הערים החכמות עוברות למערכות מבוססות בינה מלאכותית

רבות כבר שמענו על עיר חכמה ועל גירסאות הערים החכמות – גירסה 1.0, 2.0, 3.0. במקביל, הבינה המלאכותית פרצה לחיינו ויצרה הילה עצומה סביבה. כשמחברים ערים חכמות עם בינה מלאכותית – הדמיון עולה משמעותית על המציאות…

המערכות החכמות לניהול עיר סיימו את תפקידן עוד לפני שהוטמעו ברוב הערים, ואנו במעבר חד ממערכות חכמות למערכות מבוססות בינה מלאכותית

ה-AI נמצאת בכל מערכות העיר החכמה

הבינה המלאכותית נמצאת בכל מקום במרחב המוניציפלי כיום, ונראה כי מאז ומעולם הייתה איתנו. כך למשל, פועלות בערים מצלמות עם בינה מלאכותית, שיודעות להבדיל בין בעלי חיים לגוף האדם או לזהות אנשים שמסתובבים במקום בו הם לא צריכים להיות בשעות מסוימות. עד לא מזמן קראנו לזה אנליטיקה, היום אנחנו קוראים לזה 'מצלמות מבוססות AI'.

בנוסף, מספר פיתוחים ישראליים עושים שימוש בבינה מלאכותית כדי לסייע בהפחתת עומסי התנועה – עד לא מזמן קראנו לזה 'מערכת בקרת תנועה ורמזורים'. גם באופניים חשמליים הוספה תוכנה שעוקבת אחר הרגלי הרכיבה של המשתמש ומאפשרת לנעול ולשחרר את האופניים מרחוק, ואף להציג נתונים שונים לגבי כל נסיעה. בפועל ה-AI נמצאת בכל מערכות העיר החכמה.

באחרונה החלטתי לשאול את כלי הבינה המלאכותית החינמיים הרבים הקיימים מהי ההשפעה אותה הם ודומיהם יוצרים על העיר החכמה כיום.

לשם כך גייסתי שניים מתוך עשרות הכלים החינמיים הקיימים ברשת – Chat GPT ו-Tome. המשימה הראשונה שביצעו בהוראתי לקחה דקותיים – הכנת מצגת עיר חכמה.

Tome התגייס למשימה וייצר מיד מצגת מכובדת בשם "העתיד כבר כאן: חקירת הפלא של עיר חכמה", הכוללת תמונות של העיר החכמה העתידית והתמקדות בנושאים כדוגמת היתרונות, התשתיות, הטכנולוגיות, האתגרים והעתיד של העיר החכמה. המצגת לוותה במשפטי מחץ כדוגמת "באמצעות רתימת הטכנולוגיה, העיר החכמה יכולה לייצר סביבת חיים יעילה יותר לתושביה". בהקשר הטכנולוגי מנתה המערכת את נושאי ה-IoT וה-Data Analytics. באתגרים מנתה הבינה המלאכותית את נושא הפרטיות ואת נושא העלויות, ולגבי עתיד הערים החכמות ה-AI הכריזה שהעתיד טומן בחובו אפשרויות אין סופיות.

לשאלתי את ChatGPT מהי עיר חכמה, ענה כלי הבינה המלאכותית שעיר חכמה היא עיר שמשתמשת בטכנולוגיה ומערכות מתקדמות על מנת לשפר את איכות החיים של תושביה.

תתבסס יותר ויותר על AI. עיר חכמה. צילום: אילוסטרציה. Shutterstock

איך מודדים מהי חכמת העיר?

לשאלה איך מודדים חכמת עיר, התשובה של ה-AI הייתה פחות חד משמעית.

ChatGPT טען שמדידת חוכמת עיר היא משימה מורכבת ואינה מתבצעת באופן מדויק ואחיד בכל העולם, אך יחד עם זאת, הנקודה הראשונה אותה העלה הייתה שנדרשות לשם כך תשתיות טכנולוגיות כדוגמת תשתיות תקשורת מהירות וחיבוריות אינטרנט רחבה.

השאלה הבאה שלי הייתה "למה תשתיות אינטרנט רחבות גורמות לעיר להיות יותר חכמה?" ואז גם שאלתי: "שרת היישומים יושב באינטרנט, התושב מחובר אליו דרך האינטרנט, למה אינטרנט מהיר יוכל לעזור לעיר להיות יותר חכמה? לכך נראה היה ש-ChatGPT התקשה לענות, והוא התנצל על הבלבול אותו יצר.

בין יתר יישומי הבינה המלאכותית שניתן להשתמש בהם בעיר חכמה, אפשר היה למצוא ניהול תחבורה חכם, ניהול אנרגיה ומשאבים, ניהול פסולת וניקיון ושיפור שירותים עירוניים – מערכות שעד לאחרונה היו מערכות חכמות.

וכאן באה ההמלצה החשובה של ChatGPT לשאלה התיאורתית שלי, והלא רלוונטית כיום בישראל שנמצאת אחרי מערכת הבחירות שרק הסתיימה לא מזמן – "האם אתה ממליץ למועמד לראשות עיר לבנות תוכנית אב לדיגיטציה, עיר חכמה ועירייה חכמה?" ועל כך היה כלי הבינה המלאכותית חד משמעית בהמלצתו למועמדים ולמעוניינים להציע עצמם לתפקיד של ניהול ערים ורשיות מקומיות – לבנות את תוכנית האב הדיגיטלית כמצע לבחירות.

למעשה, המערכות החכמות לניהול עיר סיימו את תפקידן עוד לפני שהוטמעו ברוב הערים, ואנו במעבר חד ממערכות חכמות למערכות מבוססות בינה מלאכותית. יחד עם זאת, על הרשויות לזכור את הסכנות הרבות שהבינה המלאכותית מביאה איתה, כדוגמת קבלת החלטות בצורה עצמאית במערכות ניהול העיר החכמה ובטיפול בתושבים, ובמקביל – יכולת של הפצת פייק ניוז. ויש להודות כי בכל מקרה קיים כיום החשש שלא ירחק היום בו הבינה המלאכותית תחשיך את מערכת הרמזורים של עיר זו או אחרת.

הכותב, מנכ"ל חברת אלתרנט, ישתתף בכנס ערים חכמות של אנשים ומחשבים שיערך ב-10.7 בלאגו ראשון לציון – לפרטים נוספים לחצו כאן