"בלי פיתוח תשתיות מתאימות – מהפכת ה-AI תיכשל"

"הבינה המלאכותית היוצרת (GenAI) היא ללא ספק המהפכה הגדולה בת זמננו, והיא כבר משפיעה על היבטים שונים בחיי היום יום שלנו. אבל, כמו בכל מהפכה טכנולוגית, היא מחייבת פיתוח תשתיות מתאימות שנחוצות להפעלתה. במקרה זה, מדובר ביכולת לספק כוח מחשוב אדיר, שנדרש על מנת להמשיך ולפתח יישומים וטכנולוגיות מבוססי בינה מלאכותית. התחרות כיום בין ספקיות המחשוב ויצרניות השבבים מתמקדת בשאלה: מי תהיה זו שתצליח לפתח את התשתיות הנדרשות לכך?", כך אמר שחר בלקין, סגן נשיא בכיר למוצרים בזוטה קור (ZutaCore).

החברה הישראלית, שפועלת משדרות, מפתחת פתרון לקירור נוזלי של שרתים ודאטה סנטרים, שאינו מוליך חשמל. לדברי בלקין, "בעולם זה, האתגרים המשמעותיים הם הורדת עלויות החשמל הגבוהות שצורכים שבבי ה-AI וצמצום העלייה בפליטות הגז".

הוא הסביר ש-"התחרות בין ספקיות המחשוב ויצרניות השבבים האיצה משמעותית שני תחומים עיקריים: הראשון הוא ייצור ופיתוח שבבים המשמשים את טכנולוגיות ה-AI. החברה הבולטת בכך היא אנבידיה. תחום נוסף, שצומח במהירות, הוא הקמה ותפעול של דאטה סנטרים בעלי כמויות עצומות של שרתים. מי שזיהו את הפוטנציאל העסקי, שיגיע עד 2030 להיקף דמיוני של 30 טריליון דולר, היו חברות הנדל"ן המניב. המגמה לא פסחה על ישראל, שבה פועלות חוות שרתים בהשקעות של מיליארדים".

לדברי בלקין, "היכולת של חוות השרתים לענות לכוח המחשוב הנדרש לא נמדדת רק בהיקפי השטחים שלהן, או בעוצמת המעבד של שבב ה-AI, אלא גם בצריכת החשמל. זה מרכיב שהופך קריטי ככל שהעוצמות הנדרשות גבוהות יותר. הדור הבא של מעבדי הבינה המלאכותית יצרוך עוד יותר אנרגיה. כשמדובר באלפי שבבים בחווה, העלויות הכספיות מזנקות בהתאם".

"בשל הגידול בהיקפי האנרגיה", ציין, "האתגרים לא מסתכמים רק בעלויות החשמל הגבוהות, אלא גם בגידול בפליטות גזי הפחמן. ברקע משבר האקלים העולמי, והיעד של אפס פליטות עד 2030 – זהו נושא בעל חשיבות עליונה אצל ממשלים ותאגידים עסקיים".

מה עושים כדי להשיג את היעדים האלה?
"המפתח להשגתם הוא פיתוח טכנולוגיות קירור חדשניות של השרתים, במקום השימוש במיזוג אוויר ובמאווררי ענק".

יש, למשל, קירור נוזלי מבוסס מים.
"נכון. פיתוח טכניקות המבוססות על קירור נוזלי מבוסס מים הוא החלופה העיקרית לקירור בטכניקות הקיימות. אולם, מדובר בסיכון משמעותי, מחשש מדליפה שתפגע במעבדים ובשרתים, ותסב נזק כספי במיליונים, בשל השבתות. כשמשתמשים בקירור מעבדים בעזרת מים, ככל שהספק המעבד עולה, כן עולה כמות המים לקירור שיש להזרים דרכו כדי לקררו. אלא שהדור הבא של מעבדי ה-AI יעבור את המגבלה של כמות המים לדקה שניתן להעביר דרך יחידת הקירור המורכבת על המעבד".

זה אתגר. עם האתגר מגיעה ההזדמנות?
"נכון, ולא סתם: אתגר זה פותח הזדמנות אדירה בפני חברות שפועלות בתחום של קירור חוות שרתים, דוגמת זוטה קור".

בניין זוטה קור בשדרות. צילום: גל ברף

מה עשיתם?
"פיתחנו טכנולוגיה מבוססת על נוזל מיוחד שאינו מוליך חשמל (דיאלקטרי), שהוא בטוח לשימוש ונטול הסיכון הכרוך בקירור באמצעות מים, שעלול לגרום לקצר חשמלי למערכות המחשוב. השימוש בנוזל הדיאלקטרי מתאפשר עקב הניצול של שינוי הפאזה לצורכי פינוי חום, קירור על ידי רתיחה, שמאפשר ספיקה נמוכה ב-85% מספיקת המים הנדרשת לקירור, והסרת המגבלות של הספק המעבד. הפתרון שלנו הופך לגורם חיוני, שמאפשר לנהל ביעילות דאטה סנטרים ולקדם יכולות עיבוד גבוהות יותר בעידן הדיגיטל".

מה התגובות שאתם מקבלים?
"העולם מאמין בנו. תאגיד הענק היפני מיצובישי חתם אתנו על הסכם שיתוף פעולה, שכולל השקעה בת שמונה מיליון דולר בנו ושילוב פתרונות הקירור שלנו בקווי המוצרים שלו. המהלך ירחיב משמעותית את היקף החדירה שלנו בשווקי השרתים והדאטה סנטרים בעולם. הסכם זה בא בעקבות הסכם דומה שלנו עם אסוס הטייוואנית. נרחיב את שיתופי הפעולה עם יצרני חומרה בתחומי השבבים והשרתים, וכן עם ספקי פתרונות מחשוב פיזי ושירותי ענן – בשוק העולמי ובארץ".

לסיכום אמר בלקין כי "ממש כמו המהפכה התעשייתית, שהתאפשרה בזכות סלילת פסי הרכבת, מהפכת ה-AI לא תוכל להתקדם בלא היכולת להקים את התשתיות המתאימות: מפיתוח שבבים מתקדמים ועד להקמת דאטה סנטרים מתקדמים. היכולת לתת מענה לאתגרים – הטכנולוגיים והסביבתיים – היא המפתח שיסלול את הדרך לפיתוח פתרונות AI שישרתו את טובת כלל האנושות".