עלייתן של פלטפורמות ללא קוד או עם מעט קוד

בעידן שבו הטכנולוגיה מתפתחת בקצב חסר תקדים, הופעתן של פלטפורמות פיתוח ללא או מעט קוד היא שלב חשוב נוסף בתחום פיתוח מוצרים ופלטפורמות דיגיטליות. פלטפורמות חדשניות אלו מאפשרות להאיץ תהליכי טרנספורמציה דיגיטלית, מאתגרות את התפישות המסורתיות של מי יכול להיות מפתח תוכנה, ומגדילות את ההיקף והמהירות שבה ארגונים יכולים להשיק מוצרים חדשים ולאמץ דיגיטציה.

במאמר זה אציג את המגמה וההשפעה של פלטפורמות אלו – על הדרך שבה הם מורידות את העלויות, מגבירות את היעילות הארגונית ומעצבות את עתיד פיתוח המוצר והפלטפורמות הארגוניות.

כאשר מצד אחד יש מעט וודאות עסקית וצריך עדין לברר את בשלות השוק, את מידת הצורך אצל הלקוחות, את גודל השוק וכדומה, ומצד שני כאשר המוצר לפחות בתחילת הדרך אינו מורכב ואינו מבוסס על הרבה נתונים – זה האזור הנכון ביותר להשיק מוצר או פלטפורמה דרך מערכות אלו. הן יאפשרו להבין מהר יותר האם אנו בכיוון הנכון ויש להמשיך ולהשקיע, לעשות פיבוט או להרוג ולעבור לדבר הבא

מפשט ומוזיל את פיתוח המוצרים. פיתוח ללא או מעט קוד. צילום: אילוסטרציה: שאטרסטוק

פיתוח ללא או מעט קוד הוא השלב האבולוציוני הבא

השווקים הראשונים שנכבשו על ידי פלטפורמות אלו היו מבוססי תוכן ומובנים, כמו אתרי שיווק ואתרים למסחר אונליין עם כלים כגון Wix ,WordPress ו-Shopify. בשנים האחרונות יש כניסה של מוצרים מעולים לכמעט כל הקטגוריות והמוצרים, החל מעיצוב עם כלים כמו Figma, המשך באפליקציות ווב ומובייל מלאות, כמו Flutter ו-Bubble, ועד מוצרים ארגוניים שלמים מבוססי תשתית של מיקרוסופט (Microsoft) או סיילספורס (Salesforces).

היכולות של פלטפורמות אלה מתבססות ומתאפשרות בזכות כמה התפתחויות שקדמו להן, שחשוב להכיר:

• תחילת שנות ה-90 – פיתוח תוכנה מבוססת רשת ה-WWW: איפשר פיתוח ושיתוף תוכן דיגיטלי והביא לבום של אתרים ואפליקציות.
• סוף שנות ה-90 – תנועת הקוד הפתוח: פיתחה תרבות של פיתוח תוכנה שקוף ושיתופי, הקטינה עלויות ועודדה חדשנות.
• תחילת 2000 – טכנולוגיות ענן ו-SaaS: הציעו משאבים ושירותים מתקדמים, המאפשרים פיתוח והשקה מהירים של אפליקציות ללא צורך בתשתית כבדה.
• החל מ-2010 – מתודולוגיות אג'ייל ו-DevOps: שינו את מתודת הפיתוח, והפכו אותה למהירה ויעילה.

למה ארגונים מאמצים היום במהירות טכנולוגיות אלו?

יש מספר סיבות לכך שארגונים ממהרים לאמץ כיום את הטכנולוגיות הללו. ביניהן:

• הורדת עלויות פיתוח: ארגונים דיווחו על ירידה של 74% בעלויות הפיתוח תוך שלוש שנים, בעזרת כלים כמו Power Apps של מיקרוסופט.
• שיפור יעילות: גרטנר חוזה כי פלטפורמות ללא קוד/לואו קוד יבצעו 65% מפעילויות הפיתוח עד 2024.
• זמן השקה מהיר יותר: משתמשיסיילספורס חוו זמן השקה מהיר ב-40% עם פלטפורמת הללא קוד שלהם, Lightning.
• יעילות תפעולית: Quick Base דיווחה כי 68% ממשתמשי הפלטפורמה ללא קוד דווחו על שיפור בתהליכים העסקיים.
• העצמת משתמשים שאינם טכנולוגיים: סקר של Mendix חשף כי 77% ממנהלי ה-IT סבורים שפלטפורמות ללא קוד או עם מעט קוד מקטינות את עומסי העבודה שלהם ומאיצות את הדמוקרטיזציה של הפיתוח.

