המבקר: סיכוני אבטחה בארכיונים עלולים לפגוע בביטחון המדינה

אף שעברו יותר משלוש משנים מפרסום הדו"ח הקודם בנושא – היבט אבטחת המידע בארכיוני המדינה לא טופל. "אי טיפול בנושאים אלו ואי הסדרה שלהם עלולים להביא לחשיפת מידע מסווג לציבור, ואף עלולים לפגוע בביטחון המדינה", כך קובע מתניהו אנגלמן, מבקר המדינה.

המבקר פרסם היום (ג') את הדו"ח השנתי שלו בנושאים ביטחוניים, שאינם קשורים למלחמת "חרבות ברזל" – ובנושאים אחרים. אחד הנושאים שנבדקו היה אבטחת מידע מסווג בארכיוני המדינה ומניעת פרסומו. על חלק מהממצאים שבדו"ח, לרבות בנושא זה – הוטל חיסיון בידי הוועדה לענייני ביקורת המדינה.

במועד סיומה של ביקורת המעקב, באוגוסט 2023, נמצא, כי "הארכיונים אינם מונחים ישירות על ידי קצין מוסמך, ומינוי ממונה הביטחון שלהם אינו מאושר על ידי קצין מוסמך. עקב כך, לעובדים בארכיונים לא נקבע סיווג ביטחוני, דבר שעלול לחשוף חומרים מסווגים לגורמים שאינם מורשים לכך".

בנוסף, קבע המבקר, "ארכיון המדינה, משרד רה"ם, השב"כ ומשרד המשפטים, לא פעלו לתיאום עם הגופים האחראים לנושא אבטחת הארכיונים השונים והחומרים המסווגים המצויים בהם".

בביקורת הקודמת נמצא, כי תיקים רבים ובהם חומרים מסווגים המצויים בארכיון המדינה וארכיון צה"ל ותקופת ההגבלה על חשיפתם הסתיימה – לא נחשפו. הדבר בלט בייחוד בארכיון צה"ל. בביקורת המעקב, נכתב – "נמצא כי הליקוי לא תוקן. מספר התיקים שלא נחשפו בארכיון המדינה נכון לסוף 2022 היה 79,353… שיעור החשיפה בארכיון ירד ב-45% והוא נמוך – 21% בממוצע בשנים 2020 – 2022… שיעור החשיפה של החומרים שנאגרו בארכיון צה"ל מכלל החומרים שנאגרו בארכיון היה פחות מעשירית האחוז בשנת 2022, ובשנים 2020 – 2022 היה בממוצע 0.11%, דבר שפוגע בזכות הציבור לעיין בחומר זה".

בביקורת הקודמת נמצא, כי באלפי המקרים שבהם הוטל חיסיון על חומרים ארכיוניים בתום תקופת ההגבלה, הדבר נעשה ללא אישורה של ועדת שרים כנדרש בחוק הארכיונים, בין היתר עקב קשיים בכינוסה. כך, בשל הקושי לכנס את ועדת השרים כנדרש בחוק, ארכיון המדינה מטיל חיסיון על חלקי תיקים שתקופת ההגבלה שלהם הסתיימה, בלי לבקש את אישורה של הוועדה. "בביקורת המעקב נמצא כי הליקוי לא תוקן – תיקים שהסתיימה תקופת ההגבלה על חשיפתם אינם מפורסמים לציבור".

בביקורת הקודמת נכתב כי חומרים ארכיוניים, ובהם חומרים מסווגים, נמצאים בארכיונים ציבוריים ופרטיים, והומלץ כי שב"כ יוביל עבודת מטה בסוגייה. בביקורת המעקב נמצא, כי הליקוי תוקן במידה מועטה… "אין התקדמות בנושא הטיפול בחומרים… הנושא לא הוסדר, וחומרים מסווגים עדיין מצויים בארכיונים ציבוריים ופרטיים".

מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן. צילום: ניב קנטור

בביקורת הקודמת נמצא כי פעילות מלמ"ב בארכיונים הציבוריים והפרטיים למניעת חשיפת מידע שעלול לפגוע בביטחון המדינה – לא מוסדרת בחקיקה. בביקורת המעקב נמצא כי הליקוי לא תוקן.

המבקר אנגלמן המליץ, כי משרדי ראש הממשלה, המשפטים, שב"כ, מלמ"ב, ארכיון המדינה וארכיון צה"ל "יבצעו עבודת מטה, וימצאו פתרון מערכתי למכלול הליקויים המתמשכים הנוגעים לאבטחת מידע מסווג המצוי בארכיון המדינה ובארכיונים מסוימים נוספים… וכן לנושא חשיפת חומרים מארכיון המדינה ומארכיון צה"ל לאחר שעברה תקופת ההגבלה על חשיפתם".

ועדת החקירה להיעלמות ילדי תימן

המבקר בדק גם היבטים בפעילות ארכיון המדינה, הקשורים לוועדת החקירה הממלכתית "כהן-קדמי" בפרשת היעלמותם של ילדי תימן. ב-2016 התירה הממשלה את פרסומם של חומרי הוועדה. בינואר 2023 פנה "פורום אחיי למען משפחות ילדי תימן, המזרח והבלקן החטופים" למבקר המדינה וביקש לברר טענה הנוגעת לחומרים של הוועדה, שהופקדו בארכיון המדינה. זאת לאחר שהפורום דרש מארכיון המדינה לקבל, בין השאר, מחשב של הוועדה שהופקד בארכיון עם החומר האגור בו. הארכיון השיב כי "המחשב לא אותר". המבקר מצא, שהמחשב אבד בארכיון. "ככל הנראה, עובדי הארכיון לא הבחינו שהמחשב נעלם. מסיבות שאינן ברורות הארכיון לא שמר את תוכן המחשב… יש חשש כי מסמכים ונתונים של הוועדה שנשמרו במחשב אבדו עימו, ולא יפורסמו לציבור כנדרש… המבקר ממליץ לארכיון המדינה לפעול לאיתור כלל החומר הארכיוני שהושאל, להשיבו למתקני הגניזה ולוודא שהחומר יישמר בהם היטב".