"המלחמה הביאה למענה תקשובי משופר"

לצד הלחימה בדרום ובצפון, יש עוד גזרה לצבא. שלושה מששת המנמ"רים של החטיבות המרחביות ביהודה ושומרון שוחחו עם אנשים ומחשבים לרגל יום העצמאות.

"בימים הראשונים שלאחר ה-7 באוקטובר, סייענו לכוחות שירדו דרומה ונתנו להם ציוד תקשוב. יצא שבמהלך המלחמה התעצמנו במכשירים ייחודיים לאוגדה, והמלחמה 'סייעה' לנו לקצר תהליכים ולקבל מענה תקשובי משופר", כך אמרה רב סרן שירה אסולין, קשר"חית (ר"ת קצינת תקשוב חטיבתית, מנמ"רית) חטיבת עציון שבאוגדת איו"ש בפיקוד המרכז.

אוגדת איו"ש (אוגדת אזור יהודה ושומרון), 877, היא אוגדה מרחבית ומילואים בפיקוד המרכז של צה"ל, שהוקמה ב-1988, בעקבות פרוץ האינתיפאדה הראשונה. היא מונה שש חטיבות מרחביות: מנשה – האחראית על גזרת ג'נין וטול כרם; אפרים – האחראית על גזרות קלקיליה; שומרון – האחראית על גזרת שכם; בנימין – האחראית על גזרת רמאללה וכביש 443; יהודה – האחראית על גזרת חברון; ועציון – האחראית על גזרת בית לחם.

רס"ן אסולין, בת 27 מעפולה, משרתת בחטיבה תשעה חודשים, ולפני כן הייתה קצינת אג"ם בגדוד התקשוב של אוגדה מרחבית 80 שבאילת. "בבוקר השבת הארורה", סיפרה, "הייתי בחטיבה. עם תחילת ההתרעות הקפצתי את כל פלוגת הקשר שתחתי. ישר קפצתי לשטח עם המח"ט וכשחזרנו רבים כבר הגיעו, חלקם בלא צו. כשהבנו את גודל האירוע חברנו לכוחות שירדו דרומה והעמסנו להם ציוד".

"במקביל", אמרה רס"ן אסולין, "הוספנו יכולות פו"ש ושו"ב (ר"ת פיקוד ושליטה ושליטה ובקרה) שהן ייחודיות לפיקוד, עם קישוריות ושילוביות מהמח"ט ועד הלוחם שבקצה. הבאנו לסגירת מעגלים מהירה, כך שהלוחם בקצה יקבל את הנתונים הנדרשים לו בצורה מהירה".

"את האמצעים החדשים שקיבלנו – במקום אלה ששונעו לעזה – הטמענו במהירות. מערכות התקשוב מאוד 'אטקרטיביות' – אי אפשר לצאת לתעסוקה בלעדיהן".

"יחודיות החטיבה", ציינה, "היא שיש בה מדבר לצד הרים וערים. זה דורש מענה תקשובי מותאם – לדעת היכן הכי קשה להוציא חפ"ק, לתפעל תקשורת לוויינית, או להקים ממסרים במרחב – לכל אזור יש מענה משלו".

"חטיבת עציון", הסבירה, "אחראית על מעבר רחל, דרכו עוברים פלסטינים רבים בכלל, וברמאדן בפרט – אל הר הבית. בשנה שעברה עברו דרכו יותר מ-80 אלף איש. השנה, בצל המלחמה, נערכנו לכל תרחיש קיצון. התקשוב סייע לתפעול המעברים ולבניית תשתית ICT בחדר המפקד. הבאנו יכולות שילוביות בין צה"ל, המשטרה ומשמר הגבול, מתאם הפעולות בשטחים ועוד".

"בהיבט התקשורת", המשיכה וסיפרה אסולין, "אנו עושים שימוש בתקשורת לוויינית, בקשר רדיו 'רגיל' וב-RoIP".

לדבריה, "למרות שהעברנו ציוד לדרום, המשכנו לתפקד כרגיל ואנשי לוט"ם סייעו לנו עם פתרונות להרחבת הקיבולת בתשתית – לטובת שינוע נתונים, כולל וידיאו ותמונות". רס"ן אסולין סיימה באומרה כי "אנו חווים כל הזמן תקיפות בסייבר, או ניסיונות לתקיפה. אנו פועלים רבות לשמור על השגרה ולהגן על היישובים במרחב – גם כשהראש והרגש מופנים דרומה".

