אתגרי ראש אגף התקשוב החדש: לקחי המלחמה ו-GenAI

תת-אלוף אביעד דגן, שצמח בחיל האוויר – ימונה לראש אגף התקשוב וההגנה בסייבר; כך הודיעו יואב גלנט, שר הביטחון, ורב-אלוף הרצי הלוי, הרמטכ"ל, ביום ה' האחרון, כחלק מסבב המינויים בצה"ל.

תא"ל דגן יחליף בתפקיד את אלוף ערן ניב, ראש האגף הנוכחי. לא נמסר מתי ייערכו החילופים.

תת-אלוף דגן נולד ב-1973, התגייס ב-1991 לקורס טיס והשתחרר ב-1998. ב-2005 חזר לשירות צבאי סדיר. בשנים 2009-2010 דגן שירת כראש צוות צפון ביחידה לשיתוף פעולה בחיל האוויר. בעשור הקודם שימש מפקד טייסת "האחת" (טייסת 201), מפקד היחידה לשיתוף פעולה בחיל האוויר, ראש מחלקת השתתפות בחיל האוויר, מפקד מרכז האש בפיקוד הצפון ומפקד בסיס חיל האוויר חצרים.

ב-2021 עבר דגן לאגף התקשוב ועמד בראש מנהלת הטרנספורמציה הדיגיטלית באגף – והחליף את תא"ל זיו אבטליון. בתקופתו הוקמה במנהלת שבראשותו מחלקה לטיפול בנתונים על בסיס AI. במלחמת ישראל-חמאס דגן לחם כנווט קרב.

תת-אלוף דגן הוא בעל תואר ראשון במדעי המחשב מאוניברסיטת בר-אילן, ולו שני תארים שניים – במשפטים מאוניברסיטת בר-אילן ובביטחון לאומי מהאוניברסיטה לביטחון לאומי בוושינגטון.

צמח בחיל האוויר. תת-אלוף אביעד דגן. צילום: דובר צה"ל

אתגרי התקשוב לנוכח המלחמה

בניגוד לחלקים בצבא עליהם נמתחה ביקורת, מצבו של אגף התקשוב טוב יחסית: הוא לא היה "שותף" להצלחת ההונאה של החמאס בשנים שקדמו ל-7 באוקטובר ובבוקר השבת השחורה, לא להערכות המודיעין השגויות, וגם לא לכישלונות המבצעיים.

מאז הקמת אגף התקשוב ב-2003, ה-ICT הצבאי הפך לנושא חשוב בצה"ל, ותרם לו עוד יכולות מבצעיות ומנהלתיות, מבוססות טכנולוגיה. במלחמת לבנון השנייה, ב-2006, כונו באופן ביקורתי מפקדי החטיבות "מפקדי הפלזמות", על שפיקחו על פעילות הכוחות מתוך חמ"לים בשטח ישראל, באמצעות מסכים גדולים ששידרו את תמונת הקרב. הצבא הפיק לקחים ומצא את נקודת האיזון בין הפלזמה לשדה הקרב.

בשנים האחרונות הצבא המשיך להשתפר בהיבט הטכנולוגי: צה"ל היה מהראשונים לזהות את הפוטנציאל הטמון בתחום הבינה המלאכותית, ועסק בכך עוד בתחילת העשור הקודם.

כיום, כך נדמה, הטכנולוגיה הפכה לחלק בלתי נפרד מהלחימה, ואנשי התקשוב, באגף ובפיקודים, פיתחו והמשיכו לשפר מערכות, גם תוך כדי המלחמה האחרונה. בין השאר, נבנו כמה מערכות בהן הוטמעו רכיבי AI, דוגמת מערכת התומכת בקבלת החלטות למפקדים, או מערכות מנהלתיות, דוגמת משאבי אנוש. פה טמון לאגף האתגר שיש לכלל התעשייה: איך לנצל את הטוב שבבינה המלאכותית היוצרת – ובמקביל, לנטרל את הסכנות הטמונות בה.

מהקמתו, התקשוב הביא פן נוסף למפעל הלחימה הצה"לי והעשיר את יכולותיו: מ"רצפת הייצור" – תשתיות המחשוב והתקשורת – ועד הקצה – לקוחות הקצה הלוחמים בשטח, מחשוב הקצה והרובד האפליקטיבי.

כוחות צה"ל נמצאים במצב שבו יש עושר אדיר של מידע – חלקו חזותי, ממצלמות, חלקו אותות אלקטרומגנטיים וחלקו מגיע ממכ"מים ומחיישנים. המאפיין המשותף של כל המערכות הוא המון מידע. מצב זה מניב שלושה אתגרים: הצורך לאגור את המידע, לסווג אותו ולהגן עליו. כך, מידע ה-עתק, הביג דטה, יושב בכמה אגמי מידע, שנבנו על ידי גופי ה-IT השונים – מצפן ולוט"ם באגף התקשוב, והמקבילים להם באגף המודיעין, כדי לענות על הצרכים והדרישות המיוחדים של כוחות צה"ל בדרום.

