"יוצאי אתיופיה מרגישים שלא רואים אותם בתעשיית ההיי-טק"

כשמדברים על גיוון והכללה בהיי-טק הישראלי, בדרך כלל מתייחסים לנשים, חרדים, ערבים ולהט"בים. אלא שיש קבוצה שגם היא נכללת תחת ההגדרה הזו, ופחות מדוברת – יוצאי אתיופיה.

אוכלוסייה זו היא אחת המודרות ביותר בהיי-טק הישראלי: לפי מחקר שערכה קרן רוטשילד בשנה שעברה, רק 140 אקדמאים ממוצא אתיופי מועסקים בהיי-טק הישראלי. מספרם הכולל של העובדים והמנהלים בענף מאוכלוסייה זו עמד ב-2019 (זו השנה האחרונה שעליה מסתמך המחקר) על 1,160, לעומת 240 ב-2005. זאת, מתוך אוכלוסייה של קרוב ל-170 אלף איש. יש גם פער של כ-35% בשכר בהיי-טק בינם לבין כלל העובדים והמנהלים בענף.

הגם שחלה עלייה במספר ההיי-טקיסטים יוצאי אתיופיה, מדובר בנתונים עגומים. האם זה עומד להשתפר? הנתונים מסמלים אפשרות כזאת, אבל מראים שגם אם זה יקרה, השיפור יהיה, ככל הנראה, מתון. כך, למשל, על פי אותו סקר, הפער בבחינות המיצ"ב במדע וטכנולוגיה בין תלמידים יוצאי אתיופיה לבין כלל החינוך העברי אמנם הצטמצם במשך השנים, אבל הוא נותר גבוה – מעל 85 נקודות. זאת ועוד, רק 5% מהתלמידים ממוצא אתיופי דורגו ברמה גבוהה במקצועות ה-STEM (מדע, טכנולוגיה ומתמטיקה), לעומת 24% מכלל תלמידי החינוך העברי וכ-18% מהתלמידים מרקע חברתי-כלכלי נמוך – שממנו מגיעים רבים מבני הנוער מקהילה זו. אחת הסיבות המרכזיות לכך היא תחושת המסוגלות הנמוכה יותר שיש להם.

זה ממשיך גם באקדמיה: שיעור המשתלבים במוסדות ההשכלה הגבוהה מקרב יוצאי אתיופיה הוא פחות מחצי מזה שבאוכלוסייה הכללית, למרות עלייה לא מבוטלת במספרם בשנים האחרונות. קיים פער גם בהשתלבות של סטודנטים לתואר ראשון ממוצא אתיופי במקצועות המתמטיקה ומדעי המחשב: רק 4.9% מתוכם התקבלו למקצועות אלה, לעומת 9.7% בציבור הכללי. כלומר, כמעט פי שניים. עם זאת, חלה עלייה במספר הסטודנטים יוצאי אתיופיה בכלל מקצועות ה-STEM – מ-336 בשנת הלימודים תשע"ג (2012-2013) ל-579 בשנת הלימודים תשפ"ב (2021-2022). בסך הכול, הם מהווים 17.6% מתלמידי התואר הראשון במקצועות אלה לעומת 33% בקרב כלל הסטודנטים.

איך פותרים את המצב?

דרך אחת לפתרון היא תוכניות לקידום יוצאי אתיופיה בהיי-טק. עינב ביאדגו מעמותת בוגרי 8200, שבעצמה משתייכת לקהילת יוצאי אתיופיה, מנהלת תוכנית שכזאת, שנקראת בתא 8200. התוכנית מתקיימת בתמיכת רשות החדשנות, בנק הפועלים וחברת הביטוח הראל, והיא מסייעת לסטודנטים ויזמים מהקהילה האתיופית לקבל ידע על ענפי ההיי-טק השונים, כיצד להשתלב בהם, איך לעבור ראיון עבודה ועוד. זאת, בשילוב מנטורים מהתעשייה.

סדנת GTM שיהב לוי מ-Fresh Blue העביר בתוכנית. צילום: באדיבות בתא 8200

ביאדגו, בת 31, גדלה בקריית ביאליק ולמדה בתיכון הריאלי בחיפה – שם היא נחשפה ליחידה 8200. היא התקבלה ליחידה בתפקיד שמצריך את ידיעת השפה הערבית, שאותה היא למדה. אחרי השירות הצבאי ביאדגו למדה משפטים ופסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה, ואף הוסמכה כעורכת דין, אבל אז פנתה לעשייה חברתית והתחברה לעמותת בוגרי 8200, שם היא התחברה ליזמות ולהיי-טק האזרחי. "כשהגעתי לעמותה הבחנתי במשהו שמאוד בלט לי: שכמעט שאין בהיי-טק יוצאי אתיופיה", היא אמרה לאנשים ומחשבים. "בין אם זאת הייתה ישיבה של 12 משתתפים או מיט-אפ עם 200 איש – תמיד הייתי יוצאת אתיופיה היחידה בחדר. דיברתי עם יזמים מהקהילה כדי להבין מדוע זה קורה, למה לא רואים אותם – ומשם יצרנו את התוכנית".