סרן צחי עבדו – קשר"ח חטיבת אפרים, וסרן אלמוג ברקוביץ' – קשר"חית חטיבת בנימין. צילום: דו"צ

סרן אלמוג ברקוביץ' – קשר"חית חטיבת בנימין 

סרן אלמוג ברקוביץ' משמשת כקשר"חית חטיבת בנימין. היא בת 25 ונכנסה לתפקיד באוגוסט. "כשהבנו מה קורה בשבת ה-7 לאוקטובר", אמרה, "התחלנו לגייס את כלל המילואים. הקמנו את המפקדות שלהם בגזרה ופרסנו חמ"לים יעודים לפלוגות. בנינו מענה לכוחות המבצעיים, במקביל לכך שהעמסנו ציוד תקשוב שלנו לכוחות שירדו דרומה. שדרגנו והוספנו לעצמנו יכולות וכך הגענו לרמת כשירות בלתי רגילה".

לדבריה, "נתנו מענה תקשובים לכוחות שבקצה. היינו שותפים לכלל הפעילויות המבצעיות הרבות. חיברנו את החמ"ל שלנו לזה של מוקד ההתיישבות, כך שכאשר קורה אירוע, אנו מקבלים אודותיו עדכון באופן ישיר. מדובר בהיבט משמעותי מאוד, שקיבל משנה חשיבות אחרי ה-7 לאוקטובר".

סרן צחי עבדו – קשר"ח חטיבת אפרים 

סרן צחי עבדו, בן 25, משמש קשר"ח חטיבת אפרים. לפני כן היה מ"פ מרחב באוגדה 99 משך שנתיים והיה ממקימי גדוד התקשוב שלה. "בשבת הארורה", אמר, "הייתי בבית, קפצתי לבסיס – ומשם לבארי, שם פרסתי חפ"ק לתא"ל ברק חירם, מפקד האוגדה. ניסינו להבין את תמונת הכוחות במרחב וסייענו לו בעולמות התקשוב. נערכנו גם לגזרת הצפון וביצענו התאמות כדי להיות ורסטיליים".

"התקשוב סייע לכל מאמצי הלחימה – פו"ש, שליטה בכוחות, סגירת מעגלים וקיצור זמני התקיפה, ותמרון", ציין סרן עבדו. "עבדנו באופן משולב עם חיל האוויר להעלאת מטרות עבורו. מאמץ התקשוב בלחימה הווה מכפיל כוח שתרם רבות".

לפני כחודשיים הוא החל בתפקידו בחטיבת אפרים. "אני קצין המאמץ הדיגיטלי והקיברנטי של החטיבה", אמר. "עלי לייצר פתרונות ולהנגיש את כלל היכולות והמערכות ללוחמי ומפקדי החטיבה".

לדבריו, "החמ"ל של הפלוגה שתחתי הוא ה'לב הפועם' שלה, עם אנשי מקצוע מגוונים, העוסקים המון במיצוי מידע וההנגשה שלו לקצה ובייצור פתרונות דיגיטל לקצה המבצעי-טקטי".

"אנו בפלוגה מסייעים לחטיבה עם פיתוח לוחות מחוונים (דשבורדים), מעניקים להם יכולות AI ו-BI, כדי להפוך לחטיבה מתקדמת ולחזק את הקצה המבצעי. בין השאר אנו עושים שימוש בחיישנים, בניתוחים מעמיקים, במערכות ניטור ובקרה. אנו מסייעים לחטיבה להשתפר ולהיות חכמה יותר, על בסיס ה-ICT".

"היעד של החטיבה", סיכם, "הוא להגן על 44 ישובים ותריסר חוות שבגזרה שלה. היעד שלנו הוא להוביל את תחום הדיגיטל ולגרום ללוחמים ולמפקדים להיות יותר דיגיטליים. הם צריכים להביט גם על המסכים, ולא רק בכוונות, וכך הם יבינו שהדיגיטל יכול להציל חיים".