"ארגונים ללא ייצוג נשי הולם – מפספסים ומפסידים"

"ברמה העסקית, אין ספק שארגונים שאין להם ייצוג נשי ביחס הולם לכמות הנשים בעולם – מפספסים. הם מחמיצים את זווית הראייה של לקוחות ממגזר זה, וזה פוגע בהם עסקית. הם מפסידים דעה שונה, שלא מיוצגת, כמו גם את זווית הראייה ה-'נשית', אם הנהלת החברה שלהם 'גברית', כולה או רובה", כך אמרה מירב הראל, מומחית בינלאומית לתחומי הפינטק, הקריפטו, החדשנות ועתיד עולמות הכספים.

הראל התראיינה לאנשים ומחשבים לרגל היום הבין לאומי לנשים ונערות במדע, שמצוין היום (א'), ה-11 בפברואר. יום זה נקבע ב-2015 על ידי האו"ם, במטרה לקדם נשים בתחומי ה-STEM (ר"ת Science, Technology, Engineering ו-Mathematics – מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה). נשים עדיין מהוות מיעוט במקצועות אלה, אף על פי שבישראל ובמדינות נוספות נעשו ונעשים מאמצים רבים על מנת לקדם נשים בתחומים הללו, שנחשבים כ-"גבריים".

לדברי הראל, "אובייקטיבית, יש ייצוג חסר של נשים בארגונים בכלל ובארגוני היי-טק בפרט. המחסור הוא גם מלמעלה למטה וגם רוחבי. בנוסף, אין דיון על העדר הגיוון. המספרים מדברים בעד עצמם, והמחסור של נערות, ילדות ונשים בתחומי המדעים והטכנולוגיה קורה בכל גיל. גם בגיל מאוחר יותר, באקדמיה, רואים שנשים לא במצב טוב ויש להן ייצוג חסר. זה בעייתי פעמיים: כשיש ייצוג חסר של נשים, הן מפספסות את היכולת למצות את הפוטנציאל השכלי שלהן. בנוסף, במצב זה אין להן יכולת להביא הביתה משכורת 'גברית', גבוהה יותר, או לעשות אקזיט. כך, ההפסד מתבטא בכמה דרכים, גם ברמה העסקית".

"ברובד נוסף, שלישי, ברמת המדינה", ציינה הראל, "כאשר 51% מהאוכלוסייה לא מיוצגות באופן שוויוני ולא ממצות את הפוטנציאל הטמון בהן, אזי המדינה כולה מפסידה כסף בממד התל"ג. יותר נשים נמצאות על קו העוני ומתחתיו, והפתרונות המוצעים לא בהכרח מתאימים להן. כך, ייצוג החסר של נשים גורם להפסדים בכל רובד".

"יש לנשים רבות קושי לבוא ולומר: 'זו אני ואלה היכולות שלי. אני מבינה שאני מתמודדת בעולם שמשום מה נתפס כ-'גברי'. מה זה אומר עליי, כאישה – שאני תמיד במיעוט?'", הסבירה הראל. "השאלה של משמעות היות אותן נשים מיעוט מגדרי במקצועות ההיי-טק מלווה אותן מהתיכון, דרך הצבא ועד ללימודים באוניברסיטה ולעולם התעסוקה. בכל אחד מהמקומות האלה, הנשים מהוות מיעוט מספרי. כאשר אישה בוחרת מסלול ייחודי זה, היא רואה את הבלבול בעיניים של הגברים שניצבים מולה. היא צריכה להיות טובה יותר מכל מי שסביבה. חובת ההוכחה היא עליה, כי היא מוקפת 90% גברים".

אולי המצב טוב יותר בסטארט-אפים?
"לצערי, לא. מתוך כלל חברות הסטארט-אפ בישראל שמקבלים מימון, רק בראש 3% מהן עומדות נשים. יש להשקיע מחשבה כיצד משנים את הנתון. למשל, להביא למצב שבו המשקיעים יבינו שכדאי להם להשקיע בחברות שבראשן עומדות נשים".

לא רק סופרסטארים – גם סופרסטאריות

"בגיל בית הספר, כל עוד החברה ומערכת החינוך מציגות סופרסטארים, הן משמרות הבניות מחשבתיות קיימות בנושאי נשים וגברים – וזה מחטיא את המטרה. יש לפעול להעלאת המודעות לנושא, ולהציג גם סופרסטאריות", ציינה הראל.

אז מה עושים?
"צריך לתת במה לבנות יזמיות. כמו כן, יש לגשר על הפער בין נערות ובין מתמטיקה והמקצועות הטכנולוגיים. צריך להציף מולן את המבנה, שישמש אותן כמודל הצלחה שליעדים שלו הן תשאפנה להגיע. על אף שחל שינוי ויש יותר נשים בתחום, אין עדיין מספיק נשים יזמיות ומייסדות בהיי-טק".