כך מסייע ה-IT להקמת מאגר מידע לאומי לארכיאולוגיה

רשות העתיקות השלימה בימים אלו את השלב הראשון בהקמת מאגר מידע לאומי לארכיאולוגיה, בפרויקט שכולל תהליכי מודרניזציה של מערכות המחשוב, לרבות יכולות ענן, ביג דאטה ו-AI.

הפרויקט מבוצע בעזרת קבוצת יעל, שזכתה במכרז, ומנוהל על ידי סמנכ"ל הטכנולוגיות של הרשות, אלבי מלכה.

בראיון לאנשים ומחשבים סיפר מלכה על הרקע לפרויקט, שעלותו נאמדת במיליוני שקלים. לדבריו, לכשיושלם הפרויקט הוא יכלול את אחד ממאגרי המידע הארכיאולוגים הגדולים בארץ ואולי גם בעולם. 

מהי רשות העתיקות ומה תפקידה?
רשות העתיקות היא תאגיד סטטוטורי מתוקף חוק העתיקות, והמוסד המקצועי המוביל בארכיאולוגיה של ארץ ישראל. הרשות אחראית על עתיקות הארץ ועל אתרי העתיקות; על חשיפתן, שמירתן, שימורן, חקירתן, הצגתן לקהל, וכן על ניהול אוצרות המדינה בישראל.

לפי החוק, כל ממצא ארכיאולוגי שנחקר ומתגלה בשטח מדינת ישראל חייב להיות מדווח ומתועד ברשות, ולהישמר במאגריה.

יש לזה כמובן השלכות רבות, בין היתר – כשמדובר במחקר אקדמי ותיעוד המורשת, דבר המשמעותי למיצוב מדינת ישראל בכל הנוגע לשת"פ וקשרים הענפים עם אוניברסיטאות בעולם, בנושא המחקר האקדמי.

מה היקפי הפעילות של הרשות?
אנחנו מנהלים כ-300 חפירות בשנה בממוצע, שתוצאותיהן מפורסמות בארבע סדרות של כתבי-עת מדעיים.

אוצרות המדינה שבאחריות הרשות כוללים יותר ממיליון פריטים קדומים, ובהם: מגילות, מטבעות, קטעי מגילות גנוזות, כלי חרס, כלי אבן, כלי זכוכית, תכשיטים, חפצי עץ ומתכת, וכן פריטים ארכיטקטוניים, מתקנים חקלאיים ועוד.

מה הם יעדי הפרויקט?
להקים את המאגר הלאומי לארכיאולוגיה של ארץ ישראל, ובכך למצב את הרשות והמדינה בתוך חמש שנים כגורם המשמעותי ביותר בכל הנוגע למידע על עתיקות, מורשת ותרבות הארץ.

מתי עלה הרעיון ומה הן אבני הדרך שלו?
אבן הדרך הראשונה היא לאחד את כל מאגרי המידע העצומים שישנם ברשות מאז הקמתה. הרעיון עלה במסגרת תוכנית אסטרטגית שיזמתי זמן קצר לאחר שהגעתי לכאן, בסוף שנת 2022, לאחר שבחרתי לעבור לכאן מהמשרד לשוויון חברתי.

גיליתי לתדהמתי, שהמידע יושב על מערכת הליבה סאן סולאריס, ללא שום אמצעי גיבוי בסיסיים, וגם מפוזר בעשרות מערכות שונות ללא אינטגרציה. מהר מאוד הבנתי שאני נכנס פה לאירוע.

ומה עשית?
הלכתי למנכ"ל והבהרתי לו את חומרת המצב ואת הסיכונים העצומים, וקיבלתי גיבוי מלא. דבר ראשון, הגדרתי תוכנית עם חזון ומטרות לטווח הקרוב והרחוק. בין היתר, הוגדרה התשתית עליו יתבסס הפרויקט, שכלל כמה תהליכים מרכזיים: ראשית איגום מידע המבוזר במערכות שונות, קבצים ומסמכים קשיחים, ויצירת שפת מידע אחידה. השלב הנוסף, הקמת תשתית שתאפשר את הנגשת המידע לציבור, למוסדות מחקר, לאנשי מקצוע וליזמים, באמצעות ענן נימבוס. כמו כן, בתוכנית יש אתגר של הפעלת יכולות AI לטובת קיצור וייעול תהליכי עבודה, או במילים אחרות קיצור משך הזמן מהחפירה לפרסום.

בנוסף, קבענו משימות נוספות כמו חיסול כל מערכות ה-Shadow IT ומעבר לניהול רוחבי אחד, לשדרוג מערכות הליבה ופיתוח מערכות חדשות.

