פודקאסט אנשים ומחשבים: מדוע המדינה מתעללת בחברות הקריפטו?

יושב ראש ועדת הכספים, חבר הכנסת משה גפני, הורה לא מכבר לרשות המיסים להכין בהקדם תוכנית להסרת חסמים בענף הקריפטו, בלוקצ'יין ו-ווב 3. זאת לאחר סדרת דיונים שערכה הוועדה בעקבות הצעות לסדר, שיזמו חברי כמה חברי כנסת, בהם דן אילוז (הליכוד), ולדימיר בליאק (יש עתיד), אוהד טל (הציונות הדתית), ינון אזולאי (ש"ס) ויצחק קרויזר (עוצמה יהודית).

גפני שמע את התלונות של נציגי פורום הקריפטו בישראל, שטוענים, כי רשות המיסים אינה מאפשרת להם להתנהל מול המדינה באמצעות מטבעות דיגיטליים, כי הבנקים לא מכירים במטבעות אלו כמטבע חוקי, ובכך מקשים על פעילות חברות המעסיקות מאות עובדים ומסכנים את עתידם של עובדי 174 חברות שעובדות בתחום הקריפטו עם השקעות של יותר מ-3.85 מיליארד דולר. יש כאן מציאות כאוטית, האופיינית לבירוקרטיה הישראלית, של ענף שרוצה לשלם מס על רווחי הון, והמדינה מסרבת, או נכון יותר מקשה עליהם את ההתנהלות.

בראיון לפודקאסט אנשים ומחשבים, מסביר ניר הירשמן, מנכ"ל פורום חברות הקריפטו המנהלות את המאבק מול הממשלה, באילו חסמים נתקלות החברות הפעילות בישראל, מדוע יש חשש שהמשקיעים יעברו לחו"ל, ומה צריכה המדינה לעשות כדי לקבל הכנסות ממיסים מהחברות הפעילות בישראל.

לפני שנצלול לנושא, הסבר מה משמעות המושגים קריפטו, בלוק צ'יין ו-ווב 3.

"אקח אותך ואת המאזינים לרגע צעד אחורה, לראשית ימי האינטרנט, כאשר כולנו נדהמנו מהמהפכה, שבה כל אחד מאיתנו יכול היה לקרוא חדשות ובכלל זה עיתונים דרך רשת האינטרנט. אבל כדי לכתוב את האינטרנט, ישבו אנשים וכתבו קודים. ב-2005 החל עידן הווב 2, שעיקרו היה היכולת לקחת 100, 40 תווים ולכתוב אותם. זו הייתה ההתחלה של פייסבוק, עידן הבלוגים, טוויטר. כך נפתח עולם שלם, שבו אנו בוחרים את הדרך שבה אנו צורכים מידע מכל סוג שהוא. השלב הבא היה האפשרת לפרוטוקול אינטרנט, המאפשר לקחת ערך מנקודה אחת לנקודה שנייה, להעביר אותו וליוזרים ולשמור את הערך לעצמם. זה היה ראשית המטבעות הדיגיטליים, המבוססים על פרוטוקולים, שהם בעצמם מעבירים לך את הכסף. זה כבר שלב מתקדם לעומת ביטקוין, למשל, שם אתה משלם בביט או בכל אפליקציה אחרת, שעוברת דרך הבנק, שכמובן גם גובה ממך עמלה ומעביר לצד השני. המהפכה הזו הבשילה כמה שנים עד שהגיעה למצב, שהיא ערך עסקי שמגלגל לא מעט כסף".

מה המשמעות של ווב 3.

"ה-ווב 3 מבזר את הריכוזיות של האינטרנט, שנשלט על ידי כמה טייקונים גדולים, כמו אמזון, פייסבוק, גוגל ועוד. המטרה היא ליצור אינטרנט יותר דמוקרטי ומאובטח. תחת מושג זה נכנסים תחומים כמו בלוקצ'יין, מטבעות קריפטוגרפיים, חוזים חכמים ועוד".

