מטח מזריקה חדשנות: הטמיעה מערכות ג'וניפר
כתב: הילל יוסף.
אנשי ה-IT של מטח – המרכז לטכנולוגיה חינוכית – הטמיעו מערכות של ג'וניפר. הפרויקט נערך בשיתוף זברה טכנולוגיות – המפיצה, וספיידר נטוורקינג – האינטגרטור, נמשך כחצי שנה והסתיים לפני ה-7 באוקטובר. היקפו הכספי לא נמסר לפרסום, אולם גורמים בשוק העריכו אותו במיליון שקלים.
ב-2019, ג'וניפר הביאה לשיבוש משמעותי בשוק הארגוני: עד אז היא הייתה ספק תשתיות תקשורת, של מבואות ומתגים, ופעלה בעולם הקישוריות. בעקבות רכישת מיסט, ג'וניפר מציעה פתרונות טרנספורמציה דיגיטלית, עם האצה של השינוי בעזרת שורה של פתרונות מבוססי בינה מלאכותית. אלה מבטיחים את חוויית המשתמש לאורך כל הדרך, לצד שליטה על כל הרשת, גם אם הארגון פועל באופן מבוזר, בעידן הפוסט קורונה. כך, ארגונים מקבלים תובנות לגבי בעיית אבטחה או קישוריות והסיבה לבעיה, לצד הבנת חוויית המשתמש.
המרכז לטכנולוגיה חינוכית הוא חברה לתועלת הציבור, שפועלת למען קידום מערכת החינוך בישראל ומתמקדת בשילוב טכנולוגיה ופדגוגיה. הגוף הוקם ב-1971 כשותפות בין מדינת ישראל ויד הנדיב. הפרויקט נועד להחליף את השדרה המרכזית האחורית במערך התקשורת של מטח.
בינה מלאכותית לאורך ולרוחב הרשת
לדברי דימה טיומקין, מנהל ה-IT במשרד ה-CTO במטח, "לפני הפרויקט היו לנו מתגים ישנים, שדרה אחורית ישנה ובעיקר מערכות שעבר זמן התמיכה בהן. בחנו את כלל האפשרויות ובחרנו לשדרג את מערכות ג'וניפר".
"בהיערכות לפרויקט", אמר, "החלטנו להחליף את כלל תשתית התקשורת, לרבות המתגים. היינו מהארגונים הראשונים בארץ להקים פתרון NAC, ועשינו זאת בזמן קצר להפליא – ימים במקום חודשים. הטמענו רכיבי בינה מלאכותית לאורך ולרוחב הרשת, לטובת תפעולה באופן חכם, על בסיס פתרון ה-Mist AI של ג'וניפר. החלפנו גם את תשתית האלחוט שלנו, המבוססת ראקאס". לדבריו, "הפרויקט הניב כמה תועלות: חיסכון תפעולי וכספי, מיקוד בחוויית 450 המשתמשים שלנו, סיוע לתהליכים התפעוליים, הגנת סייבר טובה יותר וצמצום היקף התקלות".
"התעבורה השתפרה לחלוטין", סיכם טיומקין. "אנחנו במקום אחר לחלוטין בהיבטי הרישות והתקשורת".
אלון סטמבולצ'יק, מנכ"ל ספיידר נטוורקינג, אמר כי "הפרויקט שינה את אופן העבודה במטח. אנשי המרכז לטכנולוגיה חינוכית למדו עברו לעבוד בתצורת All wireless Office, משמע – מקום עבודה ללא גבולות של עבודה, מכל מקום, מבוסס רשת אלחוטית, עם יכולת לפעול בצורה מהירה ומאובטחת, ועם Roaming (נדידה) מלא".
סטמבולצ'יק הוסיף כי "הבינה המלאכותית קריטית בעולם הרישות. היא מעניקה למנהלי הרשתות בארגונים את היכולת לייעל תהליכים שכרוכים בתפעול הרשת, לחסוך במשאבים, לשפר את הידע הטכנולוגי של הארגון ובסופו של דבר, לחסוך בעליות. הכנסת רכיבי AI לפרויקט הביאה לשיפור בתפקוד ה-IT בארגון, למשל בשל יכולת למדידה כספית או מדידה איכותית של שיפור חוויית המשתמש".
לדבריו, "כל פרויקט שכזה מניב חיסכון אדיר בהקמת תשתיות כבילה. כיום, הנראות הנדרשת עבור כל מנהל מחשוב היא היבט חיוני בעבודתו, ומעניקה לו יכולת לדעת על המתרחש ברשת".
לסיכום אמר סטמבולצ'יק כי "השילוב של נראות עם בינה מלאכותית מעניק לטיומקין ולאנשיו כלים לניהול הרשת בצורה יעילה, משופרת ונרחבת".
ליווי ומעטפת טכנית-מסחרית לכל אורך הפרויקט
לדברי גולן בן רפאל, מנהל פעילות ג'וניפר בזברה טכנולוגיות, "כמפיצים של ענקית התקשורת בישראל זה שנים רבות, הענקנו לפרויקט ליווי ומעטפת טכנית-מסחרית לכל אורכו".
בן רפאל ציין כי "הפרויקט במרכז לטכנולוגיה חינוכית הוא הוכחה לעליונות הטכנולוגית של ג'וניפר בתחום. כך, למטח יש כיום את הטכנולוגיה המתקדמת בעולם האלחוט, מבוססת Wi-Fi E6, עם קצב תעבורה מהיר יותר".
איציק מלכה, מנכ"ל ג'וניפר ישראל, ציין ש-"הארגונים נדרשים לפעול באופן יעיל וחסכוני יותר, ומנגד – להגדיל את נתח השוק והפעילות. כמו כן, עליהם לחדש באופן מתמיד, כי החדשנות היא זו שמניעה את הצלחת הארגון. הזרקת החדשנות בארגונים עוברת דרך בינה המלאכותית – היא שתשמש רכיב קריטי בכל ארגון. 2024 תתאפיין בהאצת החדירה של פתרונות תקשורת ואבטחה מבוססי AI בחברות בישראל, גם מסורתיות ו-'שמרניות'. הבינה המלאכותית תאפשר תפעול קל יותר של ה-IT, חיסכון בכוח אדם מיומן, תיקון בעיות בצורה פרו-אקטיבית ושיפור חוויית המשתמש".