אתגרים לא פשוטים. איזה משאבי כוח אדם עמדו לרשותך?
קיבלתי החלטה אסטרטגית להתבסס על מיקור חוץ, לטובת קיצור לוח זמנים ותוצרים, והיכן שיש פלטפורמות קיימות שאפשר להתבסס עליהן, לעשות זאת, במקום להמציא את הגלגל מחדש.

על איזה פלטפורמות אתם בונים את זה?
לצורך הקמת המאגר החלטנו להתבסס על הענן הממשלתי, נימבוס. יש לנו כבר אזור בענן של גוגל, אליו יוזרמו כל המידעים מכלל מערכות הרשות וממקורות חיצוניים. אין לי ספק שללא הנימבוס לא היה לנו סיכוי לבצע את הפרויקט בלוח הזמנים שקבענו לעצמנו. רק כדי לסבר את האוזן, עד היום כבר עברו מעל תשע מאות טרה ל-GCP (ר"ת Google Cloud Platform), וגם התחלנו בפיילוט של AI, כדי לראות את התוצרים שלו והיתכנות.

מוקם מאגר שלה. ארכיאולוגיה בישראל. בתמונה: שרידים ארכיאולוגיים של בית כנסת עתיק ביער ביריה שבגליל. צילום: אילוסטרציה. Shutterstock

איפה עומד הפרויקט כרגע?
המאגר הושק פנים-ארגונית ויש בו יכולות חיפוש שלא היו בעבר. זה היה שלב מאוד מאתגר. בשלב הראשון עשינו POC עם שישה קבצי חפירה ובדקנו את כל התהליכים. לשמחתי, הבדיקה עברה בהצלחה.

עד כמה הלקוחות של הפרויקט שותפים לתכנון?
לאורך כל הדרך כשעשינו את הפיילוט נעזרנו בהם לצורך הבנת הערך העסקי/מחקרי עבורם. הם עפו על זה. לא האמינו עד כמה זה יכול להיות יעיל עבורם. לאחר שלב הניסוי, בינואר 2024 העלינו את שלב א' של המאגר, שכולל כמה עשרות מאגרים, ובהמשך הרעיון הוא לצרף אליו מאגרים נוספים ולהקים מאגר נתונים אחד גדול.

מי משתמש בזה היום?
בשלב ראשון זה מונגש לעובדים שלנו ולקהל החוקרים. בלחיצת כפתור ניתן לקבל בתוך דקות מידע רוחבי על ארכיאולוגיה הרלוונטי לעבודת החוקרים. יש פה מרכיב מאוד מרכזי של GIS – (ר"ת Information System Geographic – מערכת מידע גיאוגרפית). המרכיב הזה מייצר הרבה מידע ויזואלי, תמונות בזמן אמת, מכל מיני מקורות. האינטגרציה של ה-GIS לכל המידע במאגרים זה דבר שלא היה קיים עד היום.

מתי יונגש המאגר לציבור?
אני מעריך שעד סוף השנה, או תחילת רבעון הראשון של שנה הבאה, נוכל להנגיש מוצר ראשון לציבור. אין ספק שזה יהיה כלי מחקרי בעל חשיבות רבה. ראשית, כי הוא נותן תמונת מצב אמיתית של מיפוי כל השטחים שמיועדים לחפירות, עם חיבור לכל מקורות המידע. החוקר, או כל מי שרוצה לחפור, יכול לדעת בקלות מה מצב השטח, האם מותר לחפור שם ומה צריך לעשות. שנית, זה גם מקצר את תהליכי האישורים שלנו, שכן לפי החוק כל מי שצריך לחפור בכל מקום בשטחי ארץ ישראל, חייב לקבל אישור מאיתנו.

מי הם השותפים שלכם לפרויקט?
את כל הפרויקט עצמו מלווה קבוצת יעל, שזכתה אצלנו במכרז, לצד חברות נוספות. הן סייעו לנו לאפיין את כל המערכות שמראש מתוכננות לענן (Cloud ready), כולל הסביבה החיצונית. החברות יטפלו בתצורת הדאטה, שזה רובד בפני עצמו. גם צוות גוגל מעורב כיום מאוד בפרויקט בשל מורכבותו, וגם צוותי מערך הדיגיטל שמסייעים המון.

כמה עובדים יש לך?
נכון לעת הזו לי יש 30 עובדים, בנוסף לאנשי מיקור חוץ. לדעתי הפרויקט הזה מהווה תעודת הצטיינות למינהל, משום שעם כוח אדם קטן משמעותית ממה שנדרש לפרויקט בסדר גודל כזה, הוא מצליח להתמודד עם משימה כל כך גדולה וחשובה.