במוצאי ה-7 באוקטובר אמר לאנשים ומחשבים בכיר לשעבר בתקשוב הצבאי: "היו להם את כל הכלים בסייבר, אבל – לא ברור איך ולמה – משהו בהפעלה של כלל המערך ה-ICT התפספס". בכתבה על כך הוספתי ש-"למרות זאת, משהו לא עבד: הצבא היה כמו הסנאי שקיבל אגוזים (טכנולוגיה), אבל לא היו לו שיניים… הדברים יצטרכו להיחקר".

תא"ל יעל גרוסמן, מפקדת יחידת לוט"ם שבאגף התקשוב, נשאלה: "האם הטכנולוגיה בגדה בנו ב-7 באוקטובר? והשיבה: "טכנולוגיה היא דבר נפלא, אבל לא יכולה להחליף את האדם".

והוסיף תא"ל (מיל') נתי כהן, שהיה מנכ"ל משרד התקשורת והקשר"ר: "בעולם הקיברנטי, המערכות פעלו. הסיפור הוא לא המערכות והתשתיות, אלא השימוש בהן במצב של כאוס. הדבר צריך להיבדק".

יצרה אתגרים לאגף התקשוב הצה"לי. מלחמת ישראל-חמאס. צילום: אילוסטרציה. Shutterstock

"הנתונים הם כיום בצבא כלי נשק וה-AI – האקס פקטור"

והנה אנו מגיעים לאתגר הנוסף של ראש האגף החדש: כיצד להביא למצב בו התקשוב נצרך על ידי הלקוחות – מהרמטכ"ל ועד הלוחם בקצה – באופן מושכל, ולמרות ה-AI, בלא הטיות וטעויות.

ב-2022, כראש מנהלת הטרנספורמציה הדיגיטלית באגף, אמר תא"ל דגן כי "בנינו מפעלי נתונים במגזרי עשייה שונים, בחלוקה גיאוגרפית ומשימתית. עד כה, החלטות רבות אמנם היו מבוססות נתונים, אבל נעשו באופן ידני. עם הכנסת מערכות בינה מלאכותית, אלגוריתמים חכמים ולימוד מכונה, ההחלטות ימשיכו להתקבל על ידי בני אנוש, אבל הן תהיינה יותר חכמות ומדוייקות, וגם מהירות יותר. הנתונים הם כיום בצבא כלי נשק לכל דבר ועניין, והבינה המלאכותית היא האקס פקטור, שמעניק לנו את העליונות בשדה הקרב".

לדבריו, "הנתונים הם נשק, שעלותו זולה יותר מעלות מטוס F-35, וניצול נכון שלהם, על בסיס טכנולוגיות AI, ישנה באופן דרמטי את ההתנהלות של הכוחות בשדה הקרב".

"בניית אגם הנתונים", אמר תא"ל דגן, "הייתה לא פחות מנס. נדרשנו לנתץ את החומות שהיו קיימות בין הזרועות השונות – ים, אוויר ויבשה. אולם גם זה אינו מספיק. פעלנו לשילוב הנתונים, גם כשהם מגיעים מכלל רכיבי הקצה – הלוחם, הספינה, המזל"ט. כך, תשתיות אגם הנתונים בנויות ממפעלי נתונים. אלה עובדים באופן מתוזמר, כמו נגנים בקונצרט, עם היררכיה קוגניטיבית".

"את מפעלי הנתונים", אמר ראש מנהלת טרנספורמציה דיגיטלית, "בנינו בכמה חתכים: לפי זרועות, גזרות, ולפי מאמצים. ככל שנבנה יותר מפעלי נתונים, לעולם זה לא יהיה מספיק. כל המפעלים מחוברים ביניהם, ובדרך זו ניתן לשתף כל פריט מידע, תובנה, או היסק – לכלל הלקוחות. ככה ניתן לקבוע תעדוף, גם של המטרות וגם של זהות הכוח הלוחם שיפגע בהן. מדובר במשחק מאתגר – שמשתנה".

תא"ל דגן סיכם באומרו כי "הנתונים הם נשק ועלינו לייעל את השימוש בו. על בסיס AI אנו סוגרים פערים בטיפול במידע והופכים את הנתונים לגורם מבדל ומעניק יתרון בשדה הקרב. אנו בעיצומו של המסע הדיגיטלי, אולם יש לנו דרך ארוכה לעבור".