הכישרון של מאנדיי והאוהדים של אנבידיה העלו אותן לרבע גמר היורו

עולם התוכנה בנוי על עבודה בצוותים, כאשר בכל אחד מהם יש את הטאלנטים, שיודעים לפתור בעיות שאחרים לא יודעים לפתור אותן, להאיץ את הפיתוח בנקודות שבהן יש צורך לעשות זאת כדי לעמוד בלוחות הזמנים ובסופו של דבר, לייצר תוכנה ייחודית ובעלת ערך גבוה וייחודי. בהתאמה, בכדורגל יש את הדריבליסטים, שמאפשרים לשבור את ההגנה הצפופה ולייצר גול משום מקום. ביכולתם גם להעלות את קצב המשחק, להפתיע את היריב ובעיקר לייצר מהלכים שמכניסים אנרגיה והתלהבות בקהל ובקבוצה שאותה הוא אוהד. כמו שבעולם התוכנה, ההצלחה תלויה בין היתר ביכולת לשלב טאלנטים בצורה טובה כחלק מהצוות, ושהם לא יהפכו להיות ה-צוות, בקבוצת כדורגל יש לשים לב שהמשחק לא ממוקד בדריבליסטים, ושהם עוזרים לשאר הקבוצה לייצר את המצבים ולנצח.

הטכנולוגיה של העתיד, שמתבססת על העבר

ולמשחקי היורו אתמול (ג'): שלב שמינית הגמר של הטורניר נמשך, כאשר במשחק הראשון של היום התמודדו הולנד-מאנדיי – או, בשמה המלא, הולנד-מאנדיי.קום – ורומניה-OpenAI. הנבחרת הכתומה עלתה למגרש לאחר הפסד מפתיע במשחק האחרון בשלב הבתים, ולאחר שהיא ניצחה רק את המשחק הראשון שלה בטורניר. היה לה מזל גדול, משום שהעובדה שנבחרת כה חזקה ומוכשרת בדרך כלל סיימה את שלב הבתים במקום השלישי הקנתה לה את המסלול הכי קל להמשך. כך היא קיבלה את רומניה-OpenAI, שהייתה מההפתעות הגדולות של השלב המוקדם ביורו הנוכחי.

להולנד-מאנדיי יש את כל הכוכבים והשחקנים כדי להגיע הכי גבוה שאפשר, אבל חסרו לה בשלב המוקדם סדר ואפקטיביות. במשחק אתמול היא התחילה סוף סוף להשתמש בכלים של מאנדיי – אינטגרציה בין השחקנים שלה, בניית אוטומציה מהירה של מסירות ביניהם, יצירת משימות ומצבים על ציר הזמן, כולל שליטה בכדור לאורך המשחק, הרבה בעיטות למסגרות, כיבוש של שער מהיר בתחילת המשחק והכרעתו ב-10 הדקות האחרונות. אין ספק שהדשבורד שהציגה הולנד-מאנדיי נתן הנאה מושלמת למאמן ולצופים, שראו איך בעזרת מאנדיי השחקנים של הולנד מיישמים את תוכנית המשחק.

מהצד השני, רומניה-OpenAI גילתה את אחד הצדדים הבעייתיים של הבינה המלאכותית: למידה על בסיס העבר. הנבחרת הפתוחה ממזרח אירופה חשבה שמה שהספיק בשלב הראשון – לתת לקבוצה היריבה לשלוט במשחק ורק "לעקוץ" אותה, כפי שהיא עשתה, למשל, לאוקראינה-מדפורנט – יספיק לה גם בשמינית הגמר. כאן טמון ההבדל בין ה-AI למוח האנושי: אי אפשר לבנות תוכנית משחק רק על בסיס העבר, אלא צריך לעשות זאת גם על בסיס המחשבה השונה. השימוש בבינה מלאכותית חשוב אבל לא מספיק, גם בעידן של ימינו. מה גם שתמיד צריך לזכור שגם ליריב/מתחרה שלך יש AI, ואם לא תשנה ותפתיע, כנראה תפסיד בקרב המוחות מולו.

הנבחרת שלו ניצחה. רג'פ טייפ ארדואן. צילום: ShutterStock

ה-GPUs שנותנים יכולות כמעט על אנושיות

במשחק השני התמודדו טורקיה-אנבידיה ואוסטריה-סיסקו. נדמה שכולם כאן, בישראל, רצו שטורקיה-אנבידיה תפסיד, עקב היחס השלילי ביותר של ארדואן למדינתנו, אבל יש לה משהו שאין לאף נבחרת אחרת ביורו, למעט גרמניה-סאפ – קהל ביתי, שכמו מנועי הליבה של אנבידיה נותן לטורקיה כוח בלתי רגיל ואנרגיות מדהימות, שמעצימות את היכולות של השחקנים שלה.

אוסטריה-סיסקו הגיעה עם תוכנית משחק נכונה ועם משחק מאורגן ושיטתי, תוך שימוש בכל פתרונות התקשורת שמציעה סיסקו על מנת לבצע העברת הכדור מההגנה להתקפה בצורה חלקה. לסיסקו יש נתבים, מתגים, רשתות אלחוטיות וגם כלי לניהול הרשת, וזה בא לידי ביטוי במשחק טוב מאוד של הנבחרת האוסטרית. המשחק שלה היה טוב מאוד ולא מעולה כי בסופו של דבר, היא לא הצליחה לנצח. טורקיה ניצחה 2:1. זאת, מאחר שכאשר שמים GPU חזק, גם בלם כמו דמיראל הופך לחלוץ אימתני. אותו GPU אף נתן כוח לא אנושי לגונוק, השוער הטורקי, שבדקה האחרונה של המשחק הציל את קבוצתו משער, במהלך ששווה עלייה לרבע הגמר. בתווך, אוסטריה-סיסקו שטפה את המגרש, הצליחה לצמצם בגול בדקה ה-66 וכאמור, כמעט כבשה שער שוויון. לצערה, היא תראה את המשחקים והשערים הבאים ביורו 2024 דרך ערוצי התקשורת של סיסקו וכבר לא במגרש עצמו. האם העוצמה של אנבידיה, עם ה-GPUs החזקים שלה, תעלה את טורקיה-אנבידיה, למרבה הצער, עד לשלבים האחרונים? את זה נדע עוד ממש לא הרבה זמן.