מאסק ונוירלינק שיתפו תיעוד: מטופל משחק שח באמצעות מחשבה

חברת נוירלינק (Neuralink), שמוביל יזם הטק המפורסם אילון מאסק, עשתה באחרונה עוד כמה צעדים משמעותיים בחיבור מוצלח ויעיל של המוח האנושי לממשק מחשב. בסרטון אחרון מהניסוי שעורכת החברה בטכנולוגיה במטופלים בני אנוש, שהחברה שיתפה בפלטפורמת X שבבעלות מאסק, ניתן היה לראות את ההתקדמות המרשימה. מאסק צייץ בהתייחס לסרטון ובישר כי "המוצר הראשון של נויראלינק נקרא 'טלפתיה'".

בקליפ נראה נולנד ארבו, האדם הראשון שמתנסה בטכנולוגיה, משחק שח במחשב, באמצעות מחשבותיו וללא מגע ידיים.

https://t.co/OMIeGGjYtG

— Neuralink (@neuralink) March 20, 2024

פיתוח חדשני ומהפכני: המטופל משחק שח באמצעות המחשבה אחרי שהיה משותק 

נוירלינק מפתחת זה חודשים רבים טכנולוגיה חדישה ויחידה במינה שעתידה לחבר את המוח האנושי למחשב, ולאפשר למטופלים הסובלים מנכויות והפרעות פיזיות שונות לקיים אינטראקציה עם מחשבים על ידי שימוש במחשבתם בלבד. באמצעות צ'יפ המושתל בגופם, מוח המטופלים מתחבר כבר, וכנראה ביתר שכלול בעתיד, למחשב ומאפשר זאת. לפיתוח המסוים יש פוטנציאל לחולל מהפכה בכל הנוגע בטיפול באנשים עם שיתוק ומוגבלויות אחרות, אך הוא מסוגל לאפשר גם אספקטים אחרים, שהחברה לא מבליטה לעת עתה.

הסיפור של עורך הפיילוט, ארבו, בהחלט מעורר השראה. תאונת צלילה שעבר הותירה אותו משותק, וכעת השתל החזיר לו את השליטה והיכולת ליהנות שוב מפעילויות כמו משחקים. בסרטון מדגיש ארבו כי הניתוח של השתלת השבב היה "סופר קל" ומספר כי שוחרר מבית החולים יום לאחריו. בנוסף ארבו ציין כי השבב עובד כשמונה שעות לפני שצריך להטעין אותו מחדש, אם כי לא היה ברור בדיוק איך הטעינה הזו מתבצעת.

השתל 'טלפתיה' של נוירלינק. צילום: נוירלינק

מאסק הודיע בסך הכל לפני כחודש וחצי שהשבב הושתל בהצלחה באדם ראשון, ואמר באירוע של SpaceX, חברת החלל שלו, כי: "ההתקדמות טובה ונראה שהמטופל התאושש לגמרי, עם השפעות עצביות שאנו מודעים להן".

שבב המוח של נוירלינק מוחדר לגוף המטופל, לאזור במוח השולט בתנועה שלנו, על ידי רובוט. האקט הכירורגי כולל פעולה שבה הרובוט מסיר חלק קטן מהגולגולת ומחבר את האלקטרודות מהשבב לאזורים מסוימים במוח. לאחר מכן, הרובוט תופר את החורים הנראים לעין, כך שחתך זעיר הוא הצלקת היחידה שנשארת מהפרוצדורה, שנמשכת רק 30 דקות, כך פירט מאסק.

התיאור אולי נשמע ככזה שראינו בסרטי מדע בדיוני, אבל הניסוי במקרה של ארבו מדגיש את הפוטנציאל של פיתוחי נוירלינק לשפר חיים של בני אדם. לפי החברה, בעתיד הטכנולוגיה הזו תוכל גם לאפשר לאנשים עם פגיעות חוט שדרה ללכת שוב. מאסק ציין במפורש, בהתייחס לסרטון, כי ב"טווח הארוך", ניתן יהיה "להעביר את האותות מקליפת המוח המוטורית מעבר לחלק הפגוע של עמוד השדרה, כדי לאפשר לאנשים ללכת שוב ולהשתמש בזרועותיהם כרגיל".

דוגמה נוספת לסיוע פיזי משמעותי שהטכנולוגיה תאפשר היא למשל במקרה של אנשים עם 'תסמונת הנעילה' (Locked-in Syndrome) – מצב בו ישנה פגיעה באספקת הדם לאזור בגזע מוח הנקרא פונס (Pons), שהלוקים בה משותקים לחלוטין, כאילו הם ב-קומה, אך, בשונה מקומה – לרפואה ידוע כי חולים אלו נמצאים בהכרה מלאה.

הבעייתיות של הפיתוח החדשני

ואולם מעבר לפוטנציאל לסייע לאנושות להתמודד עם בעיות בריאותיות מאוד חמורות, יש גם חששות אתיים שצפים סביב הפיתוח של ממשק המוח-מחשב בידי נוירלינק.

ראשית, ההתקדמות של החברה מסתמכת על ניסויים אכזריים בבעלי חיים, ודיווחים מצביעים על כך שאלפי בעלי חיים, כולל קופים, חזירים וכבשים, מתו במהלך הניסויים הללו. בעבר הלא רחוק מתחו ארגוני זכויות בעלי חיים, כמו PETA, ביקורת חריפה על השיטות של נוירלינק והדגישו את הסבל שנגרם ליצורים חסרי ישע בשם הקידמה המדעית. כעת, משהחברה עברה לניסוי על מתנדבים בני אנוש, מתקדם העיסוק המוסרי הזה לשאלות אחרות, כדוגמת הלגיטימיות שבפלישה למוח האנושי, ומה שזו עלולה להביא איתה. המתנגדים לרעיון תוהים אפילו מה יקרה אם או כשאדם ששתל מוח-מחשב קיים בגופו יפרץ על ידי האקרים או בידי גורם כלשהו שירצה ברעתו.

ההתנגדות לרעיון של חיבור מוח-מחשב כשלעצמו היא נרחבת. חלק מהמתקוממים חוששים מהנטייה של מאסק להרפתקנות, ומהפוטנציאל להשלכות לא מכוונות או לשימוש לרעה בטכנולוגיה לכשתבשיל בעתיד. כך למשל שואלים המתנגדים מה יקרה אם השבב יפרץ – האם הוא יכול לשמש כדי לתמרן את המחשבות ו/או הרגשות של המושתלים?

אין ספק שממשק המוח-מחשב של נוירלינק מציג גם אפשרויות מרגשות וגם אתגרים אתיים. אמנם אין להכחיש את ההתקדמות וההישגים של החברה, כפי שמדגים המקרה של ארבו, אבל ככל שנוירלינק תשכלל עוד את הטכנולוגיה שלה, החששות האתיים ילכו יגאו וכנראה שהחברה תיאלץ לעשות דבר מה, או יותר מכך, כדי להבטיח שהפיתוח שלה יועיל לאנושות מבלי לגרום לה גם נזקים חמורים.