מה הפעילות פה בארץ?

"בישראל יש תעשייה מדהימה, עם 175 חברות בתחום הקריפטו והבלוקצ'יין, שכוללת מיזמים חדשים וחברות הזנק חדשות. ההערכה היא שמאז אוקטובר 2023 החברות האלו גייסו יותר מ-100 מיליון דולרים".

 אז איפה הבעיה בעצם?

"בישראל, נכון לעכשיו, חברות קריפטו אינן יכולות לשלם מיסים ישירות במטבעות דיגיטליים, אלא רק בשקלים. הממשלה רואה במטבעות אלו נכסים ולא מכירה בהם כמטבעות חוקיים. אבל בעולם המתקדם יש כבר מדינות שמאפשרות את זה, כמו בארה"ב, בחלק מהמדינות, שם אפשר לשלם בביטקוין, ופה רשות המיסים ומשרד האוצר מסרבים אפילו לבדוק את זה".

 אז כיצד אתם נאבקים?

"המאבק הוא במסגרת פורום חברות הקריפטו, שמאגד את כל התעשייה בארץ. יש כאן פיתוחים טכנולוגיים מדהימים, וחוסר רצון של המדינה לחשוב מחוץ לקופסה עלול לגרום לעצירת השקעות ולהפסד כספי למדינה. החברות האלו מפתחות את הפתרונות הכי מתקדמים בעולם, שמיושמים בבנקים הכי גדולים, עם יתרונות מאובטחים להעברת מיליוני דולרים ברשת".

 מה המשמעות שהבנקים לא מכירים במטבעות אלו?

"ברגע שחברת קריפטו באה לפתוח חשבון בישראל – הבנק נבהל. המילה קריפטו מפחידה אותם, כי פעם הם שמעו שזה מסוכן … והם לא מאפשרים להם לפתוח חשבון על בסיס מטבעות דיגיטליים. כתוצאה מכך, החברות האלו לא יכולות לנהל את העסקים שלהם במטבעות הרגילים, הן מגייסות כספים באמצעות מטבעות דיגיטליים, כי שם נמצאים המשקיעים שלהן, שברור לך שאין מצב שהם יעבדו אחרת".

מה אומרים רשויות המס? משרד האוצר?

"רשות המיסים הישראלית מוכנה לקבל תשלומים מהחברות על פי החוק רק דרך בנקים ישראליים. זה מסרבל מאוד את צורת העבודה של החברות, ובעצם מה שקורה פה הוא אבסורד: חברות שעובדות פה רוצות לשלם מיסים, הן לא דורשות שקל מהמדינה, אבל המדינה לא מוכנה לקבל את זה. אני לא מכיר עוד סקטור בישראל שנלחם כדי לשלם מס, בדרך כלל זה ההיפך… טירוף מערכות מוחלט.

"החשש הוא מהמשקיעים. הם לא מוכנים לנהל מערכת כפולה של כספים וחוששים גם מכפל מס. מאוד קל להם להעביר פעילות לחו"ל, לשלם אופציות לעובדים ובכך לצמצם את מספר החברות הישראלית שנמצאות פה".

 מה אתם דורשים בעצם?

"המדינה חייבת להתאים את עצמה למציאת החדשה. זה לא דורש השקעות כמו שדורשים למשל להשקיע בבינה מלאכותית, ובצדק. כל מה שאנחנו מבקשים זה שיאפשרו לנו לשלם מיסים למדינה בדרכים שלנו.

"הפתרונות הרבה יותר פשוטים. הגשנו לא מעט הצעות בהידברות עם רשות המיסים, ואין שום מניעה להחיל אותן מחר בבוקר. כל מה שצריך זה לרצות. אנחנו בדיאלוג שוטף עם רשות המיסים ואני מקווה שהאבסורד הזה ייפתר.

 להאזנה לפודקאסט המלא