פסק דין: התגמול של טסלה למאסק בגובה 56 מיליארד ד' – לא הוגן

שופטת בית המשפט בדלאוור קבעה אתמול (ג'), כי תוכנית התגמול לאילון מאסק בסך 56 מיליארד דולר של טסלה היא לא הוגנת, וביטלה את עסקת הפיצוי הגדולה ביותר בתולדות החברה. הפסיקה ניתנת לערער.

ההחלטה, שניתנה על ידי השופטת קתלין מקורמיק, פירושה שמאסק, האדם העשיר בעולם, לא יכול לשמור על חבילת הפיצוי לשנת 2018.

תוכנית התגמול, שאושרה על ידי בעלי המניות ב-2018, כללה 20.3 מיליון אופציות למניות מחולקות ל-12 מנות של 1.69 מיליון מניות. על פי ההסכם, האופציות ניתנו למאסק ב-12 מרווחים, היה וטסלה תגיע לאבני דרך ספציפיות לגבי שווי השוק, ההכנסות והרווחים. לפי ההגשה המשפטית מטעם התביעה, מאסק הרוויח סכום שווה ערך ל-52.4 מיליארד דולר (שהיו שווים באותם ימים 56 מיליארד ד') באופציות למניות טסלה, והדבר התרחש בתוך ארבע שנים וחצי בלבד, לאחר שלמעשה כל יעדי החברה הושגו.

פסק הדין של בית המשפט הורה לבעל המניות של טסלה שערער על תוכנית השכר לעבוד עם הצוות המשפטי של אילון מאסק על יישום הצו.

בפסק הדין בן 201 העמודים כתבה מקורמיק, כי טסלה "לא עמדה בנטל ההוכחה שתוכנית הפיצויים הוגנת", וכי חבילת השכר לא עומדת בסטנדרט של סכום הוגן. היא אף ציינה, כי "נראה שהיקף הפיצוי הבלתי ייאמן הגדול ביותר אי פעם – סכום בלתי נתפס – הותאם כדי לעזור למאסק להשיג את מה שהוא האמין שיהפוך ל'עתיד טוב לאנושות'".

מאסק שיתף את מורת רוחו מהפסיקה בציוץ ב-X, וכתב: "לעולם אל תאגד את החברה שלך במדינת דלאוור", ומאוחר יותר עף העלה סקר ששאל את הקורים האם על טסלה לשנות את מיקום ההתאגדות שלה לטקסס.

שאלת ה"הוגנות" של גובה המענק הייתה מרכזית בתיק, שהחל ב-2019 כאשר בעל מניות בטסלה, ריצ'רד טורנטה, הגיש תביעה לביטול עסקת השכר של מאסק ב-2018, בטענה שהחבילה שולמה שלא בצדק, מבלי לדרוש ממנו להתמקד לחלוטין ביצרנית הרכב.

מקורמיק שקלה גם את הגינות ה"מחיר". הנאשמים דחקו בבית המשפט להשוות את מה שטסלה "נתנה" מול מה שטסלה "קיבלה", והשופטת כתבה "שטסלה זקוקה נואשות למאסק כדי להצליח בשלב הבא של הפיתוח שלה, אבל העובדות הללו אינן מצדיקות את תוכנית הפיצוי הגדולה ביותר בתולדות השווקים הציבוריים".

בעוד שרבים עשויים לטעון שהמענק היה הוגן, מכיוון שהרוב המכריע של בעלי המניות אישרו זאת, מקורמיק לא הסכימה עם זאת, וכתבה, כי "הנתבעים לא הצליחו להוכיח שהצבעת בעלי המניות הייתה מבוססת על דיווחים מלאים, וכי הצהרת מיופה הכוח תיארה באופן לא מדויק את הדירקטורים המרכזיים כעצמאיים והשמיטה באופן מטעה פרטים על התהליך". מקורמיק תיארה את התהליך שהוביל לאישור תוכנית התגמול של מאסק כ"פגום עמוקות", בעיקר בגלל קשריו העמוקים של מאסק עם האנשים, כולל חברי דירקטוריון, שהיו אמורים לנהל משא ומתן בשמה של טסלה. היא גם ציינה, כי העדות המחישה כי מדובר פחות במשא ומתן ויותר במיזם שיתופי.