מה הם אמרו לך?
"יזם אחד אמר שהוא לא מרגיש שהוא מדבר את שפת ההיי-טק, לא מבין את העולם הזה. שני אמר ש-'לא רואים אותנו באקו-סיסטם'. יזם אחר אמר שגם אם הוא ירצה להתקבל לאקסלרטור – אין לו את הקשרים הנכונים. מישהו אחר אמר שהוא מתקשה להגיע למשקיעים. הבנו שבתור עמותה, יש לנו את הכלים להתמודד עם זה ולבנות תוכנית שמציעה פתרון לקהילה האתיופית, כדי לתת לבני ובנות הקהילה את המקפצה להשתלב בענף".

אנשי העמותה ביצעו בשנה שעברה פיילוט עם 10 יזמים, והם אף כבר קיימו את המחזור הראשון של התוכנית. הדברים אמנם קצת התעכבו בגלל המלחמה, וההתגייסות הנרחבת של הקהילה האתיופית למילואים הביאה למספר משתתפים נמוך במחזור הראשון, אבל ביאדגו מבטיחה שהם לא מורידים הילוך – הרבה מזה בזכות זכייתם במכרז של רשות החדשנות לשילוב יוצאי אתיופיה בהיי-טק.

תוכנית ליצירת רול מודלים מהקהילה האתיופית בהיי-טק

"בהמשך ראינו שיש עוד קהל – אנשים שכבר נכנסו לתעשייה אבל סובלים מפערים משמעותיים בשכר ולא מגיעים לתפקידי ניהול, ובזכות הזכייה במכרז רשות החדשנות הרחבנו את התוכנית לשתי תוכניות: האחת ליזמות והשנייה לקידום מנהלים ומנהלות, שנועדה לצמצם פערים בינם לבין העובדים והמנהלים האחרים", אמרה בידאגו. מדובר בתוכנית שנמשכת כמה חודשים וכוללת מפגשים שבועיים, שבהם עוברים משתתפיה סדנאות "שמותאמות לצרכי הקהילה", לדבריה – בליווי מנטורים מהתעשייה. "המטרה שלה היא לבנות את הביטחון, היכולות והכישורים הרכים בקרב המשתתפים, כדי ליצור יוצאי אתיופיה מובילים בתעשיית ההיי-טק. כל אחד ממשתתפי התוכנית מציב את היעד שלו, ואנחנו עוזרים להם לעמוד ביעדים", ציינה ביאדגו.

ספידייטינג מנטורינג שנערך במחזור הראשון של התוכנית. צילום: באדיבות בתא 8200

אילו תגובות אתם מקבלים מהתעשייה?
"בחלק מהמקרים אנחנו מרגישים שאנחנו מביאים בשורה ושחיכו לנו, בפרט כשמדובר בקרנות הון-סיכון ובארגונים חברתיים. הם השיבו בחיוב לפניות שלנו, ואף הפנו אלינו אנשים. לעומת זאת, נתקלנו בקושי בגיוס חברות היי-טק, ההתגייסות שלהן – בכסף ובמשאבים – לא הייתה כמו שחשבנו".

חבר מביא חבר – אבל לא מהקהילה האתיופית

לדברי ביאדגו, אחת הסיבות שבגללן אין הרבה יוצאי אתיופיה בתעשיית ההיי-טק היא שיטת ה-"חבר מביא חבר", שכה נפוצה בה. "אין הרבה חברים בקהילה האתיופית שיביאו האחד את השני לעבודה בהיי-טק", אמרה, "וכשאתה לא רואה מישהו כמוך שעובד בתעשייה, יהיה לך מאוד קשה לדמיין את עצמך בה. לכן, אנחנו מנסים ליצור מודלים חיוביים לחיקוי, שיעזרו למשוך את הקהילה האתיופית לענף ההיי-טק. כבר כעת אנחנו מלווים 17 סטארט-אפים, ואנחנו מצויים לקראת גדילה, עם תוכנית המנהלים שלנו".

המטרה שלה ושל העמותה היא להגדיל את התוכנית. "אנחנו פונים אקטיבית לאנשים כדי שישתתפו בתוכניות שלנו ורוצים להגיע למצב שבו אנשים באים אלינו. שצעירים אתיופים יחשבו מגיל מאוד צעיר על יזמות ועל כניסה להיי-טק", אמרה. האם זה יקרה? ביאדגו אופטימית.