האם המצב בהיי-טק רע? תלוי מאיפה מסתכלים

"נכון שהיא הציגה תמונה ורודה מדי?", שאל אותי אתמול (ב') ביציאה ממשכן הכנסת אחד המשתתפים בדיון שבו הציגה שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, גילה גמליאל, את פעילות משרדה. היה לי ברור שהשאלה שלו רטורית – המצב, לשיטתו, רע, או לפחות לא טוב כמו שהוא סבור שגמליאל ואנשי משרדה הציגו לפני ועדת המדע והטכנולוגיה.

האם הוא צודק? האם מצב ההיי-טק רע? תלוי מאיפה מסתכלים על זה: מצד אחד, תקציב משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה קוצץ השנה ב-160 מיליון שקלים, במסגרת הקיצוץ הרוחבי במשרדי הממשלה עקב המלחמה. מדובר בסכום משמעותי במיוחד במשרד עם תקציבים יחסית קטנים כמו משרד המדע. בדיון עלה בבירור שהקיצוץ הזה השפיע על פעילות של מרכזי מו"פ שהמשרד תומך בהם, בפרט באזורי הפריפריה ובחברה הערבית. לזה יש להוסיף עוד דבר שעלה בדיון – את החרם האקדמי, שמוסדות המחקר וחברות ההיי-טק בישראל מתחילים לסבול ממנו, והחשש ההגיוני מדבר על כך שהוא יילך ויתגבר. הממשלה התחילה לתת לזה מענה, בדמות תוכנית שמתוקצבת ב-90 מיליון שקלים, מהם 40 מיליון לשנה הנוכחית, ושמקדמת שיתופי פעולה בינלאומיים וכנסים עולמיים בישראל, אבל נראה שזה לא מספיק. זה טוב וסכום יפה, אבל צריך יותר. מה גם שלא ברור עד כמה תהיה היענות מחו"ל לאותם שיתופי פעולה עם מדינה שלדברי רבים מהפרטנרים הפוטנציאליים היא "מדינת אפרטהייד שמבצעת רצח עם".

עוד בצד השלילי, אנחנו רואים את הצניחה בגיוסים של ההיי-טק הישראלי ב-2023, עד כדי כך שרשות החדשנות הזהירה בדו"ח שפרסמה היום ש-"ענף ההיי-טק עלול להיכנס לקיפאון ולחזור לתקופת הדוט קום". למי שלא זוכר או יודע, בועת הדוט קום כללה שורת חברות אינטרנט, שנוצרו וצמחו במהירות בשנות ה-90, והיא התפוצצה בראשית שנות ה-2000, עם צניחה מהירה לא פחות של חלק ניכר מאותן חברות. לקח להיי-טק הישראלי כמה וכמה שנים ללקק את הפצעים ולהתאושש מאותה התפוצצות.

ברשות החדשנות מתריעים, כאמור, שהמצב הזה עלול לחזור על עצמו, ומציגים ירידה בפעילות, קיפאון בגיוס העובדים והעברת השקעות של משקיעים לחו"ל. כל זה התבטא בצניחה של 55% בגיוסי הסטארט-אפים ובצלילה של 70% בגיוסי ההון-סיכון לקרנות ישראליות ב-2023. נכון שבכל העולם יש ירידות, אלא שעל פי הנתונים, הקיטון שנרשם בגיוסי ההון-סיכון גדול פי שניים מאשר בחו"ל, וזה שחוו גיוסי הסטארט-אפים דומה למגמה באירופה, אבל חד בהרבה מאשר בארצות הברית.

אסור שנחזור למצב כמו שהיה בהתפוצצות בועת הדוט קום. צילום: ShutterStock

דבר נוסף שניתן לרשום לרעתנו הוא שישראל נמצאת הרבה מאחורי מדינות אחרות בכל הקשור למהפכת ה-AI, ובפרט ה-GenAI. בניגוד לתחומים אחרים, כגון הסייבר ובעבר האינטרנט, מרבית הפיתוחים בעולמות הבינה המלאכותית, וזו היוצרת בפרט, לא יוצאים מישראל – גם אם יש יוצאי דופן. הממשלה הציגה תוכנית לאומית ל-AI, שאמנם כבר מתחילה לרוץ, אבל בינתיים מדובר בעיקר בהבטחות, ובהצהרה של מנכ"ל משרד המדע באותו דיון בכנסת אתמול שהמשרד שואף שישראל תהיה בין ארבע המדינות המובילות בתחום. יש לראות האם וכיצד ההצהרה הזאת וההבטחות הללו יתממשו.

