"הבינה המלאכותית תעצב את המאה ה-21"

"אנחנו ברגע נדיר: מתרבים הסימנים שהבינה המלאכותית תעצב את המאה ה-21, ומדברים על זה, שעד סוף השנה היא כבר תעבור את היכולות האנושיות ועד סוף העשור היא תציע יותר יכולות מכל האנשים ביחד. זה מאפשר ליצור תוכן, מוזיקה, חומרים שיווקיים, וידיאו ולעזור בתכנות – והכל בעלויות מינימליות בצורה מאוד יצירתית. יש אומרים שזה השינוי היחיד הגדול ביותר ב-500 השנים האחרונות מאז המצאת הדפוס, וזה בכל מקום: רפואה, פרסום, שיווק. זוהי מהפכה גדולה והשמיים הם הגבול, ויש רעיונות מאוד גדולים שיכולים לשמש כל אחד. אבל יש גם הרבה סכנות ויש הרבה שאלות, כמו פרטיות, שינוי מוחלט של היבטי זכויות היוצרים והיבטים של הטיות, וצריך רגולציה וצריך להתרגל, אבל בעיניי זה מהפך מבורך שמציע הרבה מאוד אפשרויות", כך אמר ד"ר אייל ברוק, שותף וראש תחום בינה מלאכותית במשרד עורכי הדין ש. הורוביץ ושות' בכנס AV-TLV 2024, כנס המולטימדיה השנתי של אנשים מחשבים, בשיתוף עם פורטל הידע AVmaster, שנערך בשבוע שעבר באולמי לאגו בראשון לציון.

ברוק הסביר, שצריך להתרגל לחוקים החדשים של שימושי הבינה המלאכותית, והוא ניסה להבהיר מה הם לדעתו כללי התעשה ואל תעשה בעידן הבינה המלאכותית החדש שאנחנו חיים בו, במיוחד בהיבטים של זכויות יוצרים – מהנושאים החמים כיום בשוק, לאור תביעות גדולות שכבר הוגשו ועומדות להיות מוגשות.

"העולם של זכויות יוצרים מבוסס על ההנחה, שהיוצר הוא אנושי. אף אחד לא חשב אף פעם על כך, שמחשב יכול להתמודד עם הצרכים ולהפוך ליוצר בפני עצמו. הבינה המלאכותית היוצרת שחדרה לחיינו בשנה האחרונה מציתה את הדמיון. לא צריך להיות מוזיקאי או לתכנת או ליצור וידיאו, פשוט מגדירים באמצעות טקסט מה שרוצים וזה מוכן תוך כמה שניות באופן מדהים. אבל על סמך מה יוצרים, למי שייכות הזכויות של היצירה? הנתונים, שהם הנפט החדש שלנו במה שנדמה כמו מרוץ חימוש עולמי", הוא אמר.

לדבריו, הבינה המלאכותית גם מובילה שינוי דרמטי ומערערת, בין השאר, את תפיסת המוות. "אנשים במובנים רבים ימשיכו לחיות אחרי שיילכו לעולמם ואפילו ימשיכו ליצור ולהרוויח כסף, אם כי לפעמים, כאמור, זה נעשה בלי אישור. כולנו שמענו על השיר החדש של החיפושיות, למשל", הוסיף ברוק. "אני מבין שיש מצד אחד רצון לפתח ולהתקדם בקצב שינוי מסחרר, עם שימושים שכל הזמן מתקדמים, אבל מצד שני נופלים בגלל סיכונים שזה טומן בחובו, כולל הרבה מאוד שאלות אתיות, וצריך לעקוב אחר הדברים הללו היטב".

"לספר את הסיפור אחרת"

אילת ליבר, מנכ"לית ואוצרת ראשית במוזיאון מגדל דוד בירושלים, סיפרה על המהפך שחל במוזיאון בשנים האחרונות ועל השימוש בטכנולוגיה ככלי לסיפור סיפורים כדי להעצים את חוויית הביקור במוזיאון. "המוזיאון נפתח כבר לפני שלושים שנה בידי טדי קולק, והמשימה שלי, מהרגע שהתמניתי לתפקיד לפני כעשור, הייתה לחדש אותו. לאחרונה, אחרי 50 מיליון דולר השקעה ואחרי הפתיחה מחדש אפשר להתרשם מהשינוי המקיף שעבר המוזיאון כדי להתאים לעידן המודרני", היא סיפרה.

לדבריה, משימת השילוב של הטכנולוגיה הייתה הרבה יותר מורכבת בגלל שמדובר בסופו של דבר במוזיאון היסטורי. "מוזיאונים היסטוריים בדרך כלל נמצאים בתחתית הרשימה, כי הדימוי של מוזיאון כזה היא בדרך כלל של שעמום. אני ראיתי בזה אתגר וחשבתי שמה שצריך בעצם לעשות הוא לשנות את השפה ואת הדרך שבה מנגישים את החומר למבקרים: איך מספרים את הסיפור קצת אחרת, ולא רק באמצעות ארונות על ארונות של מוצגים עם טקסטים שאף אחד לא טורח לקרוא, שבדרך כלל משתמשים במתווכים בדמות מדריכים שמסבירים את התצוגה הדוממת", הוסיפה ליבר.

אילת ליבר, מנכ"לית ואוצרת ראשית במוזיאון מגדל דוד בירושלים צילום: ניב קנטור

"הקונספט שהובלנו הוא, שאנחנו רוצים שהמבקר שלנו יהיה מעורב, פעיל בתוך התצוגה, כי אז הוא זוכר. זה ליווה אותנו לאורך כל הדרך: שהוא עצמו יבחר מה לראות ומה לעשות ולהביא לידי ביטוי אפילו את הרעיונות, הדעות והיצירתיות שלו – בדיוק כמו שבוחנים תוכן בטלפון או במחשב, לבחור מתוך שוק שלם של תכנים שהמוזיאון מציע. רמת העניין עולה פלאים לעומת תצוגות פסיביות שלא שואלים אותך מה להראות, ולהגיש את זה ברבדים של מידע ובקלות יחסית. המוזיאון החדש מציע פי עשרה זמן בילוי לעומת מה שהציע המוזיאון בגירסתו הקודמת, ובשפות שונות, וזה חובה בירושלים כשיש תיירים. אם אני מצליחה להדליק את הדמיון של האנשים, זה הרבה יותר חשוב מאשר ללמד היסטוריה", היא סיכמה.