודיע בלילה (ג') ברשת X שבבעלותו: "האדם הראשון קיבל שתל מנוירלינק אתמול, והוא מתאושש יפה. תוצאות ראשוניות מראות זיהוי שיא מבטיח של נוירונים".

הבשורה הזו מסמנת התקדמות משמעותית בניסוי שעורכת החברה בחיבור מוח למחשב. אחרי שעשתה ניסויים מוקדמים בבעלי חיים, כעת השבב האלחוטי שפיתחה הושתל לראשונה בהצלחה במתנדב האנושי הראשון. ברור לכל, למתנגדים לכיוון הפיתוח המסוים ולמצדדים בו, כי מדובר ברגע היסטורי בתחום, שיכול מחד לסלול את הדרך לאנשים עם שיתוק לשלוט במכשירים באמצעות מחשבותיהם, ומאידך להתקדם לכיוונים הרבה פחות חיוביים, כמו שליטתם האולטימטיבית של מדינות או תאגידים בבני האדם.

The first human received an implant from @Neuralink yesterday and is recovering well.

Initial results show promising neuron spike detection.

— Elon Musk (@elonmusk) January 29, 2024

השתל ומטרתו

המכשיר האלחוטי של נוירלינק שהושתל כעת במתנדב הראשון, מכיל 1,024 אלקטרודות, והוא הוחדר בניתוח לאזור המוח השולט בהכוונה המוטורית של הגוף. השתל אמור להשתלב בצורה חלקה עם הרשת העצבית של המטופל שבמוחו הוא פועל.

המטרה הראשונית של המחקר היא לאפשר למטופל לשלוט בסמן או במקלדת במחשב באמצעות מחשבותיו בלבד. אם היומרה הזו תצלח – הפיתוח יכול לחולל מהפכה מוחלטת בתקשורת ובחיי היומיום עבור אנשים עם שיתוק ומצבים נוירולוגיים בעייתיים אחרים.

למרות שעדיין מדובר בשלב מוקדם בניסוי המסוים, מאסק, כפי שכתב בציוצו אמש, דיווח על תוצאות ראשוניות מוצלחות והתייחס ספציפית אל "זיהוי שיא מבטיח של נוירונים" לאחר הליך ההשתלה. המידע הזה מצביע על כך שהמכשיר קולט בהצלחה את הפעילות החשמלית של המוח, ומניח את הבסיס ליישומים עתידיים של האביזר.

הניסוי הקליני – שמאסק ו-נוירלינק זכו באישור לערוך ממנהל התרופות והמזון האמריקני, ה-FDA, רק בחודש מאי האחרון – מתמקד בחולים עם שיתוק מפגיעה בחוט השדרה (המכונה בשפה המקצועית קוואדריפלגיה – Quadriplegia) וניוון שרירים (ALS), וצפוי להימשך שש שנים. הצלחתו של ניסוי ראשוני זה יכולה לסלול את הדרך ליישומי BCI רחבים יותר, שכאמור, מבחינה רפואית-פיזית יש להם את הפוטנציאל להחזיר עצמאות ולשפר את איכות החיים של מיליוני אנשים עם מוגבלות נוירולוגית.

צייץ את הבשורה שהטכנולוגיה שהחברה מפתחת כבר מנוסה על בני אדם. אילון מאסק, היזם והבעלים של נוירלינק. צילום: פליקר

האתגרים והסיכונים האופציונליים סביב פועלה של החברה

כאמור, למרות האפשרויות המרגשות הגלומות בה, טכנולוגיית BCI והאפשרות של חיבור מוח אנושי למחשבים, מעלים חששות אתיים בנוגע לפרטיות נתונים, לאבטחה וכן לפוטנציאל לשימוש בהם לרעה. בנוסף, עדיין יש להבין את ההשפעות הבריאותיות ארוכות הטווח של שתלי המוח ושל ההליכים הפיזיים להחדרתם לגוף.

אם לפרט מעט אודות הסיכונים שכבר הועלו על ידי מבקרי פועלה של נוירלינק – ראשית החשש הגדול ביותר הוא מהאפשרות שגורם כלשהו ישתלט על מוחו של האדם המושתל. במונח "גורם כלשהו" הכוונה היא ראשית כמובן להאקרים ולפושעי סייבר, אך גם, ולא פחות מטריד מכך, לגורמים אחרים ולכאורה יותר לגיטימיים, למשל אם מעסיק ידרוש מעובד בעל שבב במוחו לאפשר לו שליטה בשבב, או להבדיל אם מדינות ידרשו זאת מאזרחיהן, או לדוגמה מהחיילים בצבאותיהן.

בנוסף, במהלך הניסויים והשתלות שבבי המוח שלה שערכה החברה, היא עשתה שימוש בחיות, בעיקר בקופים. נוירלינק הציגה ברוב התרגשות כיצד קוף מושתל משחק במשחקי וידיאו באמצעות מוחו וחשיבה, כפי שניתן לראות בסרטון היוטיוב המצורף), אבל פחות ששה לגלות לעולם כי חלק גדול מהחיות שלקחו חלק בניסוי שלה לא שרדו ומתו בעקבותיו. את העובדה הזו חשף תחקיר שערכה סוכנות הידיעות רויטרס, ושהוביל אפילו לפתיחה בחקירה נגד החברה מטעם סוכנויות פדרליות בארה"ב. אלא שבסופה של החקירה הודיע משרד החקלאות האמריקני (USDA) כי לא מצא הפרות בהתנהלותן של נוירלינק או של שותפתה למחקר, אוניברסיטת קליפורניה בדייוויס (UC Davis), וזאת על אף העובדה שרויטרס דיווחה כי הניסויים בבעלי החיים הובילו הלכה למעשה למותם המיותר של 1,500 מהחיות מאז שהחלה החברה בניסוייה ב-2018. אישור ה-FDA שהחברה קיבלה, גם הוא סימן כי הממשל האמריקני אינו סבור כי נוירלינק מתנסה בהשתלה מסכנת בריאות או חיים במתנדבים האנושיים שלה. ואולם יש בהחלט רבים החוששים שבריאות המתנדבים הרבים שמוכנים להשתתף בניסוי – עלולה להימצא בסכנה.

למרות כל זאת, נוירלינק ממשיכה ומודיעה כי היא מחפשת חולים שמוכנים להירשם ולהשתתף בניסוי שלה ואף זוכה לפי הדיווחים בהיענות גבוהה להצעתה. הניסוי הקליני מתמקד בחולים עם קוואדריפלגיה ו-ALS, בגילאי 22 ומעלה, ואפשר שמי שמעוניין ומוכן לקחת בו חלק מקווה שפיתוחה של נוירלינק יספק לו מעט הקלה בהתמודדותו עם הפרעות התנועה החמורות שמחלתו מייצרת.