תמיכה באתגרי גיוס ושימור כוח אדם במוקדי חירום באמצעות טכנולוגיה
דור ה-Z, שמהווה חלק משמעותי מכוח העבודה הפוטנציאלי במוקדי חירום , מעדיף מקום עבודה שמשלב טכנולוגיה חדשנית וידידותית ● כדי לעמוד בציפיות אלה, מוקדי החירום מאמצים יותר ויותר טכנולוגיות של הדור הבא
עולם העבודה עבר שינוי משמעותי בשנים האחרונות, במיוחד עם כניסתם לשוק של עובדים מדור המילניום ודור ה-Z. עובדים אלו נוטים להחליף עבודות בתדירות גבוהה יותר, כאשר דור המילניום נשאר באותו מקום עבודה שנתיים ותשעה חודשים בממוצע, בעוד שדור ה-Z נשאר בתפקיד בממוצע כשנתיים ושלושה חודשים. נתונים אלה מקשים על ארגונים רבים, ובפרט על ספקי שירותי ביטחון לציבור, כמו מוקדי חירום והצלה, אשר משימת איוש משרות מדורגת אצלם כאתגר מספר אחד. אתגר זה כולל לא רק את היכולת למצוא עובדים איכותיים, אלא גם ובעיקר לשמר אותם, שכן עובדים מנוסים ומיומנים הם חיוניים לפעילות תקינה של המוקדים.
מחקר שנערך ב-2021 על ידי האיחוד האירופי בנושא "האתגרים של גיוס ושימור עובדים במוקדי חירום באירופה" מצא, כי מוקדי חירום באירופה מתמודדים עם קשיים משמעותיים בגיוס ושימור עובדים. הסיבות העיקריות לכך הן תנאי עבודה קשים, שכר נמוך וחוסר הכשרה מקצועית מספקת.
דור המילניום ודור ה-Z מדרגים בעדיפות גבוהה יותר גמישות תעסוקתית, אפשרויות קידום ותחושת משמעות בעבודה. הם גם יעדיפו מקום עבודה שמשלב חדשנות, טכנולוגיה ידידותית למשתמש ושימוש בכלים לניהול בריאות הנפש של העובדים ורווחתם. בהתאם, ניתן להבין מדוע מוקדי חירום מתקשים לגייס עובדים אלה. כדי למשוך ולשמר אותם הם נדרשים להתאים את תנאי העבודה שלהם לציפיות של הדורות הצעירים.
לרענן את אסטרטגיית הגיוס
כדי לטפל בהיבט הראשון של איתור עובדים מתאימים, המוקדים מרעננים כל העת את אסטרטגיות הגיוס שלהם. כאשר השיטות המסורתיות כבר לא מספקות מענה, הם מנסים לפעול בגישות יצירתיות יותר, הכוללות, בין היתר, פנייה למועמדים פוטנציאליים עוד לפני שהם נכנסים לשוק העבודה. הדבר נעשה על ידי מינוף פלטפורמות מדיה חברתית, הגדלת מודעות ויצירת קשרים עם מועמדים עוד בזמן שהם במסגרת בית ספר תיכון.
שימור העובדים מהווה אתגר גדול עוד יותר עבורם, במיוחד כאשר דור ה-Z מהווה חלק משמעותי מכוח העבודה הפוטנציאלי. ילידים דיגיטליים אלה נותנים כאמור עדיפות לחדשנות ולטכנולוגיה ידידותית למשתמש, הן בחייהם האישיים והן במקום העבודה. כדי לעמוד בציפיות אלה, מוקדי החירום מאמצים יותר ויותר טכנולוגיות של הדור הבא, הכוללות ממשקי משתמש מתקדמים. פלטפורמות אלה לא רק מייעלות את התפעול, אלא גם ממלאות תפקיד מכריע במשיכה ושימור האנשים הדרושים להפעלת מערכות אלה ביעילות.
אימוץ גישה חדשנית המתאימה לצורכי הדור הצעיר מסייע בהתמודדות עם האתגרים שמציב המחסור בכוח אדם ומאפשר למוקדי חירום והצלה תפקוד יציב. פתרונות מבוססי ענן בשילוב יכולות AI וכלים לניהול מרחוק יעילים במיוחד במתן מענה לצרכים של עובדים צעירים, ובכך משפרים את שביעות רצונם ותורמים לשימור שלהם.
