בא לבקר במאורת הנמר: לירון נאור

השבוע בא לבקר במאורת הנמר לירון נאור. הוא בן 54 ותושב כפר סבא, אב לשתי בנות, ולשעבר מנהל תחום הדיגיטל בבנק מזרחי-טפחות. ללירון יש סיפר יוצא דופן בו שיתף אותי בזמן הביקור, ואני משוכנע שגם אתם תמצאו אותו כזה.

בשיחתנו סיפר לי לירון כי עבר ילדות רגילה וטובה בעיר הוד-השרון, ואף שסיים את תיכון מוסינזון. השירות הצבאי שלו היה בחיל התותחנים, כמשנה טכני על מחשב ירי במרכז ניהול אש. "לאחר הצבא", המשיך ותיאר את שאירע בחייו, "עבדתי בתעשייה ובעיקר בעולם ההיי-טק בתחום האינטרנט (בעיתון גלובס) ותקשורת נתונים (בחברת מוטורולה). במקביל לעבודתי סיימתי לימודי הנדסאי תעשייה וניהול באוניברסיטת תל-אביב ובהמשך לימודי מנהל עסקים לתואר ראשון. בשנת 2001, די במקרה, התקבלתי לבנק מזרחי-טפחות ועבדתי בו במשך 20 שנים. לאחר מספר פרויקטים גדולים שניהלתי, מוניתי למנהל תחום הדיגיטל, ואט אט בניתי מחלקה של 11 עובדים".

לירון המשיך ותיאר איך, לאחר שנתיים של עמל רב, בשנת 2007, הושק בבנק פרויקט דיגיטלי רחב לו היו שותפים מאות אנשים. בנוסף הוא בנה אתר אינטרנט חדש (תשתיות, טכנולוגיה ו-UX) לבנק. אלא שאז, בעצם בשיא ההצלחה, הדברים קיבלו תפנית חדה – "חודשים ספורים לאחר ההשקה, שקעתי בדיפרסיה עמוקה, במשך חודשים רבים", הסביר לירון. "המשא על כתפיי היה כבד מדי, עד כדי רצון לסיים את חיי. הרופאים שראו אותי לא רצו לתת לי תרופות וטענו שאני חזק ואתמודד".

"בתחילת שנת 2008, עברתי למצב של מאניה, ישנתי 2-3 שעות בלילה, במשך חודשים רבים, ושוב, אף רופא לא הבין שיש פה פצצת זמן מתקתקת. ביום החמישי בחודש נובמבר עברתי אירוע של התקף פסיכוטי ואושפזתי מרצון בשלוותה", סיפר.

לדבריו, "האירוע התרחש בעודי בשיא שלי בניהול בבנק. במיון אובחנתי במאניה דפרסיה בעקבות ההתקף שהיה הטריגר! לאחר שבוע של אשפוז ושבוע של חופש, חזרתי לבנק בידיעה כי 'אני מסתיר את המחלה'". לירון המשיך וסיפר כי בשנים שעברו הוא עבר רכבת הרים בלתי אפשרית. "הרופאים שטיפלו בי לא הצליחו לאזן אותי תרופתית, ואז גם לא הבנתי שתרופות הן רק חלק מהפתרון השיקומי שנדרש. בהיעדר איזון, מערכת הנישואין שלי קרסה, נפרדתי מאשתי מספר ימים לאחר שרצתי מרתון 42 ק"מ עם כאבים חזקים, כשבדיעבד התברר כי היו לי מיניסקוסים קרועים בשתי רגליי. שנה לאחר הפרידה התגרשתי והתחתנתי בשנית עם סופי, אשתי כיום".

אך למרות הזמנים הקשים, לדבריו "הכמיהה שלי והרצון העז לנצח עזרו לי בסופו של דבר להגיע לאיזון ולניצחון יומיומי על המחלה, שנמשך עד היום".

"את הדרך לניצחון", הצהיר לירון, "סללתי מתוך התמודדות עם מחלה כרונית קשה וכמעט בלתי אפשרית זו, שהתגבשה ולוטשה באופן הוליסטי".

לירון שיתף אותי בכך שכתוצאה מהניצחון על המחלה הוא יצר הרצאה בשם "ניצוץ של תקווה" – סיפורו האישי עם תוכנית חמשת השלבים אותה הוא מציג בהרצאתו. "התוכנית", אמר, "מאפשרת לכל אחד התמודדות עם אתגרים ויעדים שאפתניים מתוך העצמה, הנעה עצמית, ותשוקה גדולה מלווה במוטיבציה ובעירה פנימית".

אני מצאתי את לירון ממלא בהשראה ומזמין אתכם להתרשם גם כן מכוח הרצון מהניצחון שלו, ולקחת גם אליכם ניצוץ מהתקווה הזו, במיוחד בזמנים הלא פשוטים שעוברים על כולנו מאז ה-7 באוקטובר.