חוק הבינה המלאכותית האירופי: אתגר והזדמנות לחדשנות אחראית בישראל

חוק הבינה המלאכותית של האיחוד האירופי (AI Act)  הנכנס בימים אלו לתוקפו הינו צעד מכריע בדרך להבטחת שימוש אחראי בטכנולוגיות מתקדמות. החוק מהווה תקדים עולמי בהסדרת השימוש בבינה מלאכותית (AI) ומציב אתגר חדש בפני החברות והארגונים הנדרשים לעמוד בסטנדרטים ורגולציות מחמירים יותר.

החוק מבוסס על כמה עקרונות. ראשית, סיווג של חברות בהתאם לרמת הסיכון שהן מציבות לציבור. כל חברה תידרש לעמוד בדרישות ותקנים ייחודיים על פי קטגוריית הסיכון שלה, הכוללת חמש רמות: סיכון שלא ניתן לקבל, סיכון גבוה, סיכון בשימוש כללי, סיכון מוגבל וסיכון נמוך. ברמה הגבוהה של הסיכון, כזה שלא ניתן לקבל, ישנו איסור כללי על שימוש בכלי בינה מלאכותית המסכנים את הציבור. דוגמאות לכך כוללות מערכות המנצלות פגיעות פסיכולוגיות, היכולות לבצע מניפולציה על התנהגות אנושית, או מתיימרות לזהות רגשות בצורה מטעה.

לבסוף, הוא מגדיר קנסות משמעותיים לחברות שיפרו את התקנות. הקנסות יהיו 7% מהמחזור השנתי העולמי של החברות, או בסכום שנקבע מראש – עד 35 מיליון אירו, הגבוה מביניהם. קנסות אלה נועדו להבטיח שהחברות יעמדו בדרישות הרגולציה ולא יפרו את החוק.

"לחיזוק תדמיתנו הן המדינית והן הטכנולוגית, הרשות המחוקקת בישראל, יחד עם הפרקליטות הצבאית, יכולות להיות הראשונות בעולם המתקפות עקרונות ורגולציית AI לצבא ולהיות באופן תקדימי הצבא הראשון בעולם (כן, גם לפני צבא ארה"ב), המכבד והמוביל בהגנה על זכויות האדם"

החוק החדש מציב אתגר משמעותי בפני חברות שעובדות עם כלי AI. מצד אחד, יש כאן סיכון להכבדה רגולטורית, שתקטין את הגמישות והמהירות ביישום פתרונות חדשים. מצד שני, החוק מהווה הזדמנות לשיפור הביטחון והשקיפות בתחום, מה שיכול להוביל לגידול באמון הציבור בטכנולוגיות הללו. הכל נעשה כשלנגד עיניהם של המחוקקים ובעלי המקצוע הומדות זכויות האדם.

אף טכנולוגיה חדשה לא נחסמה מלהגיע לעולם בגלל רגולציה

נכון, יש שיטענו כי כל רגולציה טומנת סכנה של פגיעה בחדשנות, אבל ההיסטוריה מראה, שאף טכנולוגיה חדשה לא נחסמה מלהגיע לעולם בגלל רגולציה, אלא הרגולציה הגיעה תמיד אחרי החדשנות במטרה לשמור עלינו ועל זכויותינו כבני אדם. האתגר הגדול ביותר כיום הוא למצוא את האיזון הנכון בין חדשנות לרגולציה. חברות יכולות וצריכות לראות בחוק הזדמנות להוביל בחדשנות אחראית ולהציב את הבטיחות והשקיפות בראש סדר העדיפויות. השילוב של חשיבה יצירתית והטמעת תהליכי חדשנות מתקדמים יאפשר לחברות לא רק לעמוד בדרישות הרגולציה, אלא גם ליצור מוצרים ושירותים טובים ובטוחים יותר.

מחקרים של פסיכולוגיה חברתית מראים, כי כדי להשפיע על אנשים וארגונים להימנע מפעילות אסורה חייבים להתקיים שני תנאים מרכזיים: סיכוי גבוה להיתפס ולצידו עונש מרתיע. לחברות AI יש סיכוי גבוה להיתפס אם יפרו את החוק, מכיוון שרוב הפעילות שלהן חשופה לכל ברשת. בנוסף, העונש בהחלט גבוה ומרתיע, ובכך מאפשר הרתעה אפקטיבית לטובת יישומה.

חוק הבינה המלאכותית האירופי מציב אתגר אמיתי למנהלים ולארגונים, ולצד זאת, לאור ההתפתחות המטאורית והמהירה של כלי ה AI, חלה עלינו החובה כחברה לקדם רגולציה שכזו גם בישראל, ולא באיחור רב מדי, כאומה שרוצה להיות בחזית הטכנלוגית ובחזית החדשנות והבינה המלאכותית. איחור ברגולציה בישראל ובפיתוחים ישראליים שלא ייתנו את הדעת ואת הדין למערכות ה-AI שהן מפתחות, עלול להוסיף שמן למדורה בזירה הבינלאומית ולפגוע בצורה דרמטית בתדמיתה של ישראל בזירה הטכנולוגית.

לחיזוק תדמיתנו הן המדינית והן הטכנולוגית, הרשות המחוקקת בישראל, יחד עם הפרקליטות הצבאית, יכולות להיות הראשונות בעולם המתקפות עקרונות ורגולציית AI לצבא ולהיות באופן תקדימי הצבא הראשון בעולם (כן, גם לפני צבא ארה"ב), המכבד והמוביל בהגנה על זכויות האדם.

הכותב הוא מייסד ומנכ"ל חברת הייעוץ Startch Innovation.