בגלל בארד: בקשה לתביעה ייצוגית נגד גוגל – בישראל
עו"ד ברק כהן טוען שכדי לאמן את מודלי ה-AI שלה, גוגל משתמשת במידע אישי של אנשים, כולל מהג'ימייל שלהם, ללא רשותם ומבלי לשלם להם, ובכך מפרה את פרטיותם ● תביעה דומה מתנהלת בארה"ב ● לא נמסרה תגובה מגוגל
עו"ד ברק כהן הגיש אתמול (ג') לבית המשפט המחוזי בתל אביב בקשה לתביעה ייצוגית נגד גוגל, בטענה כי היא מאמנת את כלי הבינה המלאכותית שלה, בארד, על מידע של אנשים – ללא הסכמה וללא תשלום, ותוך מה שהוא מכנה פגיעה חמורה בפרטיות. עו"ד כהן מעריך את סכום התביעה הסופי במאות מיליוני שקלים, אולם בשלב הזה מעמיד אותו על 2.5 מיליון.
על פי כתב התביעה, שהגיש עו"ד דן צוק, מוצרי ה-AI של גוגל, ובפרט בארד, "עושים שימוש במידע פרטי, לרבות מידע אישי מזהה, שנלקח ממיליוני משתמשי אינטרנט, כולל ילדים מכל הגילאים, ללא הסכמתם או ידיעתם. נוסף על כך, גוגל ממשיכה לאסוף ולהזין נתונים אישיים נוספים ממיליוני גולשים ומשתמשים תמימים בישראל וברחבי העולם, שעשו ועושים שימוש במוצרים שלה, על מנת להמשיך ולפתח את המוצרים והיישומים".
בפוסט שכתב בעמוד הפייסבוק שלו ציין עו"ד כהן כי "גוגל ממשיכה לאמן את התוכנה תוך פגיעה חמורה בפרטיות, שחודרת גם לג'ימייל של המשתמש, ללא הסכמה, כשהיא משלבת את המידע בתוצאות השאילתות" (הכוונה היא לשאילתות החיפוש).
מידע ש-"עשוי להיות חשוף לעיני כל" – ולהניב רווח לחברה
לפי כתב התביעה, המידע האישי שגוגל אוספת, כדי לאמן את בארד, "עשוי להיות חשוף לעיני כל ולשמש לזיהוי מדויק של אנשים, באופן שלא היה אפשרי עד היום". עו"ד כהן קובל על כך שגוגל לא יידעה את המשתמשים באופן מפורט אודות איסוף המידע והשימוש בו – מה שלדבריו היה חובה עליה לעשות. במקום זאת, ציין, "גוגל הסתירה את הפרקטיקות הללו, ורק ביולי 2023 עדכנה בשקט את מדיניות הפרטיות שלה, כדי לנסות להגן על עצמה".
עו"ד כהן מצביע בכתב התביעה על טענה ותיקה נגד חברות האינטרנט – שהן עושות רווח על גבי המידע שלנו, מבלי ליידע אותנו שהן אוספות אותו ומשתמשות בו. בהקשר זה הוא ציין שבכמה חודשים בלבד לאחר ההכרזה על בארד, העושר של מייסדי גוגל, לארי פייג' וסרגיי ברין, עלה במיליארדים רבים של דולרים.
התובע (או, יותר נכון, המבקש, בשלב זה) מחלק את הקבוצה שבשמה הוא מבקש לנהל את התביעה הייצוגית ל-"קבוצת המשתמשים" ביישומי ה-AI של גוגל ול-"קבוצת הלא משתמשים", שבה הוא כולל "כל אדם בישראל שגוגל נחשפה למידע אישי או פרטי שלו, או שהייתה לה גישה אליו, או שהיא אספה אותו, או שעקבו אחריו, או שנלקח על ידה, או שהיא השתמשה בו ללא הסכמה או אישור, במהלך שבע השנים שקדמו להגשת התביעה". לצד התביעה הכספית, עו"ד כהן מבקש מבית המשפט להוציא צו נגד גוגל, שיחייב אותה להפסיק לאסוף את המידע, "להפר את הזכות לפרטיות וזכויות הקניין של המשתמשים בישראל" ו-"לנהוג בשקיפות ולחשוף בצורה ברורה ומדויקת את הנתונים שהיא אוספת, לרבות מהיכן וממי, במסמכי מדיניות ברורים ובולטים לעין".
מערכת אנשים ומחשבים פנתה לגוגל לתגובה, וזו טרם התקבלה.
תביעה דומה – בארצות הברית
הבקשה לתביעה ייצוגית בישראל היא לא המהלך המשפטי הראשון שננקט נגד גוגל בגלל כלי ה-AI שלה: חברת עורכי דין מקליפורניה הגישה נגד החברה תביעה בנושא עוד ביולי האחרון. החברה, Clarkson Law Firm, מאשימה את גוגל בכך שהיא "לקחה את כל המידע האישי והמקצועי שלנו, את העבודות היצירתיות והמוגנות בזכויות יוצרים שלנו, הצילומים שלנו ואפילו האימיילים שלנו… ומשתמשת בהם כדי לבנות מוצרי בינה מלאכותית מסחריים כמו בארד".
גוגל טענה בתגובה לתביעה ההיא, בארצות הברית, שהיא "חסרת בסיס". לדבריה, "אנחנו משתמשים בדאטה ממקורות ציבוריים, כמו מידע שמפורסם ברשת הפתוחה ובבסיסי נתונים פומביים, כדי לאמן את מודלי ה-AI שלנו, שעומדים מאחורי שירותים כמו גוגל טרנסלייט, ועושים זאת באופן אחראי ושעומד בשורה אחת עם העקרונות שלנו בכל הנוגע לבינה מלאכותית".
יצוין כי אותה פירמת עורכי דין הגישה תביעה דומה נגד OpenAI – החברה שעומדת מאחורי הכלי המתחרה של בארד, ChatGPT.
השימוש החינמי שלנו במוצרים גוגל כולל בתוכו ויתור על פרטיות. אף אחד מאיתנו לא קורא את תנאי השימוש כשאנו מתקינים אפליקציה שלהם. למי יש כוח לקרוא מסמך משפטי (באנגלית) של כמה עמודים. אני בטוח שבתוך המסמך הזה יש סעיף שמאפשר להם לבדוק את הנתונים של המשתמשים.