האנטישמיות חוגגת: גל של תמיכה בהיטלר ברשתות החברתיות

הביטוי "היטלר צדק" והאדרת הצורר הנאצי כ-"גיבור" מככבים בסושיאל מדיה, במיוחד מאז התקיפה האיראנית - כך לפי CyberWell ● עוד ממצא: כמעט שאין אכיפה של איסור הכחשת השואה על תכנים בערבית

אדולף היטלר.

כאילו לא די באנטישמיות ובאנטי ישראליות ש-"מככבות" בימים אלה בקמפוסים בארצות הברית ובהפגנות במקומות שונים בעולם, מסתבר שבשבועות האחרונים יש גל של אהדה לצורר הנאצי אדולף היטלר ברשתות החברתיות. ארגון CyberWell מצא כי לאחר המתקפה האיראנית על ישראל חל זינוק בפרסום הביטוי "היטלר צדק" בסושיאל מדיה, וכי הוא הגיע לקהל פוטנציאלי רב מאוד.

על פי דו"ח מצב האנטישמיות ברשתות החברתיות שארגון CyberWell, שפועל למיגור האנטישמיות ברשת, פרסם לקראת יום השואה, שיחול בשבוע הבא, הביטוי פורסם ברשתות החברתיות לאחר המתקפה האיראנית לפחות 2,600 פעמים, והגיע לקהל פוטנציאלי של 1.8 מיליון משתמשים. כמו כן, השימוש במונח "יהודים פדופילים" זינק מ-1,400 פוסטים בחצי השנה שלפני ה-7 באוקטובר למעל 55 אלף פוסטים בחצי השנה שאחרי הטבח, והגיע לקהל פוטנציאלי של מעל 16 מיליון משתמשים.

איזו רשת מסירה יותר תכנים מכחישי שואה?

הדו"ח מתבסס על מחקר של 296 פוסטים שפורסמו בחמש הרשתות החברתיות הגדולות והבולטות ביותר – פייסבוק, אינסטגרם, טיקטוק, יוטיוב ו-X – בין אפריל 2023 לאפריל 2024. הפוסטים שנבדקו אומתו על ידי צוות המחקר של הארגון כאנטישמיים וכשייכים לתחום של שיח שטנה בהקשרי שואה (Holocaust Hate Speech). הם נצפו מעל 11 מיליון פעמים.

המדיניות של כל חמש הרשתות הללו אוסרת על פרסומים אנטישמיים ומכחישי שואה, והן אף מבצעות אכיפה ומסירות פוסטים כאלה. יתרה מזאת, פייסבוק מפנה גולשים שמחפשים מונחים מכחישי שואה לאתרים של מוסדות שעוסקים בה, כולל יד ושם. אולם, על פי המחקר, הכחשת השואה בה וברשתות החברתיות האחרות נמשכת. כמו כן, יש פערים באכיפה ובהסרתם של פוסטים אלה, ושיעורי ההסרה של התוכן המדווח משתנים בין השפות השונות. כך, רק 35% מהתוכן שכולל שיח שטנה בהקשרי שואה באנגלית (בכלל הרשתות החברתיות) – מוסרים, ובערבית הנתון נמוך בהרבה ועומד על 9% בלבד. כאשר מדובר בפוסטים באנגלית שכל עיסוקם הוא הכחשת ועיוות שואה, שיעור ההסרה עלה בפייסבוק וב-X מ-11% ל-17% ומ-34% ל-42%, בהתאמה. על פי הנתונים, שיעור ההסרה של תוכן שכזה בערבית ירד בשתי הפלטפורמות הללו – בפייסבוק מ-4% ל-0, וב-X מ-8% ל-3%.

24% מהפוסטים שנותחו כוללים הצדקה ואף האדרה של אלימות נגד יהודים, קרוב ל-30% כוללים סטריאוטיפים, הכללות ותוכן קונספירטיבי על יהודים, מעל 60% מהם אלה פוסטים מכחישי שואה ו-8% משווים בין ישראל לנאצים.

הפוסט המדובר.