הצד השני של המטבע

מהצד השני, ההיי-טק הישראלי ממשיך למכור בארץ ובעולם, ובסכומים נאים, גם בתקופת המלחמה והחרם על ישראל. במקרים מסוימים העלייה במכירות היא בגלל המלחמה, בפרט בחברות ההיי-טק שעובדות עם המגזר הביטחוני. עוד בצד החיובי, השכר של ההיי-טקיסטים ממשיך לעלות, ורק היום פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שבמרץ האחרון הוא הגיע לשיא של כל הזמנים, של כמעט 36 אלף שקלים – הרבה מעבר לנתון בכלל המשק, שחצה בפעם הראשונה את הסף של 14 אלף שקלים, אבל לא בהרבה. בהיי-טק מדובר בעלייה משנה לשנה של כ-12% בשכר הממוצע, ובכלל המשק – בכ-3% בלבד, מה שמצביע על הרחבת הפערים בין כלל הכלכלה הישראלית לבין המגזר שמוביל אותה.

יש להוסיף לכך את היוניקורנים, שכמה מהם ממשיכים לנסוק – למשל וויז, שלפני כחודש גייסה מיליארד דולר לפי שווי של 12 מיליארד. החברה של אסף רפפורט הגיעה לשווי הזה בתקופה לא ארוכה של קצת יותר מארבע שנים. אלא שמדובר בחברות בודדות, שאמנם נראה שישפיעו לחיוב על נתוני הגיוסים של הרבעון השני, אבל הן לא מייצגות את כלל ההיי-טק הישראלי.

המבחן של השרה גמליאל

אם להמשיך לזרום עם כותרת הביניים הקודמת, ניתן לומר שכמו בכל דבר, גם כאן למטבע יש שני צדדים – וסליחה על הקלישאה. המצב של ההיי-טק הישראלי לא טוב, אבל ממש לא גרוע. המשבר הכלכלי העולמי והמלחמה אמנם משפיעים לרעה על המצב ומסייעים להביא לשלל נתונים שליליים, שמצטברים, אבל לצידם יש מגמות חיוביות, וההון האנושי המצוין של הענף ממשיך לפתח ולייצר – ובשכר יותר גבוה.

גמליאל היא שרה חדשה בתפקיד – היא נמצאת בו רק כחודשיים. אלא שהיא שרה די ותיקה, ויודעת להילחם על תקציבים. זה מראה שהיא יכולה להתעקש בדיוני התקציב, לעמוד על המקח מול האוצר ובתקווה גם להשיג אותם. היא תיבחן בכך

גם אם אפשר לטפוח במידת מה על השכם, אל לצמרת הענף והגופים שמשפיעים עליו, ובהם משרד המדע, להתבשם מהנתונים החיוביים, אלא להפשיל שרוולים ולעבוד. ליישם את התוכניות הקיימות ולהביא להקצאת עוד תקציבים לקטר של המשק – ושוב, סליחה על הקלישאה. מצופה מהשרה גמליאל לא רק לממש את הבטחתה מהדיון אתמול שלא תהיה פגיעה נוספת בתקציב משרדה, אלא לא להרפות ממשרד האוצר, משר האוצר, בצלאל סמוטריץ', ומראש הממשלה, בנימין נתניהו, עד שתקציב משרדה ל-2025 והלאה יהיה גבוה יותר מאשר ב-2024. זאת, למרות האזהרה של האוצר מאתמול שבתקציב הבא יהיה צורך בקיצוץ של מספר מבהיל – 55 מיליארד שקלים – במשרדי הממשלה כדי לעמוד ביעד הגירעון. אלא שהקיצוץ הזה לא צריך לבוא ממשרד שאחראי על המגזר שמוביל את הכלכלה. יש יותר מדי מקורות אחרים לחתוך מהם, מקורות שהממשלה מרעיפה עליהם תקציבים מיותרים גם בזמני קיצוץ אלה.

שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, גילה גמליאל. צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

גמליאל היא שרה חדשה בתפקיד – היא נמצאת בו רק כחודשיים. ברם, היא שרה די ותיקה, ויודעת להילחם על תקציבים. למעשה, יש לה רקורד מוכח בזה: כשרצתה עוד תקציבים כשרה לשוויון חברתי, היא קיבלה את פרויקט ישראל דיגיטלית והגדילה את תקציבו בסדרי גודל. זה מראה שהיא יכולה להתעקש על תקציבים בדיוני התקציב, שייפתחו בעוד כמה חודשים, לעמוד על המקח מול האוצר, ובתקווה גם להשיג אותם. היא תיבחן בכך.

ועוד דבר לסיום: מימוש עסקת החטופים והפסקת האש, עד לכדי סיום המלחמה, כפי שמציע נשיא ארצות הברית, ג'ו ביידן, יכולים בהחלט להשפיע לטובה על מצב ההיי-טק. הענף אוהב יציבות ושקט, וכך גם המשקיעים הזרים, שקרוב לוודאי שאחרי המלחמה יגבירו את השקעותיהם כאן – שהרי ההיי-טק שלנו ויתרונותיו הרבים, והידועים בעולם, לא נהרסו במהלכה. זוהי אמנם לא הסיבה העיקרית לקבל את מתווה ביידן, אבל עוד אחת מהסיבות לכך.