לתת עדיפות בקבלה לעבודה בהיי-טק לחיילי מילואים

זה החל כטפטופים, שמועות, ועכשיו זו כבר תופעה. חיילי מילואים שמסיימים חודשים של לחימה בעזה או בצפון מוזמנים למנהל.ת שלהם.ן ומקבלים הודעה על פיטורים. יותר נכון, על שימוע לפני פיטורים – אבל ברור מהן תוצאותיו. כדי לתרום את תרומתנו למלחמה בתופעה יזמנו, במערכת אנשים ומחשבים, מכתב של בכירות ובכירים בהיי-טק, מנכ"לים.ות ומשנים.ות למנכ"ל, שבו הם מגנים אותה ומתחייבים שהיא לא קרתה ולא תקרה בחברה שאותה הם מנהלים.

כתבה ששודרה בחדשות 12 חשפה את ממדי התופעה הבלתי נתפסת. בכתבה הופיע חייל מילואים בשם נחמן שפירא, שהועסק באתר אינטרנט ששמו לא נחשף. שפירא גויס ביום הראשון של המלחמה ושוחרר בסוף דצמבר, לבקשתו, לאחר שהמעסיק שלו לחץ עליו לחזור לעבודה.

בדיוק חודש לאחר שהוא שב לעבודה, כפי שהחוק מתיר, המתין לו מכתב מהבוס המזמן אותו לשימוע. שפירא היה המום, מאחר שבמכתב השימוע נכתב שלא מרוצים ממנו כי הוא לא מסתדר עם הבוס. "כשנלחמתי בעזה, הבוס צלצל אלי כמה פעמים וביקש שאחזור כי הוא לא יכול בלעדיי, אז מה קרה מאוז שחזרתי?", שאל.

שפירא אינו היחיד. עו"ד מאיר אסרף, שמייצג אותו, סיפר באותה כתבה שמדובר בתופעה הולכת ומתרחבת, ואותם מפוטרים נתקלים בביורוקרטיה איומה בוועדת התעסוקה של משרד הביטחון, שאמורה לסייע להם. זאב שניידר, מ"פ במילואים שמשרת בצפון, אמר באותה כתבה שחמישית מחיילי המילואים בפלוגה שלו קיבלו מכתבי פיטורים או איומים בפיטורים אם לא ישובו לעבודה.

הסיוע למילואימניקים הוא דבר הכרחי ומוסרי. לא ייתכן שאדם ייקרא לשירות מילואים בצו 8 – שירות שהוא לא בחר להתייצב אליו, יגן על המדינה וכשיחזור ל-"אזרחות" יגלה שהוא עומד לאבד את מקום עבודתו. בחברה מתוקנת ובמדינה מתוקנת, דבר זה הוא אות קלון על מי שעושה אותו

על הענף עם שיעור המילואימניקים הכי גבוה להתגייס למלחמה בתופעה הבזויה

ענף ההיי-טק הוא אחד הענפים בעלי האחוז הגבוה ביותר של מילואימניקים שגויסו למלחמה מקרבו. על פי נתונים שפורסמו, מדובר ב-18% מכלל המועסקים.ות בענף. עוד לפני המלחמה, בעקבות המחסור הכרוני בכוח אדם בהיי-טק, שעליו נוספו גלי הפיטורים של 2023, כוח האדם של ההיי-טק היה בחסר, וזאת עוד סיבה שבגינה לא ברור מדוע היו מנהלים בענף שפיטרו מילואימניקים שחזרו מהמלחמה – רבים מהם עובדים טובים ומסורים.

הסיוע למילואימניקים הוא דבר הכרחי ומוסרי. לא ייתכן שאדם ייקרא לשירות מילואים בצו 8 – שירות שהוא לא בחר להתייצב אליו, יגן על המדינה וכשיחזור ל-"אזרחות" יגלה שהוא עומד לאבד את מקום עבודתו. בחברה מתוקנת ובמדינה מתוקנת, דבר זה הוא אות קלון על מי שעושה אותו. לכן, ראשי הענף, המנכ"לים והארגונים שבראשם הם עומדים צריכים לפעול בשני מישורים: במישור הראשון, המעשי, הם חייבים להכריז על עדיפות עליונה, ברמת אפליה מתקנת, בקבלה לעבודה של חיילי מילואים שאחרים פיטרו אותם מעבודתם מאחר שהם נעדרו במשך זמן מה כי הם נקראו לשרת את המדינה. עליהם להנחות בהתאם את מחלקות משאבי אנוש והמגייסים (לעבודה). כמו כן, עליהם לוודא שאם חלילה בהמשך ייווצר צורך בפיטורים, אותם חיילי המילואים יהיו בעדיפות אחרונה.

המישור השני הוא המשפטי. יש עורכי דין מומחים ליחסי עבודה שיכולים לסייע לאותם מפוטרים, וחשוב להיעזר בהם. אבל הכי חשוב לדאוג לחיילי המילואים הללו למצוא תעסוקה חלופית באופן מיידי.

זהו הדבר המינימלי שכל אחד ממנהלי ההיי-טק יכול לעשות למענם של אלה שב-7 באוקטובר לא שאלו שאלות, חלקם גם לא חיכו לצו 8, עלו על מדים ויצאו להילחם. אמנם, ההיעדרות ההמונית פגעה במעסיקים, אבל לא יעלה על הדעת שאת המחיר של פגיעה זו ישלמו דווקא אלה שבזכותם אנחנו יכולים להמשיך לעבוד, לחזור לסוג של שיגרה ולהתחיל להתאושש מהמשבר.

מערכת אנשים ומחשבים מתגייסת למאמץ לסייע לאנשי מילואים מהענף. אם אתם מילואימניקים ששירתו במלחמה ונמצאים בין עבודות, מסיבה כלשהי, אתם מוזמנים לפנות למערכת שלנו ולכתוב בקצרה על עצמכם ועל הניסיון התעסוקתי שלכם. אנחנו נפרסם וננסה לסייע.