הכנס שהוכיח ששוק הענן הישראלי התעורר – ושחזרנו לשגרה

אין ספק שהכנס אודות הענן הממשלתי נימבוס, שנערך היום (ה'), בהפקת אנשים ומחשבים, היה הכנס המרכזי הראשון של 2024, בוודאי בעולמות ההיי-טק וה-IT. האירוע הזה ביטא את התהליך המורכב של חזרה לשגרה בזמן מלחמה.

פרויקט נימבוס מעורר עניין רב במשק והמבקרים הרבים, שגדשו כל מטר פנוי במרכז הכנסים והאירועים אווניו בקריית שדה התעופה, הוכיחו את זה. עוד דבר שהם הוכיחו הוא שהממשלה היא שחקן מרכזי בפעילות של עולמות ההיי-טק וה-IT במדינה.

הענן הוא נושא טכנולוגי, אבל הפרופיל של המשתתפים באירוע הוכיח שממש לא רק, שמדובר במשהו הרבה יותר גדול מטכנולוגיה והיי-טק בלבד. באולמות המלאים ניתן היה לפגוש 30 מנכ"לים.ות של משרדי ממשלה והסגנים.ות שלהם.ן, ובראשם מנכ"ל משרד ראש הממשלה, יוסי שלי. לצידם היו שם החשב הכללי במשרד האוצר, יהלי רוטנברג, המפקח על הבנקים, דני חחיאשוילי, מנכ"לית מערך הדיגיטל הלאומי, שירה לב עמי, מנכ"ל מערך הסייבר הלאומי, גבי פורטנוי, ובכירות ובכירים נוספים מהמגזרים הממשלתי-ציבורי והפרטי. עוד ציבור שהראה נוכחות מרשימה באירוע הוא זה של המנמ"ריות והמנמ"רים במשרדי הממשלה – מה שמהווה הוכחה נוספת לשדרוג המדהים במעמדם.

הטכנולוגיה כבר מזמן לא חונה בשולחן המנמ"ר, אלא היא אחד המרכיבים המרכזיים שמסייע למנכ"ל לממש את המדיניות שלו. זה נכון בחברות פרטיות, אבל לא פחות מזה בממשלה, ששם התוצר הסופי של מימוש המדיניות אמור להיות שירות טוב יותר לאזרח. ואמנם, זו התפיסה הרווחת בממשלה, גם אם מימושה עדיין לא מושלם. הענן עתיד להקפיץ את המימוש הזה כמה צעדים קדימה, ויש לו פוטנציאל לעשות מהפכה בדרך שבה הממשלה עובדת ומספקת שירותים.

משתתפים מאזינים ברוב קשב לדברי המרצים בכנס הענן הממשלתי נימבוס, היום (ה'). צילום: ניב קנטור

חברות הענק הבינו את הפוטנציאל, גם אם היה צריך לשכנע אותן

פרויקט נימבוס יביא, וכבר מביא, לשינוי לא רק בממשלה, אלא גם בדרך שבה כל המשק עובד. עשרות חברות השירותים שנציגיהן השתתפו בכנס הן הוכחה לכך. בארבע ענקיות הענן שהשתתפו במכרז – שתי הזוכות בו, AWS וגוגל קלאוד, ושתי אלה שלא זכו בו, מיקרוסופט ואורקל – הבינו את זה עוד ב-2019, כשהוא יצא, והחליטו לקפוץ למים וכחלק מזה להקים בישראל דאטה סנטרים ואזורים ייעודיים, כמתחייב מתנאי המכרז. זה לא מובן מאליו. ישראל אמנם מעניינת את החברות הרב לאומיות בהיבט של ההון האנושי שלנו, אבל בהיבט המכירות – פחות, באופן טבעי, עקב היותו של השוק הישראלי שוק קטן.

השנים הבאות יספקו את התשובה האם הענן אמנם יביא לכך שהשירותים של הממשלה יהיו יותר טובים וזמינים לנו, ועד כמה זה ישפיע על חיינו, כאזרחים במדינה

לשאלה מדוע בכל זאת כל ארבע הענקיות האלה החליטו להשקיע בישראל (במקרה של שתי הזוכות, החשב הכללי ציין בכנס שהיא תגיע בעשור הקרוב ליותר מ-10 מיליארד דולר) יש תשובות שונות. מה שבטוח הוא שזה היה לא קל והצוות של הממשלה שעסק במכרז, בהובלת מינהל הרכש במשרד האוצר, היה צריך לעשות כמה וכמה פעולות כדי לשכנע את ראשי החברות להשקיע כאן. שחר ברכה, שהיה בין המשכנעים, אמר בכנס שהוא ועמיתיו היו צריכים למכור את מדינת ישראל והיתרונות שלה, ולהסביר למנהלים הבכירים בחברות הטכנולוגיה למה חשוב להם להיות שותפים למהלך הענק, שלא לומר פורץ הדרך, הזה.

תנאי המכרז היו מאתגרים: כל אחת מהזוכות הייתה צריכה להקים פה דאטה סנטר ואזור ייעודי רק למדינת ישראל – ואמנם הקימו, וכאמור, כל החברות שהגיעו לקו הגמר עשו זאת. התנאי הזה הוכנס למכרז מסיבות מובנות: הממשלה וגופים רגישים נוספים, לרבות ביטחוניים, לא יכולים להרשות לעצמם לאחסן ולהפעיל יישומים בעננים שממוקמים מעבר לים. זה היה נכון תמיד וזה נכון שבעתיים, שלא לומר קריטי, בעידן של מצב מלחמתי וביטחוני מעורער כמו בימינו.

מהלכים ראשונים במסע ארוך

סיום המכרז והקמת הדאטה סנטרים והאזורים הייעודיים בארץ הם רק המהלכים הראשונים במסע ארוך, שיכלול עוד צעדים רבים, ובמרכזם פיתוח תהליכים ושיטות להגירה של משרדי הממשלה לענן. כאן נכנסות חברות ה-IT וספקיות השירותים שמשתתפות במכרזי הרבדים השונים של נימבוס, שהממשלה פרסמה, כדי להטמיע מאות פתרונות שיסייעו לה במעבר לענן ובפעולה בו.

אתגר נוסף שיש כאן, ומעניין מאוד את החברות הזוכות, הוא לגרום למגזרים הבולטים במשק, כמו הפיננסים, לעבור לענן. זה אמנם מתחיל לקרות, ובשנת 2024, גם שם כבר לא שואלים האם לעבור לענן, אלא מתי. זוהי למעשה ההצלחה הגדולה של נימבוס: הפרויקט הזה עורר את שוק הענן בישראל. חברות רבות בשלל מגזרים, ובכלל זה הבנקים וחברות הביטוח, עדיין לא שם, אבל במגזר הפיננסי בודקים בימים אלה את המשמעויות של המעבר לענן, במסגרת ניהול סיכונים. ברור להם שהם חייבים לעבור לפלטפורמה עננית, במאוחר או, כנראה, במוקדם.

השורה התחתונה: כנס נימבוס הראה, ובבירור, שהגם שמדברים על מחשוב ענן הרבה מאוד שנים, השוק הזה חי ופורח בישראל, במגזר הממשלתי – וממש לא רק. השנים הבאות יספקו את התשובה האם הענן אמנם יביא לכך שהשירותים של הממשלה יהיו יותר טובים וזמינים לנו, ועד כמה זה ישפיע על חיינו, כאזרחים במדינה.