לקיחת תפקיד מוביל בתקינה בינ"ל לטכנולוגיה קוונטית – הכרחית לישראל

העשור הנוכחי מסמן עידן קריטי לאנושות, שבו ישנה קפיצה טכנולוגית מואצת במיוחד ביחס להתקדמות הטכנולוגית שהייתה עד לעידן זה. עד היום האחריות לקפיצה זו נופלת בעיקר על התפתחות הבינה המלאכותית, אך בפתחנו טכנולוגיה נוספת שצפויה לחולל מהפיכה – הטכנולוגיה הקוונטית.

מחשב עם יכולות קוונטיות הוא למעשה מחשב-על, שיכול לבצע חישובים מורכבים במהירויות בלתי נתפסות ביחס למחשב הרגיל – פעולה שלמחשב הרגיל ייקח 10,000 שנה לסיים – המחשב הקוונטי יכול לסיים בתוך ארבע דקות בלבד.

ביחד עם ההתפתחות בתחום הבינה המלאכותית, הטכנולוגיה הקוונטית עשויה לתרום רבות לפיתוח מודלים חדשים בתחומים שונים, כגון רפואה ואקלים. בו זמנית, ובמיוחד לאור המציאות הגיאופוליטית שבה שרויה מדינת ישראל בתקופה זו, טכנולוגיה זו מהווה איום פוטנציאלי אדיר למדינת ישראל בגלל ההזדמנויות שהיא מעניקה לגורמים שעוינים את ישראל לבצע מתקפות סייבר באמצעות מחשוב קוונטי.

לפני כמה שבועות שני ארגוני התקינה הגדולים בעולם, ISO ו-IEC, החליטו, לראשונה מאז שנת 1987 (אז הוקמה הוועדה הטכנית המשותפת לתקני טכנולוגיית המידע – JTC1), להקים ועדה טכנית משותפת חדשה, JTC3, שתעסוק בטכנולוגיה הקוונטית. בדומה לנעשה ב- JTC 1, יש להניח, כי לוועדה הטכנית המשותפת החדשה תצטרפנה כל מדינות המערב עם נציגים מכל השחקנים הגדולים בתחום. בדומה למתרחש בכל התחומים (טכנולוגיים ולא טכנולוגיים) – התקינה הבינלאומית שתפותח תחת ועדה זו היא זו שתקבע למעשה את הטכנולוגיה שכל העולם ייאלץ להתיישר לפיה.

עבור מדינה כמו ישראל, עם פגיעויות ואתגרים ביטחוניים רבים, לקיחת תפקיד מוביל בתקינה בינלאומית לטכנולוגיה קוונטית היא לא רק מהלך אסטרטגי, אלא הכרח.

ישראל, באמצעות נציגים מתעשיית ההיי-טק, יכולה וצריכה לנצל את ההזדמנות הנוכחית, שבה הוועדה המשותפת החדשה נמצאת בשלבי הקמה, ולהוביל את התקינה הבינלאומית בתחום טכנולוגיית הקוונטום – ובכך להציב את המדינה כמרכז לחדשנות וכמוקד לשיתופי פעולה עם הקהילה הבינלאומית. כך, ישראל תמוצב כיעד מועדף לעסקים בתחום הטכנולוגיה הקוונטית וההשקעות הזרות בה רק יגדלו, מה שעשוי להוביל לפריחה בענף ההיי-טק בכלל.

יתרה מכך, לטכנולוגיה קוונטית יש פוטנציאל לבצר את יכולות אבטחת הסייבר של ישראל בפרט ושל מדינות אחרות בכלל. כאומה הידועה במומחיות שלה בתחום זה, ישראל יכולה למנף את היכולות הטכנולוגיות שלה כדי להשפיע על התקינה הבינלאומית ולשפר את העמידות של מערכות קוונטיות נגד איומי סייבר.

כמו כן, התקינה תאפשר לישראל להשפיע על השיקולים האתיים סביב טכנולוגיות קוונטיות. מכיוון שההתקדמות הזאת מעלה שאלות אתיות בנוגע לפרטיות, אבטחת מידע ושימוש לרעה ביכולות קוונטיות, הנציגים של ישראל יכולים לעצב נורמות בינלאומיות, המשקפות את ערכיה ואת העקרונות האתיים שלה. עמדה פרואקטיבית זו שומרת מפני השלכות לא רצויות ומבטיחה שטכנולוגיות קוונטיות מפותחות ומנוצלות באחריות.

לסיכום, ישראל, באמצעות נציגים מענף היי-טק, יכולה וצריכה להוביל את התקינה הבינלאומית לטכנולוגיה קוונטית ובכך לשמור על ביטחון המדינה, להביא לפריחה בתעשיית הייטק ולהחזרת המדינה לקדמת הבמה העולמית. על ידי השתתפות והובלה של התקינה הבינלאומית, ישראל לא רק שומרת על האינטרסים שלה אלא גם הופכת למקור ידע וחדשנות עולמי. דווקא בגלל הרגישות הרבה שבה מצויה ישראל, הובלת התקינה הבין-לאומית על ידי תעשיית ההיי-טק הישראלית היא לא רק בחירה אסטרטגית, אלא מסלול לעתיד בטוח ומשגשג.

ההשתתפות בתקינה בינלאומית פתוחה לכולם, ותיעשה בשיתוף פעולה מלא בין כלל הנציגים של ישראל בוועדת התקינה החדשה. אנו קוראים לכל העוסקים בטכנולוגיה קוונטית ליצור עימנו קשר ולקחת חלק בהובלת התקינה הבינלאומית בתחום.

הכותבת היא מנהלת פעילות התקינה בישראל בתחומי טכנולוגיית המידע במכון התקנים.