כדורגל משחקים 120 דקות ובסוף גרמניה-סאפ מפסידה
ספרד-גוגל עלתה לחצי גמר היורו ברגע האחרון, על חשבון גרמניה-סאפ, אנגליה-רד-האט וצרפת-אמזון ניצחו בפנדלים, והולנד-מאנדיי הכניעה את טורקיה-אנבידיה, למרבה השמחה של הישראלים
כלל ידוע בעולם ההיי-טק הוא שהחדשנות מתחילה מהנכונות להעז ומההבנה שהכישלון הוא חלק מההצלחה. אותו כישלון הוא מנת חלקם של העובדים ובעיקר של המנהלים. ביורו 2024, אנחנו רואים שככל שהם מגיעים לשלבים המכריעים, המאמנים מפחדים להיכשל, ויותר משהם מעזים לכבוש, הם קודם כל דואגים לא לספוג. התוצאה של התפיסה הזאת מובילה למשחקים משעממים ולפחות גולים מאשר בשלב המוקדמות. לכן, לא מפתיע ששלושה מארבעת המשחקים ברבע גמר הטורניר הלכו להארכה ושניים אף לפנדלים, לאחר שגם בהארכה לא הושגה הכרעה. משחק נוסף, אגב, כמעט הגיע לפנדלים, אבל אלה נמנעו עם שער ברגע האחרון של ההארכה. המשחק היחיד שהוכרע ב-"זמן החוקי", של 90 הדקות, היה גם זה הפתוח והמעניין ביותר מביניהם.
משחק הגמר – ברבע הגמר
המשחק הראשון של רבע הגמר היה יכול בקלות להיות משחק הגמר. הנבחרת הביתית, גרמניה-סאפ, אירחה את ספרד-גוגל.
בעולם התוכנה יש שיתוף פעולה חזק בין סאפ לגוגל. בשנה שעברה הן הכריזו על שיתוף פעולה ביניהן במסגרת Rise with SAP, כולל הפעלת פתרון ה-ERP של החברה הגרמנית על הענן של גוגל. בעולם הכדורגל, יש סוג של שיתוף פעולה בכך שהרבה שחקנים ספרדים משחקים בבונדסליגה – הליגה הגרמנית, ולהפך.
המשחק הבטיח רבות – וגם קיים. לשתי הנבחרות יש הגנות חזקות (עד למשחק הזה, ספרד-גוגל ספגה רק שער אחד, וגם הוא היה עצמי), ולשתיהן יש התקפות חזקות ומהירות, שכבשו שערים רבים. הכוכב הגדול של המשחק, ולא לטובה, היה השופט, שלא שלט בו, הוציא המון צהובים ולא שרק לפנדל ברור לגרמניה-סאפ. אגב, היה אפשר לצפות שהמשחק הביתי יביא גם לשיפוט ביתי, אבל זה לא קרה, כנראה משום שהשופט האנגלי עוד זוכר לגרמנים את מלחמת העולם השנייה והבליץ על ערי אנגליה.
המחצית הראשונה הייתה יחסית שקולה, עם יתרון קל לספרד-גוגל, שחיפשה את השער יותר מגרמניה-סאפ. מהצד השני, נראה היה שגרמניה-סאפ מחפשת בחצי הראשון יותר את הרגליים של שחקני ספרד-גוגל.
את המחצית השנייה פתחו הגוגלרים מחצי האי האיברי בצורה חזקה, וכבשו את שער היתרון. לאחר הכיבוש, ובעקבות כמה חילופים, התהפכו היוצרות, וגרמניה-סאפ הוציאה את כל האפליקציות המובילות שלה כדי לכבוש את שער השוויון שתי דקות לפני תום 90 הדקות. בהארכה, כשנראה היה שהסאפים מארץ הריין יעשו מהפך, ואחד מוצדק, השופט מנע זאת ממנה, וספרד-גוגל, שלא העזה יותר מדי במשך רוב המשחק, יצאה להתקפה כמעט אחרונה, וכבשה את גול הניצחון שתי דקות לפני סיומה.
לסיכום: בהיפוך מהאמירה של גארי ליניקר, שלפיה כדורגל משחקים 90 דקות ובסוף גרמניה מנצחת, הפעם ניתן לומר שכדורגל משחקים 120 דקות ובסוף גרמניה מפסידה.
הגיע הזמן שכריסטיאנו רונאלדו ילמד מלארי אליסון
יש שלוש נקודות דמיון בין המשחק בין גרמניה-סאפ לספרד-גוגל לבין המשחק השני של רבע הגמר – בין צרפת-אמזון לפורטוגל-אורקל: גם משחק זה יכול היה להיות משחק גמר, גם כאן מדובר היה בהתמודדות בין שחקנית ענן מובילה לשחקנית מובילה בתחום האפליקציות הארגוניות, וגם כאן בסוף הייתה ידה של יצרנית הענן על העליונה.
אין הרבה מה לספר על המשחק מעבר לכך שכריסטיאנו רונאלדו-לארי אליסון שוב לא הצליח להבקיע. זה כנראה פשוט לא הולך לו. אחזור ואכתוב כאן את מה שכתבתי באחד הטורים הקודמים: רונאלדו היה צריך לתת יותר לשחקנים אחרים את האפשרות לנסות ולהבקיע, כמו שאליסון נותן לצפרא כץ להוביל את החברה לשיאים חדשים, ולא כופה את עצמו.
