נדרש "חוסן שבבי" לישראל

שבבים אלקטרוניים הם "מערכת העצבים" של הכלכלה העולמית בעידן הנוכחי, ובשנים האחרונות הם מהווים את אחת מזירות המתיחות המרכזיות במסגרת היריבות האסטרטגית בין ארה"ב לסין על ההובלה של הסדר העולמי המתעצב מחדש ברמה המדינית, הצבאית והכלכלית – הובלה המותנית בהשגת עליונות טכנולוגית על הצד היריב. מתיחות זו כבר זכתה לכינוי "מלחמת השבבים" והיא מחדדת את תפקידם של השבבים כסוגיית ליבה קריטית לתחומי הביטחון והחוסן הלאומי של מדינות.

כשרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה אני מתברכת בסיפורי ההצלחה של התעשייה הישראלית בתחום השבבים, אך גם מודעת לאתגרים המשמעותיים ומפנימה באופן העמוק ביותר את החשיבות האסטרטגית הקריטית של שימור נגישות מלאה ורצופה לשבבים, לשם הבטחת הביטחון והחוסן הלאומי, הכלכלי והאסטרטגי שלנו, ושמירה על היתרון שלנו מול אויבינו במזה"ת

העלייה בחשיבותם של השבבים ברמה הגאו-אסטרטגית נעוצה במהפכות הטכנולוגיות שחלו בשני העשורים האחרונים, ובראש ובראשונה בקפיצה המטאורית שחלה בשנים האחרונות בתחום יישומי הבינה המלאכותית – יישומים המצריכים יכולות עיבוד גבוהות, התלויות בשבבים מתקדמים. אחיזה ביישומי AI אלו חיונית ונדרשת למדינות, ובוודאי למעצמות, הן לצורך שימור או פיתוח של הובלה מדעית והתייצבות בחזית החדשנות, עם יישומים אזרחיים חיוניים בעולמות הרפואה, המזון, האנרגיה, התעשייה והכלכלה; והן כתנאי לפיתוח של מערכות נשק מתקדמות, שיוכלו לייצר יתרון על היריבים.

מעבר לכך, השבבים חיוניים לשורה של יישומים טכנולוגיים חיוניים ומשמעותיים לחיינו, כמו אחסון ופעולה בענן, טלפונים חכמים, תקשורת דור 5, רשתות חברתיות, האינטרנט של הדברים (IoT), רכבים חשמליים וסמי-אוטונומיים, יישומי בלוקצ'יין ומטבעות דיגיטליים, מציאות רבודה ועוד.

לצד אלה, שינויים חברתיים-תרבותיים הגבירו גם הם את הביקוש לשבבים, בדגש על מגמת המעבר לאנרגיה ירוקה והמעבר לעבודה ולשירותים מרחוק, למשל בעולמות הבריאות והחינוך.

במערב: תחום השבבים הוגדר כסוגייה של ביטחון לאומי

השנים האחרונות המחישו את הפגיעות של המערב בכל האמור בשרשראות האספקה הגלובליות של שבבים. שרשרת הערך של ייצור שבבים סבוכה ומבוזרת מבחינה גאוגרפית. בעולם שהתאפיין בגלובליזציה, שרשראות אספקה אלו איפשרו יעילות בייצור והפחתת עלויות. אך בעולם של יריבות גואה בין מעצמות וגושים, צפים ביתר שאת הסיכונים האסטרטגיים. ארה"ב והמערב אומנם שולטים ככלל בעולמות המו"פ וההנדסה של השבבים המתקדמים, אך הייצור בפועל נעשה לרוב במזרח אסיה, בדגש על טאיוואן וקוריאה, ובקצה שרשרת הערך נמצאת סין, שבתחומה מתבצע מרבית השלב החיוני של הרכבה ואריזה של שבבים. 

השילוב בין החשיבות הקריטית של השבבים לכלכלות המערביות לבין תלותן הרבה מאוד במזרח הוביל את הממשלות המערביות בשנים האחרונות לסמן את תחום השבבים כסוגייה של ביטחון לאומי ולקדם בהתאם מהלכי מדיניות אסטרטגיים, במטרה לצמצם סיכונים ולהבטיח את החוסן של שרשראות האספקה שלהן בתחום חיוני זה לביטחונן ולשגשוגן.

