כמה שעות של יצירתיות, חדשנות – ואסקפיזם

התקופה האחרונה מזמנת לנו חדשות טובות לעתים רחוקות מאוד, ולא מזמנת לנו כמעט סיבות לאופטימיות. דבר נוסף שנדיר, שלא לומר נדיר מאוד, למצוא בחודשים האחרונים הוא הזדמנויות לשיתוף פעולה וליזמות – ודאי בין יהודים לערבים, וגם אירועים בנוכחות אנשים משני הציבורים הללו.

לכן, התרגשתי – עד כדי כך – כשקיבלתי את הפנייה להיות שופט בתחרות מיזם השנה של יוניסטרים – עמותה שפועלת לקידום יזמות בקרב בני נוער, בעיקר מהפריפריה הכלכלית-חברתית והגיאוגרפית. גם לכן וגם בגלל העובדה שהתחרות הזאת מקדמת הלכה למעשה את מה שאנחנו, באנשים ומחשבים, מאמינים בו וכותבים עליו בחיוב הרבה – גיוון בהיי-טק. הנתונים מראים שבהיי-טק הישראלי מדברים גבוהה גבוהה על הערכים האלה ויישומם, אלא שבפועל, היישום לוקה בחסר. אוכלוסיות הערבים, החרדים ויוצאי אתיופיה כמעט שלא מיוצגות בהיי-טק, וגם ייצוגן של נשים בענף לוקה בחסר. בני הנוער האלה הם חלק מהקאדר שבאמצעותו ניתן יהיה לתקן את המצב, כחלק מתהליך שצריך להתחיל עכשיו אבל מטבעו, ייקח כמה שנים.

נערות מצפת מציגות את הפיתוח שלהן, שבמסווה של משחק מאפשר לנשים לדווח על תקיפות מיניות. צילום: יניב הלפרין

לזכרם. צילום: יניב הלפרין

התחרות של יוניסטרים התקיימה אתמול (ג') בביתן 1 באקספו תל אביב, שפעם קראו לו גני התערוכה, ונתנה לבאים כמה שעות של אסקפיזם (חוץ מהקטע בטקס הסיום שבו הוזכרו שלושה בוגרים של התוכניות של העמותה שנפלו במלחמה, כולל ב-7 באוקטובר). מאות רבות של בני נוער הגיעו לשם, נרגשים, מרחבי הארץ – חלקם מפונים שהגיעו מהיישובים שהם גרים בהם כיום, והציגו בפני הקהל ובפנינו, השופטים, את המיזמים שלהם. היו שם, למשל, בני נוער מצפת שפיתחו אפליקציה שאם את.ה בא.ה לקולנוע וצריך.כה להתפנות, יודעת להראות לך את הסרט בדיוק מאותה הנקודה שבה את.ה יוצא.ת לשירותים – כך שלא תפספס.י כלום. היזמים סיפרו על הפיתוח שלהם בהתלהבות ואף חילקו פופקורן למי שהגיע לדוכן שלהם. יזמים אחרים, מרהט, פיתחו מערכת שמאפשרת למנוע הסחות דעת מנהגים – והגיעו למקום השלישי בקטגוריה שלהם, והיו גם קבוצות שפיתחו פתרונות שקשורים להטרדות ולאלימות נגד נשים. אחת מהן, מכפר סבא, פיתחה טבעת שאם מצמידים אותה למשקה, יודעים לזהות האם יש בו סם אונס – וגם היא קיבלה פרס. את פרס מיזם השנה קיבלה קבוצה מקריית שמונה, שפיתחה אפליקציית משחק ללמידה פיננסית.

היו באירוע עוד הרבה יזמים בני נוער – מנוף הגליל ומטירת כרמל, מטייבה ומערד, ולמעשה כמעט מכל מקום בארץ. לצידם, היו שם בכירים בעולם הטכנולוגיה, אנשי חינוך, פעילים חברתיים ועוד.

הטכנולוגיה, היצירתיות והיזמות שראיתי אתמול הלהיבו אותי, ואפילו מאוד. אבל מה שהכי הלהיב אותי היה ההתלהבות עצמה של בני הנוער, התשוקה שלהם ורצונם להוכיח את עצמם, דווקא מכיוון שהם באו ממקומות שלא משופעים בהזדמנויות תעסוקה והתקדמות בתחום ההיי-טק

יוניסטרים מקיימת שורה של תוכניות להעצמה של בני נוער באמצעות הטכנולוגיה – וסליחה על הקלישאה, אבל אתמול אפשר היה להיווכח שבמקרה הזה, היא נכונה. התוכניות האלה נמשכות זמן רב, של שנים, והפרסים בתחרות חולקו בהתאם. הבנתי את זה כששאלתי את אחת הקבוצות מה המודל העסקי שלה וקיבלתי מחברותיה מבטי פליאה, חוסר הבנה במה מדובר. כשהרמתי את העיניים ראיתי בשלט שניצב מעל הדוכן של הקבוצה שחברותיה סיימו (רק) את השנה הראשונה של התוכנית. על מודל עסקי הן ודאי ילמדו בשנה השנייה שלה. היזמים שהציגו בפנינו וסיימו את השנה השנייה ידעו להציג בבירור את המודל העסקי שלהם, ואחת הקבוצות עשתה זאת לפרטי פרטים, כמו מודל עסקי מקצועי. היא ועוד כמה קבוצות התייחסו אל עצמן כאל סטארט-אפ של ממש.

פיתוח של נערות מכפר סבא: טבעת שיודעת לזהות אם יש במשקה סם אונס. צילום: יניב הלפרין

בני נוער מרהט מציגים את המיזם שלהם: מערכת למניעת הסחות דעת לנהגים. צילום: יניב הלפרין

לפתוח את הלב ואת הכיס

הטכנולוגיה, היצירתיות והיזמות שראיתי אתמול הלהיבו אותי, ואפילו מאוד. אבל מה שהכי הלהיב אותי היה ההתלהבות עצמה של בני הנוער, התשוקה שהם הפגינו בכל מילה ומילה שהם אמרו על המיזם שלהם. הרצון להוכיח את עצמם, שלא לומר להגשים את עצמם, דווקא מכיוון שהם באו ממקומות שלא משופעים בהזדמנויות תעסוקה והתקדמות בתחום ההיי-טק – היה מורגש, והמחיש את העובדה שאם לא ישתנה משהו וההיי-טק הישראלי לא יהיה יותר מגוון, הם יהיו חלק מפוטנציאל עצום ש(שוב) יתפספס. וחבל.

ועוד דבר לסיום: עמותת יוניסטרים נתמכת על ידי לא מעט חברות במשק (וגופים נוספים). ככלל, לא מעט גורמים בסקטור הפרטי תורמים ומסייעים בדרכים שונות לעמותות כמוה, שפועלות לקידום אוכלוסיות מגוונות בהיי-טק הישראלי. אבל זה לא מספיק. לכן, יוצאת מכאן הקריאה לחברות ההיי-טק לפתוח, או לפתוח עוד, את הלב ואת הכיס, ולסייע למיזמים הנפלאים האלה. גם למיזמים שבני הנוער מפתחים, וגם לאלה שבזכותם הם יכולים לפתח אותם. היצירתיות, החדשנות, התשוקה וגם התרבות הארגונית המגוונת שהאוכלוסיות האלה מביאות איתן הם אחד הדברים שההיי-טק הישראלי צריך עוד ממנו. ובכלל, כדאי לכולנו ללמוד מבני הנוער הללו, מחלקים שונים ומגוונים בחברה, שמשתפים פעולה גם בימים טרופים אלה.