הצעת חוק תאפשר לאדם להוריש תוכן דיגיטלי לאחר מותו

הצעת חוק המקודמת בוועדת החוקה של הכנסת מבקשת לחייב את מנהלי הפלטפורמות החברתיות לאפשר לאדם לקבוע מי יוכל להיכנס לתוכן האישי שלו ברשתות לאחר מותו. כיום הרשתות אינן מאפשרות זאת למי שלא יודע את פרטי הגישה של הנפטר והן מוחקות את המידע לאחר תקופה.

מ"מ יו"ר הוועדה, ח"כ ארז מלול , שיוזם את החוק, אמר בדיון, כי "החוק נחוץ מאוד, במיוחד לאחר ה-7 באוקטובר. אנחנו חייבים את זה לנרצחים ולמשפחות השכולות כדי להקל ולו במעט על האובדן והשכול".

ורד שביט, מייסדת ומנהלת ארגון אבק דיגיטלי, אמרה בדיון, כי "בניגוד להורשה של נכסים פיזיים, להורשת נכסים דיגיטליים יש משמעות לאלמנט הזמן". לדבריה, חברת אפל מוחקת את התוכן לאחר שנה, ובווטסאפ התוכן נמחק לאחר 120 יום של אי-פעילות. היא ציינה, כי במיוחד הנושא קריטי לגבי נושא השבויים בעזה. "כשהחטופים יחזרו הם עלולים לגלות כי התוכן שלהם נמחק, אלא אם לקרוביהם יש את היכולת לגשת לחשבונם. חשבונות נמחקים לצמיתות והתוכן שלהם לא ניתן לשחזור", אמרה שביט.

הוועדה כבר קיימה כמה דיונים בנושא, ואתמול החלו ההכנות לקריאה ראשונה ושנייה. לפי הצעת החוק, ספק הנותן או מציע שירות תוכן דיגיטלי לציבור בישראל יקבע ויפרסם באופן בהיר ונגיש כללים בעניין אופן הטיפול בתוכן אישי שהמשתמש יצר, ערך או שמר בחשבונו, לאחר פטירתו, ואפשרות הגישה אליו; ההחלטה לגבי זהות האנשים שיהיו רשאים לגשת לחשבון שלו לאחר מותו.

"חיינו הופכים להיות דיגיטליים, וכל הזיכרונות שלנו נכנסים למדיה הדיגיטלית. זה מה שנשאיר אחרינו. פעם היינו משאירים אלבומים, אוספים, תמונות, קסטות. היום הכל במדיה, כל הסרטונים, התחביבים, הזיכרונות", אמר מלול. לדבריו, ספקי השירות מחתימים את המשתמשים על חוזים עם סעיפים שספק אם מישהו קורא אותם. "כשיש נרצחים כמו שראינו ב-07/10, הוא לא חשב שהוא ימות ופתאום הוא הלך ולא אמר מה רצונו, עלינו לבחון מהו רצונו של הנפטר", אמר מלול

עו"ד ד"ר גור בליי, יועמ"ש הוועדה: אמר, כי "התפיסה הבסיסית היא שאדם שנפטר משאיר אחריו חפצים פיזיים שעוברים בדיני ירושה. אבל בעולם הווירטואלי אנשים גם יוצרים בפלטפורמות שונות זיכרונות שונים שהם לא בעלי ערך כספי, אבל אנו מייצרים ושומרים הרבה יותר קבצים, תמונת, תכתובות, ושם יש שחקן נוסף, שהוא – הפלטפורמות הדיגיטליות. חלקן קובעות מדיניות בעניין הזה וחלקן לא".

בוועדה הובהר, כי ההצעה תחול על שירותים מקוונים של הפצת תוכן שאדם יצר או שמר (למשל רשתות חברתיות) ושירותים מקוונים לשמירה ואחסון תוכן שהאדם יצר, ערך או שמר (למשל, על הענן). ההצעה לא תחול על שירותים וירטואליים שבהם תכנים נוצרים באופן אגבי כשאנו פונים לקבל שירות מגורמים שונים.

ח"כ מלול ציין, כי כבר כיום אנשים נכנסים למידע אישי של נפטרים אם יש להם את הסיסמה ושם משתמש, והחוק נועד לסייע לאלו שלא יודעים את הסיסמה ואין להם גישה למידע של יקירם.

עו"ד רני נויבואר, ראש תחום חקיקה ומדיניות באפוטרופוס הכללי ציין, כי החוק מדבר על מידע אישי, אבל יש בעיה בהגדרת תוכן אישי, שכן הוא נמצא על הפלטפורמה הדיגיטלית שאינה מבדילה בין תוכן אישי לאחר, ויש בעיה של אכיפה. גם ד"ר עמרי רחום טוויג מגוגל אמר, כי "יש לדייק את הנוסח שיגדיר מה זה תוכן אישי, ולהגדיר מה בדיוק החברות יהיו חייבות לשמור, כי לא ניתן לבצע גיבויים אינסופיים".

יהודה בן יעקב, מנהל מדיניות מטא, שאל מה דינה של התכתבות עם בינה מלאכותית, האם זה נחשב מידע אישי או לא? הוא ציין כי פייסבוק דוגלת בגישה של לאפשר גישה למידע לצד שלישי. עוד ציין, כי תמונות וסרטונים מאוחסנים על מכשיר הטלפון של האדם ולא בווטסאפ וזה שירות בענן שאדם מנוי עליו.

ד"ר תמר קלהורה ממשרד המשפטים התייחסה גם היא למושג תוכן אישי, וציינה, כי יש להחריג את המידע הפיננסי שקשור לירושה.