ממשל ביידן מקדם מאז 2021 אסטרטגיה כוללת, שתכליתה להבטיח את עליונותה הטכנולוגית של ארה"ב בתחום זה, על ידי שלילת יכולת ההתקדמות של סין בעולמות הפיתוח של שבבים מתקדמים, הבטחת החוסן של שרשראות האספקה הטכנולוגיות, ושיפור של כושר הייצור העצמי של שבבים על אדמת ארה"ב.

באוגוסט 2022 העביר ממשל ביידן את "חוק השבבים והמדע" ובמסגרתו הקצה עשרות מיליארדי דולרים לסבסוד ייצור מקומי של שבבים על אדמת ארה"ב.

במקביל הממשל גם מעודד העברה של מפעלי ייצור ממזרח אסיה למדינות קרובות או נגישות יותר לארה"ב, ורותם לצדו מדינות שותפות Like minded לבניית שרשראות אספקה שתהיינה חסינות יותר לשיבושים גאו-אסטרטגיים ותלויות פחות במזרח אסיה. מהלכים דומים להבטחת הנגישות נעשים גם על ידי האיחוד האירופי ומדינות נוספות כגון בריטניה ויפן.

מחייבת מדיניות לאומית מדויקת והשקעה. תעשיית השבבים של ישראל. צילום: Shutterstock

ישראל מחויבת להישאר בקדמת תעשיית השבבים הגלובלית

ישראל לומדת מקרוב את צעדי המדיניות הללו של ארה"ב ושל האיחוד האירופי, מתוך מחויבותנו להישאר בקדמת תעשיית השבבים הגלובלית ולשמר את מעמדנו כמרכז אסטרטגי עולמי בתחום המו"פ של שבבים מתקדמים. מרכז אסטרטגי שמצמיח חברות הזנק רבות, וחברות שהגיעו לבשלות, ומושך אליו מרכזי פיתוח של תאגידים רב-לאומיים שבחרו ליהנות מהיתרונות שיש לאקו-סיסטם הטכנולוגי הישראלי להציע, ואגב כך מייצרים פה הזדמנויות תעסוקה ופיתוח תשתיות שמוביל לצמצום של פערים כלכליים-חברתיים בין מרכז לפריפריה.

כשרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה אני מתברכת בסיפורי ההצלחה של התעשייה הישראלית בתחום השבבים, אך גם מודעת לאתגרים המשמעותיים ומפנימה באופן העמוק ביותר את החשיבות האסטרטגית הקריטית של שימור נגישות מלאה ורצופה לשבבים, לשם הבטחת הביטחון והחוסן הלאומי, הכלכלי והאסטרטגי שלנו, ושמירה על היתרון שלנו מול אויבינו במזה"ת.

אני סבורה כי על ישראל לגבש מדיניות שבבים משלה, הנכונה לה מבחינת מאפייניה הייחודיים ומסמנת כבר עתה ארבעה מרכיבים עיקריים החיוניים למדיניות השבבים של ישראל:

ראשית, עלינו לשמר ולקדם את המדע והמחקר בענף השבבים בישראל.

שנית, על ישראל לקחת בחשבון את התחרות ואת היריבות הגוברת בעולם סביב נושא השבבים, ואת האתגרים שאלו מציבים, הן בכל האמור במקורות להשקעות זרות במגזר זה בישראל והן בהקשרי החוסן של שרשראות האספקה לישראל.

שלישית, יש למנף את התשתית הישראלית הקיימת, בסיוע ממשלתי, כדי למשוך השקעות בינלאומיות מערביות בתעשיית השבבים. השקעות אלו מיועדות הן להרחבה של עולמות המחקר והפיתוח והן להקמת מפעלי שבבים חדשים.

ולבסוף, יש לשלב את נושא תעשיית השבבים כמרכיב עיקרי באסטרטגיה הלאומית של ישראל, ביחס למרחב האינדו-פסיפיק, ובמסגרת של שיתופי פעולה עם שחקנים מרכזיים, המהווים עוגן עולמי בתחום זה ורואים עין בעין את האתגרים המשותפים.

מדיניות לאומית מדויקת והשקעה בתעשיית השבבים יאפשרו לישראל לשמר את מעמדה הבינלאומי הגבוה בתחום חשוב זה, המהווה מרכיב במיצובה המדיני, הכלכלי והטכנולוגי בעשורים הבאים.