"ישראל נכשלה בהתאמת המסגרות המשפטיות להתקדמות הטכנולוגית"

ועדת הבדיקה הממשלתית לחקר השימוש ברוגלות התכנסה היום (ה') לישיבתה הראשונה. הוועדה מונתה על ידי שר המשפטים, יריב לוין, באישור הממשלה, כדי לעסוק ב-"מתן צווים להאזנת סתר וביצוע מעקבים אחר אזרחים תוך שימוש באמצעים טכנולוגיים". ההחלטה על הקמתה התקבלה על אף התנגדות השב"כ, מחשש שהיא תביא לחשיפתן של טכנולוגיות סודיות שבהן הוא משתמש, והמשטרה, שטענה שהקמתה עלולה לפגוע במאבק בפשיעה בחברה הערבית.

בראש הוועדה עומד השופט בדימוס משה דרורי, לשעבר סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, וחברים בה עו"ד ענבל רובינשטיין, שהייתה הסנגורית הציבורית הארצית, ושלום בן חנן, ראש אגף בדימוס בשב"כ. כינוס הוועדה היום אושר אתמול בבג"ץ, למרות עתירה שהוגשה על ידי קבוצת עותרים, ובהם ראש השב"כ לשעבר, נדב ארגמן. העתירה דורשת לבטל את הוועדה בשל "ניגוד עניינים והתעלמות מגורמי הביטחון ומהיועצת המשפטית לממשלה". העותרים ביקשו צו ארעי עד להכרעה בעתירתם – בקשה שנדחתה. עם זאת, בג"ץ הבהיר לוועדה שבשלב זה אסור לה לעסוק בתיקים תלויים ועומדים.

"הדיון צריך להיות רחב יותר משאלת הרוגלות"

הוועדה שמעה בישיבה מומחים, שהראשון שבהם היה מומחה אבטחת המידע עו"ד יורם הכהן, שמשמש כמנכ"ל איגוד האינטרנט הישראלי, ומי שהקים ועמד בראש רמו"ט – הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע במשרד המשפטים, שלימים הפכה לרשות להגנת הפרטיות.

עו"ד הכהן אמר בדיון כי "בבואנו לדון ב-'חקירת מחשבים', יש הבדל בין התקנת רוגלה בטלפון או במחשב של חשוד לבין חקירת הטלפון שלו על ידי שוטר. ההבדלים גדולים, אבל במישור הטכנולוגי – הם קטנים. הדיון צריך להיות רחב יותר משאלת הרוגלות, ולעסוק בשימוש בכלים קיברנטיים שעוקבים אחר אזרחים. בהקשר זה, ישראל נכשלה בהתאמת המסגרות המשפטיות שלה להתקדמות הטכנולוגית".

לדברי עו"ד הכהן, "לדעתי, הוועדה הזו לא מוגבלת לבחון רק את העיסוק ברוגלות, שמופעלות מרחוק, אלא גם בטלפון של חשוד שנלקח ממנו, וחומר משפטי-ראייתי-מודיעיני מוצה ממנו. הנושא מעלה שאלות נגזרות: מה המעמד הראייתי של המידע שהופק? האם זכויות האזרח לפרטיות הופרו?, שזו שאלה דרמטית; האם החקירה והחקיקה תואמות את ההתפתחות הטכנולוגית? מה צריך לעשות? ומי יעשה את הנדרש לעשות?".

"עולם המחשוב", ציין, "מנוצל גם על ידי גורמים רעים. גם עבריינים וטרוריסטים משתמשים בו לצרכיהם. הגורמים העברייניים הבינו מהר מאוד את פוטנציאל השימוש בכלי לטובתם. מערכת אכיפת החוק החלה להתמודד עם הסוגייה די במהירות".

"סכנה נוספת נובעת מכך שאנחנו רואים זליגה של יכולות מדינתיות למגזר הפרטי", אמר עו"ד הכהן. "זה קורה בשימוש של מדינות בגופים פרטיים לביצוע פעולות שפעם נעשו רק על ידן, ובנוסף, לאחר מכן, יש הליך מכירה של היכולות הללו לחו"ל. יש לתת את הדעת לנושא, יש לבחון את מהות ההתקשרות בין המשטרה ו-NSO לגבי סוגיית המידע הנאסף. צריך לזכור שהמידע שנאסף, ישירות או בעקיפין, על ידי גוף אכיפה – שייך למדינה. היא זו שאחראית עליו וחובה שתהיה לה זכות גישה למידע. לחברה המסחרית אין זכות שימוש במידע".

"המערכת לא מבינה את המשמעויות – דין חיפוש במחשב הוא כדין האזנת סתר"

ועדת הרוגלות הוקמה לאחר סדרת תחקירים בכלכליסט על השימוש של המשטרה בתוכנת סייפן, שהיא גרסה "מוחלשת" של רוגלת פגסוס של NSO. עו"ד הכהן אמר כי "סייפן נותנת יותר יכולות מהדרוש, אז נוצרת פגיעה חמורה הרבה יותר בפרטיות. סייפן זה כלי סייבר. לא מדובר ב-'תפיסת חפץ' לפי חוק החיפוש – זו האזנת סתר, והמערכת לא מבינה את משמעויות הדבר הזה. דין חיפוש במחשב הוא כדין האזנת סתר בהיבט הפגיעה בפרטיות. ההגנות נפרצות, וכיום העולם מבין שנדרש איזון בין הגנת הפרטיות וצרכי החקירה. נכנסו לאזור הזה גורמים מסחריים עתירי כוח, דוגמת גוגל ומטא".

כמו כן, הוא קרא "לבחון האם המידע האגור נבנה כיאות והאם יש דרכים למחוק אותו". הוא הזכיר בהקשר זה גם את מערכת עין הנץ המשטרתית, שמתעדת לוחיות רישוי של כלי הרכב הנעים ברחבי המדינה, ושמעמדה החוקי טרם הוסדר (יש על שולחן הכנסת הצעת חוק בנושא).

"השימוש בנתונים שנאפסו מעלה חשש שחפים מפשע יופללו"

"השימוש בנתונים שהושגו באמצעים הטכנולוגיים השונים מעלה חשש שמישהו שעשוי להיות חף מפשע יופלל על סמך הקשר בין נתונים, כאשר ההקשר הזה נעשה באופן לא תקין – בשל חוקים שקבעו האלגוריתמים, על בסיס נתונים שהוכנסו לאגם המידע. זה מפחיד מאוד בהיבט של זכויות האזרח", אמר עו"ד הכהן.

"אני מאמין בבינה אנושית ולא מלאכותית", סיכם. "צריך לעדכן באופן בהול את החקיקה בתחום של הטכנולוגיות שעלולות לפגוע בזכויות האזרחיות והאזרחים. על הפוליטיקאים להניע את זה במהירות קדימה".