הפוסט המדובר. צילום: X (צילום מסך)

המחקר מביא כמה דוגמאות לפוסטים שכאלה: באחד הפוסטים, שפורסם ב-X, נכתב ש-"היטלר אמר – אני משאיר את 100 היהודים הללו למען ידע העולם למה רצחתי אותם. לו רק לא היה משאיר אותם בחיים, העולם היה מקום הרבה יותר שליו". הפוסט הוסר מ-X אחרי כמה ימים, אך לא לפני שצבר מעל 70 אלף צפיות.

בפוסט אחר ב-X, שהגיע ל-467 אלף צפיות בתוך ימים בודדים, נטען כי "איראן היא האויבת של מעמד הבוגדנים ספוגי הדם של הפדופילים היהודים, שמובילים את ארצות הברית לתוך האדמה. ישראל היא האויב של העם האמריקאי!"

עוד מציינים החוקרים סרטון טיקטוק שכולל הכחשת שואה קלאסית ולעג לניצולי שואה, בכך שהוא מדמה יהודים לפחם תוצרת גרמניה. הסרטון זכה ליותר משלושה מיליון צפיות.

פוסט אחר, שפורסם ב-X, טוען ש-"מעל 200 סרטים צולמו בהוליווד על תרמית השואה, ובינתיים מהם הפשעים אותם ביצעו היהודים? היהודים ביצעו את המהפכה הרוסית. הם רצחו שם 30 מיליון רוסים". מעניין לציין שבעוד שהפוסט סומן על ידי X עם תגית "הגבלת צפייה", עקב חשד שהוא עלול להפר את מדיניות הפלטפורמה, הוא נצפה לא פחות מ-16 אלף פעמים.

בפוסט אחר נטען ש-"(…) מה שגילינו לאורך ההיסטוריה זה שבפועל הגיע להם (ליהודים – י"ה) יותר, כי הם עושים לעם הפלסטיני יותר מאשר היטלר עשה להם".

וכמובן, יש גם קונספירציות: באחד הפוסטים נטען שהיטלר בכלל היה יהודי.

"יש להרחיב את המדיניות האוסרת על הכחשת שואה גם ל-7.10"

טל-אור כהן מונטמאיור, מנכ"לית ארגון CyberWell, אמרה כי "ככל שאנחנו מתרחקים מהשואה, שהוא אחד האירועים ההיסטוריים והטרגיים שחווינו כעם, החשיבות של שמירת הזיכרון ועובדות הזוועה עולה, על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בשיח ברשתות החברתיות. בשבועות האחרונים אנחנו רואים בקמפוסים בארצות הברית כיצד מידע שקרי וקונספירטיבי יכול להצית דור שלם לשנאה. החדשות הטובות הן שרוב הרשתות אכן מגדירות את 'הכחשת השואה' כתוכן אסור ברשת, מה שמשפיע לחיוב על הקצאת משאבים והגברת האכיפה בהורדת תוכן שטנה שקשור לשואה יותר מסוגי אנטישמיות אחרים ברשת".

טל-אור כהן מונטמאיור, מנכ"לית ארגון CyberWell.

טל-אור כהן מונטמאיור, מנכ"לית ארגון CyberWell. צילום: הגר בדר

"לצערנו", הוסיפה, "לקראת יום השואה השנה, אנחנו עדיין רואים פערים משמעותיים במדיניות האכיפה הזו בין השפה האנגלית לערבית. זוהי מגמה שראינו גם בשבועות שאחרי ה-7 באוקטובר – האכיפה של מדיניות הפלטפורמות בשפה הערבית משמעותית פחות יעילה מאשר זו שבשפה האנגלית. בין היתר, זה מאפשר להלל באחרונה את היטלר, בערבית, כדמות ה-'גיבור'. דווקא עכשיו, כאשר אנחנו מתמודדים עם גל של אנטישמיות ועלייה בקריאות לאלימות נגד יהודים וישראלים ברשת, הרשתות החברתיות חייבות להשקיע באכיפה יותר אפקטיבית של המדיניות שלהן, גם בשפה הערבית. בנוסף, עליהן להרחיב את האיסור על תוכן המכחיש ומעוות שואה, ולהכליל אותו על כל אירוע טבח שמכוון נגד יהודים, כולל המתקפה האכזרית ב-7 באוקטובר".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים