"התלות של ההיי-טק בהשקעות זרות מסוכנת למשק"
כך עולה מהדו"ח השנתי של המועצה הלאומית למחקר ופיתוח ● במולמו"פ קוראים לממשלה להכין תוכנית אסטרטגית להגדלת המימון הממשלתי למו"פ, עקב ירידה מתמשכת בהשקעות הפרטיות בתחום
"המשק הישראלי פיתח תלות משמעותית ומסוכנת בתעשיית ההיי-טק, שנשענת על השקעות זרות, ושיעור תקציבי המחקר הממומנים על ידי גורמים מחו"ל, שהינו חריג וגבוה משמעותית בהשוואה למדינות העולם, עלול לחשוף את תעשיית ההיי-טק הישראלית והמשק כולו לסחרור ומשבר במצב שבו תהיה יציאה של משקיעים זרים מישראל", כך נכתב בדו"ח השנתי של המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי (המולמו"פ), שהוגש בסוף השבוע לשרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, גילה גמליאל.
הדו"ח מציין שההיי-טק מהווה 48.3% מכלל היצוא של ישראל, כאשר תקציבי המו"פ הזרים מהווים 54% מסך ההשקעות בענף. על פי המועצה, בהינתן העובדה שההיי-טק אחראי לכמעט 50% מסך כל הכנסות היצוא של ישראל, התלות בכסף זר מסוכנת, במיוחד לאור העובדה שמאז השנה שעברה יש ירידה בהיקף ההשקעות של גורמי חוץ, והיא מחריפה עקב המלחמה. "מצב זה עלול להשפיע על כלל המשק, שמושפע מההיי-טק, ועלול להביא למשבר", מזהירים כותבי הדו"ח.
כפועל יוצא מכך, המולמו"פ ממליצה לממשלה להכריז על תוכנית אסטרטגית להורדת התלות במימון המו"פ העסקי בגורמים זרים, הגדלת ההשקעות הממשלתיות בתחום, הגדלת מספר הסטודנטים למדעים, לרבות לתואר שלישי, וחיזוק העיר באר שבע כאקו-סיסטם חדשני של היי-טק ומחקר ופיתוח.
"הצורך להרחיב את המו"פ בישראל – קריטי מתמיד"
פרץ לביא, יו"ר המולמו"פ, אמר כי "הצורך להרחיב ולהגדיל את המחקר והפיתוח בישראל, בעיקר אחרי אירועי ה-7 באוקטובר, הפך קריטי מתמיד. תעשיית טכנולוגיות העילית הייתה הקטר שהוביל את המשק להישגים מרשימים, וחשיבותה רק גדלה לאחר ה-7 באוקטובר. התלות במימון מו"פ על ידי גורמי חוץ מהווה גורם סיכון משמעותי בזמן מלחמה".
תחום שבו ישראל מובילה כבר 30 שנה
בשלושת העשורים האחרונים, ישראל מובילה, בפער גדול יחסית, במדד ההוצאה הלאומית למו"פ אזרחי כאחוז מהתמ"ג. הנתון בישראל עומד, נכון לסוף 2023, על 5.6%, כאשר מתחתיה נמצאות דרום קוריאה (4.9%), טאיוון (3.8%) וארצות הברית (3.5%). אלא שדרום קוריאה מצמצמת במהירות את הפער מולנו: הנתון זינק שם ביותר מ-50% בעשור האחרון. גם מדינות נוספות, כגון בלגיה, אוסטריה וטאיוון, נמצאות במגמת עלייה מתמדת בעשור האחרון.
הדו"ח מתריע מפני המשך קיצוץ תקציבי המחקר שעומדים לרשות משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, וקורא לחזק את הקרנות הדו לאומות התומכות במחקרים משותפים. עוד ממליץ הדו"ח לממשלה להכריז על תוכנית חירום לאומית בהוראת המדעים, כדי להפוך את המקצוע ליוקרתי ונחשק, ולשפר את איכות המורים העוסקים בתחום זה.
אילו ערים הן המרכזיות בפעילות המו"פ בישראל?
נתון מעניין נוסף בדו"ח מצביע על הערים המרכזיות בישראל בעולמות המחקר והפיתוח ובאקו-סיסטם שנבנה סביב זה: תל אביב, חיפה, ירושלים ובאר שבע. ירושלים מתפתחת בקצב איטי ביחס לקצב המקובל בתעשייה, ואילו באר שבע משתרכת מאחור ומעמדה הטכנולוגי לא מתקדם. הדו"ח מציע פתרונות לשינוי המצב בשתי ערים אלה.
השרה גמליאל אמרה כי "הדו"ח מהווה תמרור אזהרה חמור למשק כולו, ומצביע על איום אסטרטגי על המשך המצוינות המדעית והחוסן הטכנולוגי של מדינת ישראל". היא ציינה כי "בימים אלה מגבש המשרד תוכנית רב שנתית לתעשייה כולה, שתיתן מענה לכלל המשק".
תגובות
(0)