פרויקט AI – מזיהוי הצרכים והמטרות ועד בחירת הפתרון הנכון

מאמר שני*

אחרי שבשבוע שעבר פרסמנו את המאמר הראשון בסדרה, שעסק ב-AI – מדיבורים למעשים, לפניכם חלק נוסף בסדרה, שהפעם יעסוק באופן ההכנסה הנכון של הבינה המלאכתותית לארגונכם.

אם עברנו את שלב הלימוד והגענו למסקנה שאנחנו רוצים להכניס AI לארגון, כדאי לעשות זאת בצורה נכונה.

מערכות מידע נדרשות לאפשר גישה למידע, מעבר להקמה של תשתית סטנדרטית, וברוב המקרים פתרונות AI דורשים גישה לסביבות ענן. בארגונים שעדיין לא שם, הדבר יכול ליצור אתגרים חדשים של לימוד עולמות תמיכה חדשים, שאלות לגבי הגנה על המידע, וכדומה, שנדרש לוודא שיש מי שיוכל לתת מענה עליהן

נקח לדוגמה פרויקט של שילוב AI במחלקת גיוס – בדוגמה זו המערכת תמפה את כלל המידע הארגוני הקשור למועמדים, את קורות החיים, את סיכומי הראיונות, מבחנים והתכתבות במייל בין המנהל המיועד למחלקת הגיוס, במטרה ללמוד על המועמד את כלל המידע. בנוסף, המערכת תבצע העשרה של המידע על ידי השלמת פרטים דרך מידע חיצוני מרשתות חברתיות. כדי לממש פתרון מסוג זה, אנחנו חייבים שיתוף פעולה בין הגורמים בארגון. אז מי מעורב?

מנהל/ת מקצועי (בדוגמה זו – מנהל הגיוס), עומד לפני שינוי מאוד גדול, עם חששות שעלולים להתעורר אצל עובדים לגבי עתידם. הצורך לסמוך על מערכת, שתמצא מועמדים במאגרי המידע במקום לערוך את החיפוש בעצמנו, דורש מידה מסוימת של אמון בטכנולוגיה, ושחרור אחריות אישית.

מערכות מידע נדרשות לאפשר גישה למידע, מעבר להקמה של תשתית סטנדרטית, וברוב המקרים פתרונות AI דורשים גישה לסביבות ענן. בארגונים שעדיין לא שם, הדבר יכול ליצור אתגרים חדשים של לימוד עולמות תמיכה חדשים, שאלות לגבי הגנה על המידע, וכדומה, שנדרש לוודא שיש מי שיוכל לתת מענה עליהן.

משפטית, גישה למאגרים חיצוניים על מועמדים יכולה להציב בסימן שאלה את סוגיית העמידה בחוקי הגנת הפרטיות ושמירת מאגרי מידע.

הלקוחות, שהם מנהלים בארגון המגייסים עובדים, צריכים להיות ערים לשינוי, שיגרור גם שינוי בנוסחי הגדרת תפקיד נדרש לגיוס, שיהיה יותר מקיף. בנוסף יש לענות לדרישות ההנהלה, שאשירה הכנסה של מערכת AI, ורוצה להבין היטב עד כמה ה"ניסוי" הצליח.

בתחום משאבי האנוש ניהול השינוי הוא קריטי. מדובר על נושא שנחשב על ידי רבים כמהפכה ארגונית. ללא ניהול המשאב האנושי שחייו הולכים להשתנות, הכיוון שאליו כל אחד יקח את האירוע יכול להיות לא בהלימה למטרה.

יכולה לסייע לארגון בתהליכי גיוס עובדים. AI. צילום: שאטרסטוק

נדרש מישהו שיודע.ת AI

פרויקט בטכנולוגיה חדשה כדאי מאוד לבצע עם מי שכבר יש לו ניסיון בתחום. הסיכוי לכישלון במקרה כזה קטן משמעותית, אך אנחנו לא רוצים שהטעם הראשון יהיה מר.

ואולי הכי חשוב זה לדאוג למינוי מנהל פרויקט – מישהו שילווה את כל מהלך הפרויקט, שייצר שפה משותפת בין הצד העסקי לטכני ושמכיר את כל הגורמים המעורבים.

בגלל שרוב הארגונים היום רק נכנסים לתחום, כדאי להשקיע זמן ומחשבה על איפה להתחיל. אחת הדרכים הטובות לבחור היא לקיים תהליך אסטרטגי, שיכלול בהתחלתו אינטרו לעולם ה-AI, בו יוצגו דוגמאות רלוונטיות לארגון, שיבואו ממחקר מוזמן. בנוסף יוצגו בו יכולות בינה מלאכותית ברמה הכללית – מה אפשר לעשות, מה אי אפשר לעשות (היום) וממה להיזהר. לאחר חלק זה של התהליך, כשיש לנו יישור קו מסויים, אפשר לקיים סיעור מוחות מנוהל, בו מעלים רעיונות ליישום, ומבינים את סיכויי ההצלחה של הרעיון על פי סט פרמטרים מובנה. מתוך הרעיונות, עושים בחירה של אלו שיש להם סיכוי להצליח בביטחון הגבוה ביותר, ומבצעים יישום ראשוני של הרעיונות הללו.

בבחירת פתרון ארגוני ראשון חשוב לשים דגש על הנקודות הבאות:

• גישה למידע – כמעט כל פרויקט AI יהיה מבוסס על מידע קיים, צריך לראות שהמידע נגיש לסביבה בה יבוצע הפרויקט.
• מידע מטוייב – מידע עם אי דיוקים ייצור תוצאות לא מדויקות, שיכולות להתפרש על ידי מי שיקבל אותן כאילו המערכת לא יודעת מה היא עושה.
• האם המידע מתויג – האם אפשר להבין באמצעות מחשב מה המידע מכיל. כך למשל, אם יש מחיצה מלאה בקבצים מסוגים שונים, לדוגמה צילומי תעודות, ולא ברור בנוגע לקובץ איזה סוג תעודה הוא, העבודה תהיה הרבה יותר מורכבת.

הכותב הוא מנמ"ר לשעבר ושותף בחברת דופיניטי

*למאמר הראשון בסדרה