בשמינית הגמר ניצלה פורטוגל-אורקל בבעיטות ה-11, בזכות השוער שלה, אבל הפעם ניצבה מולה מכונה משומנת, שכבשה את כל השערים בשלב הפנדלים. אנחנו עדיין מחכים שצרפת-אמזון תבקיע שער מהשדה בעזרת שחקן שלה, אבל נראה שכרגע היא נהנית מהשערים העצמיים, כמו שאמזון נהנית מפתרונות של יצרנים מצד שלישי במרקטפלייס שלה.
פפה מפורטוגל בכה בסיום המשחק וכנראה שיפרוש, וגם רונאלדו כנראה נמצא בסוף דרכו כשחקן בנבחרת.
מאמן אנגליה-רד-האט הקשיב לקהילת הקוד הפתוח
המשחק השלישי הפגיש את אנגליה-רד-האט הגאה, שהגם שהיא הגיעה לרבע הגמר – אכזבה עד כה, עם שווייץ-BMC המפתיעה, ששיחקה בטורניר הזה כדורגל שיטתי והשיגה תוצאות מפתיעות – כראוי ל-BMC, שיש לה את כלי ניהול התשתיות הטובים בעולם.
אנגליה-רד-האט שוב עלתה בהרכב לא נכון ושיחקה בצורה שבלונית. חבל מאוד שהמאמן הגרוע שלה, גארת' סאות'גייט, לא מקשיב לאוהדים של הנבחרת האנגלית – או, אם תרצו, לקהילת הקוד הפתוח, שאומרים לו שהוא צריך להעז ולשים בהרכב את השחקנים הטובים ביותר, ולא את אלה שכל הזמן מאכזבים. מהצד השני, המאמן השווייצרי הפעיל את התוכנות שמציעה BMC כדי להגן על השער ולצאת בהתקפות מסודרות, מהירות ומתוזמנות – כמו שקונטרול M יודעת לארגן את ה-JOBים בדרך למימוש תהליכי מחשוב חלקים 24/7.
בדקה ה-75 באה שווייץ-BMC על שכרה וכבשה את שער היתרון, והיה נראה שהיא תעלה לשלב הבא. אלא שאז הבין המאמן האנגלי שהוא צריך לשמוע לקהילת מפתחי הקוד הפתוח, עשה את החילופים הנדרשים ויצר הרכב תוקף. התוצאה הייתה מהירה ובתוך חמש דקות אנגליה-רד-האט השוותה. משם המשחק הלך לעוד הארכה ולבעיטות 11, שבהן נבחרת שלושת האריות הפתיעה בקור הרוח ובאפקטיביות בכיבוש, ואילו הנבחרת מארץ האלפים, שהחטיאה את הבעיטה הראשונה, למדה שמה שחשוב זה לא כלי הניהול של BMC, אלא חוכמת ההמונים של קהילת הקוד הפתוח.
למרות שלושת טריליוני הדולרים בכיס – אנבידיה הפסידה
במשחק האחרון ברבע הגמר נפגשו הנבחרת האהובה עלינו, הישראלים, הולנד-מאנדיי, וזו השנואה עלינו, טורקיה-אנבידיה. למרבה הצער, היינו צריכים לראות ביציע את ארדואן, שבא לעודד את הנבחרת שלו.
טורקיה-אנבידיה, ששולטת בעולם התשתיות והחומרה ל-AI, וגם ביציעים, היא אחת הנבחרות המפתיעות ביורו הנוכחי, כמו שאנבידיה עלתה בשנה האחרונה עלייה מטאורית, שנדמה שאיש לא ציפה לה.
המשחק הבטיח רבות, כי שתי הנבחרות-חברות רוצות לשלוט, ולא מפחדות להעז ולתקוף. התוצאה של זה הייתה משחק מעניין ורב תהפוכות ושערים. קודם כל, סוף סוף נכבש שער במחצית הראשונה ברבע גמר ביורו הזה: טורקיה-אנבידיה הצליחה להבקיע עם הראש, לאחר טעות חמורה של שוער הולנד-מאנדיי. בדקות שלאחר מכן, הנבחרת ההולנדית-מאנדיית נראתה המומה, כולל המאמן שלה, קומאן-רועי מן (מה שהזכיר לי את המראה של ביידן בעימות מול טראמפ), מן ושותפו, ערן זינמן, יודעים מה הם עושים: מן המשיך עם אותו הרכב עד לכיבוש שער השוויון, תוך מימוש עוד ועוד התקפות שהזכירו את האוטומציות שמציעה מאנדיי במסגרת המוצר שלה. בנוסף, היה סנכרון מושלם בהרמה של ממפיס דמפיס לראשו של סטפן דה וריי, כמו יכולות הסנכרון שיש בין מאנדיי לתוכנות היומן הפופולריות.
לאחר השוויון, ביצע קומאן-מן את השינוי הנדרש בנבחרת, ובתוך חמש דקות מהשער הראשון חל המהפך. אנבידיה-טורקיה לא ויתרה, לוותר והתחילה לתקוף בחמת זעם עם כל מנועי ה-AI ושאר הטכנולוגיות שלה, אלא שהבעיטות היו אל ליד השער, והכדורים לא נכנסו פנימה. כך יצא שלמרבה השמחה של הישראלים ולמרבה צערו של ארדואן (מה שהגדיל את השמחה שלנו), טורקיה-אנבידיה סיימה את דרכה בטורניר.
תגובות
(0)