פתרונות אלו מאפשרים ייעול תהליכי עבודה – על ידי הפחתת עומס העבודה ושיפור זמן התגובה; סביבת עבודה דינאמית וחדשנית – המעלה את שביעות הרצון והעניין של העובדים הצעירים; עבודה מרחוק עם פתרונות מבוססי ענן – מאפשרים גמישות ומושכים עובדים שמעדיפים עבודה במודל היברידי; תמיכה בבריאות הנפש עם טכנולוגיות בינה מלאכותית – יכולות לסייע בזיהוי גורמי סיכון לבריאות הנפש והצעת כלים לתמיכה בעובדים.
"אימוץ גישה חדשנית המתאימה לצורכי הדור הצעיר מסייע בהתמודדות עם האתגרים שמציב המחסור בכוח אדם ומאפשר למוקדי חירום והצלה תפקוד יציב. פתרונות מבוססי ענן בשילוב יכולות AI וכלים לניהול מרחוק יעילים במיוחד במתן מענה לצרכים של עובדים צעירים, ובכך משפרים את שביעות רצונם ותורמים לשימור שלהם"
מחקר שערכה אוניברסיטת הרווארד ב-2022, בנושא "ההשפעה של טכנולוגיות חדשניות על שימור עובדים במוקדי חירום בארה"ב", מצא, כי הטמעה של טכנולוגיות חדשניות יכולה לשפר את שביעות רצון העובדים במוקדי חירום ולהוביל לשיעורי שימור גבוהים יותר. המחקר מצא, כי עובדים שעבדו בסביבה טכנולוגית מתקדמת דיווחו על תחושת סיפוק גבוהה יותר מעבודתם ותחושת תמיכה רבה יותר מהמעסיקים שלהם.
נוסף על הטכנולוגיה, חשוב ליצור במוקדים סביבת עבודה חיובית ותומכת, הכוללת אפשרויות פיתוח מקצועי וקידום לעובדים כדי לשמור על המוטיבציה שלהם. חשוב גם לשקף בפעילות המוקדים את ערכי דור ה-Z, כגון אחריות חברתית וסביבתית.
המצב בישראל בתחום זה אינו שונה, ועל כך מעיד מחקר שנערך באוניברסיטת תל אביב ב-2023. המחקר בחן את שביעות רצון העובדים במוקדי חירום בישראל, ומצא, כי היא נמוכה יחסית. הסיבות העיקריות לכך הן עומס גבוה, המתבטא בשעות עבודה ארוכות ולחץ רב, שכר נמוך יחסית לשכרם של עובדים במקצועות אחרים ואפשרויות קידום מעטות, מה שמקשה על צמיחת הקריירה שלהם. מנתוני המחקר עלה, כי ממוצע שביעות רצון העובדים היה 3.2 מתוך 5, כאשר 1 מייצג שביעות רצון נמוכה מאוד ו-5 מייצג שביעות רצון גבוהה מאוד. עובדים שדיווחו על שביעות רצון נמוכה יותר, נטו לעזוב את עבודתם במוקד בתוך שנה.
המחקר כלל כמה המלצות להתמודדות עם בעיות אלו, בהן: שיפור תנאי העבודה על ידי העלאת השכר, הפחתת עומס העבודה והוספת מסלולי צמיחה וקידום; השקעה בהכשרה מקצועית לשיפור מיומנויות וקבלת תחושת סיפוק רבה יותר מהעבודה;
הענקת מסגרות וכלים לתמיכה נפשית: מעסיקים שיציעו מסגרות לתמיכה נפשית לעובדים המתמודדים עם השלכות המתח והלחץ הרב שהם חווים בזמן העבודה במוקד יעלו את שביעות הרצון שלהם ויעודדו שימור. מחקר שנערך ב-2019 על ידי אוניברסיטת קולומביה בנושא "ההשפעה של בריאות הנפש על שביעות רצון עובדים במוקדי חירום" מצא, כי עובדים במוקדי חירום סובלים משיעורים גבוהים יותר של חרדה, דיכאון ופוסט טראומה (PTSD) בהשוואה לאוכלוסייה הכללית. המחקר מצא כי גורמים אלו יכולים להשפיע משמעותית על שביעות רצון העובדים ולהוביל לשיעורי שימור נמוכים יותר.
מעבר לאתגרי איוש ושימור כוח אדם, מוקדי שירותי חירום מתמודדים בדרך כלל עם תקציבים מוגבלים, עובדים שחוקים, דליפות נתונים מתוכנות מיושנות, במקביל לעלייה מתמדת בשיעורי פשיעה שמגדילה עומס במוקדים. טיפול במשאב האנושי בשילוב עם הטמעה של תשתיות טכנולוגיות מתקדמות יאפשרו למוקדי חירום והצלה לבצע את עבודתם על הצד הטוב ביותר במסגרת המשאבים הקיימים ולהציל יותר חיים.
הכותב הוא משנה למנכ"ל קרביין.
תגובות
(0)