מי מוביל את המהפכה הזו?

חברות כמו אורקל (Oracle), מיקרוסופט, וסיילספורס, שליבת הפעילות שלהן היא תוכנה ארגונית, מובילות את המהפכה הזו. אבל המציאות היא שהן נגררו אליה על ידי סטארטאפים כמו AirTable Bubble ו-Zapier, שזיהו את האפשרות לשנות את הדרך שבה מקימים ומפתחים מוצרים ופתרונות ארגוניים.

ישנם כיום כלים מצוינים כדי לפתח כמעט הכל – החל ממוצרים פשוטים עד למערכות מורכבות. במקביל הולכות ומתפתחות תת-נישות של מוצרים מתמחים. לצערי מאמר זה קצר מדי כדי לתאר את הנישות השונות. 

מספר חסרונות שכדאי לשים אליהם לב

יש מספר חסרונות של פלטפורמות אלו שצריך לקחת בחשבון. ראשית, הן מוגבלות לגבי היכולת לעשות התאמה גבוהה לכל רכיבי המוצר.

שנית זה שהן מתאפיינות בחוסר היכרות עם הצדדים הטכנולוגיים מצד הצוות המפתח של הפתרון, יכול לייצר בעיות אבטחה, חוסר יכולת לעשות אינטגרציה עם מערכות אחרות, ניצול לא נכון של משאבי ענן ועלויות אחזקה גבוהות.

בעיה נוספת אופציונלית היא הסקלביליות – מוצרים אלו לא מתאימים לפלטפורמות או מוצרים גדולים ומורכבים שאנו רוצים להגיע עימם לסקייל של אלפי משתמשים בזמן מהיר.

עוד חסון הוא התלות בספק של מערכת הפיתוח – כל הפיתוח נעשה על גבי התשתית של ספק הפיתוח, כך שהמעבר לספק אחר מצריך כתיבה מחדש או פיתוח מחדש על מערכת ללא קוד אחרת.

מתי הכי נכון לארגון ללכת על פלטפורמות אלו?

שני פרמטרים מרכזיים צריכים להוביל את ההחלטה אם ללכת על פלטפורמות אלו עבור מוצרים חדשים לארגון: וודאות עסקית ומורכבות המוצר. 

כאשר מצד אחד יש מעט וודאות עסקית וצריך עדין לברר את בשלות השוק, את מידת הצורך אצל הלקוחות, את גודל השוק וכדומה, ומצד שני כאשר המוצר לפחות בתחילת הדרך אינו מורכב ואינו מבוסס על הרבה נתונים – זה האזור הנכון ביותר להשיק מוצר או פלטפורמה דרך מערכות אלו. הן יאפשרו להבין מהר יותר האם אנו בכיוון הנכון ויש להמשיך ולהשקיע, לעשות פיבוט או להרוג ולעבור לדבר הבא. המרת מוצר שהושק בפלטפורמות כאלו למוצר קוד מלא בהמשך הדרך תהיה זולה, מהירה יותר ועם פחות סיכון מאשר להיכנס לפיתוח מבוסס קוד מלא בתחילת הדרך. ראו את התרשים הבא כדוגמה.

ניתוח של כמה מוצרים חדשים בתחום ביטוח הרכב, ומיפוי כדאיות על איזה שיטת פיתוח ללכת. צילום: צור ברק

לסיכום ניתן לומר כי פלטפורמות לפיתוח ללא קוד או עם מעט קוד משנות את נוף פיתוח התוכנה בארגונים ומציעות יתרונות ניכרים – כמו חיסכון בעלויות, האצה בזמן השקת מוצר חדש לשוק והנגשת פלטפורמות בצורה רחבה יותר למשתמשים שאינם טכנולוגיים. עם זאת, קיימים אתגרים כמו מגבלות בהתאמה מלאה, סקייל וסיכוני אבטחה. למרות זאת, המגמה ברורה – אנו רואים איך פלטפורמות אלו מאפשרות להאיץ את קצב הטמעת הטכנולוגיות והחדשנות הארגונית, ולכן הן כאן כדי להישאר. 

הכותב מוביל את חברת הייעוץ 0-1P, המתמחה בפיתוח פלטפורמות ומוצרים חדשים לארגונים