מנכ"לית משרד התקשורת: "יש להכיר בנו כספק תשתית לאומית קריטית"
המנכ"לית, עו"ד עינבל משש, סיפרה בכנס של אנשים ומחשבים על האתגרים שבפניהם ניצב המשרד שאחראי על אחת התשתיות הקריטיות לתפעול המשק והמדינה - בתחילת המלחמה ובימים אלה
כמו עוד גופים גדולים במשק, וכמו משרדים אחרים בממשלה, גם משרד התקשורת הבין מיד עם תחילת המלחמה שמשהו השתנה, ושהאתגרים שעומדים בפניו מאותו הרגע הם הרבה יותר גדולים. היבטים כמו שרידות, תפקודיות, חיזוק תשתיות וכדומה החלו להדהד בעוצמה גם בחלל המשרד הממשלתי הזה, שאף לו יש יחידת סייבר – שבמקרה שלה פועלת מול חברות הטלקום שבמשק הישראלי.
"המלחמה גרמה לנו להבין את החשיבות שלנו כמשרד ממשלתי ואת חשיבות השירות שאנחנו נותנים לאנשים ולארגונים. היא הביאה למציאות שבה שאלנו את עצמנו מה אנחנו עושים. אנחנו לא גוף מבצעי ולא ביטחוני, ועדיין, ב-7 באוקטובר התעוררנו למציאות קשה ושונה, שמחדדת את ההבנה עד כמה חשובה תשתית התקשורת, עד כמה חיוני שהיא תפעל כמו שצריך. עד לאותו היום דיברו על תשתיות התקשורת כתשתיות מאפשרות, אבל המלחמה מראה עד כמה מדובר בתשתית לאומית קריטית, שחשובה להצלת חיים, ויש צורך להכיר גם במשרד התקשרות כספק תשתית לאומית חיונית", כך אמרה עו"ד עינבל משש, מנכ"לית המשרד, ב-IT for IDF – כנס התקשוב הביטחוני הענק של אנשים ומחשבים, שנערך לפני ימים אחדים. את הכנס הינחה סא"ל (מיל') אודי קאוף, יו"ר ועדת התכנים של האירוע.
"הפכנו מרגולטור לאופרטור"
היא סיפרה כי במשרד הבינו מיד שאחד הדברים החשובים ביותר הוא שמירה על רציפות תפקודית. "זה היה אחד הדברים הכי מרכזיים שעמדנו בפניו", אמרה עו"ד משש. "בתוך כל הפגיעות וכל ההרס שגרמו אירועי ה-7 באוקטובר, הייתה גם פגיעה בתשתיות תקשורת בתקיפה של החמאס – של המשק כולו ושל כוחות הביטחון בפרט, והתפקיד של המשרד היה קודם כל לסדר את זה כאן ומהר. אני שמחה החברות השונות הבינו מיד את החשיבות ואת גודל המשימה, והושיטו עזרה מיידית".
"במקביל", ציינה, "פתחנו חמ"ל לעבודה בשיתוף פעולה עם פיקוד העורף, גופים אחרים בצה"ל, משרדי ממשלה נוספים וכאמור, גם עם חברות התקשורת – כדי לפתור בעיות. הפכנו מיד מרגולטור לאופרטור".
עו"ד משש חשפה שהפגיעות באתרי התקשורת השונים הקשו על התפקוד, ושבעזרת הפעילות המשותפת ושל המגזר האזרחי העסקי הצליח המשרד לחזק, לשקם ולתקן את מערכות התקשורת בצורה מהירה, כדי לאפשר המשך פעילות תקינה של המשק.
הזירה הצפונית וזירת הסייבר
"במקביל, הבנו שאנחנו צריכים להאיץ את התהליכים, גם כדי להיות מוכנים לפריצת מלחמה בזירה הצפונית – עם אתגר של אספקת גיבוי ושרידות", ציינה עו"ד משש. "המשק זקוק לשירות התקשורת באופן רציף, כל הזמן, וחיפשנו מקומות לבניית אתרים חלופיים, וגם לשימוש במערכות לוויין לצורך גיבוי חלק מהתשתיות, לדוגמה. יש לנו הקצבה של 40 מיליון שקלים כדי להגביר את השרידות והחיזוק, וזה מגה פרויקט עבור משרד רגולטורי שכמונו".
"המלחמה היא לא רק בזירה הנראית לעין, ומשרד התקשורת הוא מרכז שאליו מתחברים הגופים. התוצאה הדי צפויה של זה היא שמתחילת המלחמה, חברות התקשורת סובלות מתקיפות סייבר באיכות גבוהה יותר מאשר לפני כן. משק התקשורת חווה בחודשיים הראשונים של המלחמה כ-300 תקיפות פישינג, ומדובר בעלייה של 20%. יש גם כמות הרבה יותר גדולה של מתקפות מניעת שירות, שמשפיעות בעיקר על המגזר הפיננסי, וזה מראה עד כמה הפגיעה יכולה להיות קשה למשק כולו", אמרה.
"אנחנו מקדמים חקיקה כדי שחברות התקשורת יפעלו תחת תקנות ולא באופן התנדבותי כדי לחזק את הגנת הסייבר שלהן. המצב מחייב אותנו להיערך, כמשרד ממשלתי, לכל האתגרים, ואנחנו ממשיכים לקדם לא מעט צעדים, כמו חלוקה של טלפונים לווייניים באזורים שונים ואינטרנט שחיברנו למקלטים ציבוריים. אלא שהתובנה הכי חשובה שלנו מהמלחמה היא שתשתיות התקשורת קריטיות ומצילות חיים, ולכן זה אומר שאנחנו צריכים להבטיח את הקיום, האיכות והאבטחה שלהן. אנחנו שואפים לוודא מוכנות של כל שוק התקשורת לשעת חירום – ובלי חברות התקשורת אי אפשר לבצע את זה. זה בנפשנו ואנחנו מחויבים לכך – ועם כל האתגרים והחוסר בכוח אדם, היינו צריכים לעבוד מסביב לשעון בצורה הטובה ביותר שאפשר, ובלי להוריד את הרגל מהגז", סיכמה מנכ"לית משרד התקשורת.
תגובות
(0)