פודקאסט: כיצד ה-IT מסייע לבקרה על פרויקטים בשיכון ובינוי?

טל נתנוביץ', סמנכ"ל בקרה תקציבית, דיגיטל ומערכות מידע בשיכון ובינוי, מסביר בפודקאסט אנשים ומחשבים על הקשר בין שני הכובעים שהוא מחזיק ● וגם: מדוע, להערכתו, מחירי הנדל"ן ימשיכו לעלות?

טל נתנוביץ', סמנכ"ל בקרה תקציבית, דיגיטל ומערכות מידע בשיכון ובינוי.

בפרק הזה של פודקאסט אנשים ומחשבים מתארח טל נתנוביץ', סמנכ"ל בקרה תקציבית, דיגיטל ומערכות מידע בשיכון ובינוי – אחת מקבוצות החברות הגדולות והוותיקות בישראל. הקבוצה כוללת שמונה חברות בנות, שפועלות בארץ ובחו"ל, בתחומי הבנייה, היזמות, האנרגיה ועוד.

נתנוביץ' הוא מנמ"ר ותיק, והוא בין הבודדים שמחזיקים בשני כובעים, לכאורה שונים זה מזה, בהנהלת החברה שבה הוא מועסק. בראיון הוא מספר על הקשר ההדוק שיש בחברת בנייה בין הבקרה התקציבית למערכות המידע, כיצד מנהלים שמונה מערכות ERP וליבה, וגם: מדוע, להערכתו, מחירי הנדל"ן ימשיכו לעלות.

ספר קצת על עצמך – מה הרקע שלך ואיך הגעת לתפקידים אלה.
נתנוביץ': "אחרי השירות הצבאי, בחיל הקשר, סיימתי תואר ראשון בהנדסת תעשיה וניהול, ותואר שני במנהל עסקים עם התמחות במערכות מידע. לאחר הלימודים עבדתי בכמה חברות, והתפקיד האחרון שלי, לפני זה הנוכחי, היה מנהל בקרה תקציבית ומנמ"ר דניה סיבוס. אחרי 11 שנים עברתי לסולל בונה, אחת החברות הבנות של שיכון ובינוי, כסמנכ"ל מערכות מידע ואחראי על הרכש, ולפני שלוש שנים מוניתי לתפקידי הנוכחי".

מה תפקידה של בקרה תקציבית?
"הבקרה התקציבית בחברת בנייה כמו שיכון בינוי היא הלב של כל העשייה בחברה. תפקידה לבצע אומדנים של כל פרויקטי הבנייה, להעריך את ההיתכנות הכלכלית שלהם, הוצאות מול הכנסות, ולעקוב ברמה חודשית אחרי כל פרויקט ברמה הכי פרטנית, עד לרמת המסמר. אם יש חריגות, תפקידם (של אנשי הבקרה התקציבית – י"ק) הוא להרים דגל, להזהיר ולהמליץ מה לשפר.

מטרה נוספת היא להיות מרכז מידע כלכלי שמסייע למנהלי הפרויקטים – על לוחות זמנים, עלויות וכדומה, וזאת כדי שהם יתעסקו בליבת המשימות שלהם, כלומר – בבנייה ובניהול. זה חלק מתרבות ארגונית מושרשת, שהיא דבר מרכזי, שבלעדיו חברה לא יכולה לתפקד. רק כדי לסבר את האוזן, יש לנו בו זמנית כ-150 פרויקטים בהיקפים משתנים, שיכולים לנוע בין 10 מיליון שקלים ל-10 מיליארד. מעבר לזה, לבקרה (התקציבית – י"ק) יש אחריות גם על בקרת ההוצאות והניהול הכספי של מטה החברה.

המבנה הזה של בקרה תקציבית ייחודי לחברות בנייה. בסקטורים אחרים, האחריות היא אצל סמנכ"ל הכספים, שמסתכל על מה שהיה בדיעבד, ואין לו את היכולת לבדוק בזמן אמת דברים שבקרה עושה באופן שוטף".

מה הממשק בין ה-IT לבקרה התקציבית?
"מאחר שהבקרה מתממשקת לכל המחלקות והפרויקטים בארגון, היא שואבת מהמערכות שלהם את כל המידע הדרוש, ומתוקף זה גם מציפה אתגרים שדורשים מענה מבחינת מערכות המידע. לצורך העניין, הבקרה היא הלקוח ומערכות המידע מספקות את הפתרונות, ומאחר שאנחנו גוף אחד, הממשקים די ברורים ויעילים.

יש יתרון נוסף: קיימות כל הזמן דרישות ממערכות המידע לפתח פתרונות ופרויקטים. תפקידה של הבקרה הוא לבדוק את ההיבט הכלכלי, ולקבוע האם כדאי להשקיע בזה או לא. בארגונים רבים רווחת התפיסה שאם מפתחים לפי בקשת הלקוח העסקי, אז זה כנראה נכון, וכמובן שזה לא תמיד כך. היכולת לשלוט על תהליכים אלה ולמנוע פיתוח פרויקטים מיותרים היא חלק מהחזון שלנו: מידע אמין בכל מקום, בכל זמן ומכל פלטפורמה. על האמינות אחראית הבקרה ועל היתר – מערכות המידע. ללא ספק, בקרה תקציבית לא יכולה לתפקד ללא מערכות מידע עם אנשים מקצועיים ברמה גבוהה כמו שלנו".

מהי סביבת ה-IT שלכם?
"שיכון ובינוי כוללת שמונה חברות עם שמונה מערכות ERP נפרדות, של חמש יצרניות הגדולות. יש קושי מבני לאחד (את המערכות – י"ק), כי מדובר בחברות שונות, בסדרי גודל שונים, ואין מערכת אחת שיודעת את כל הפתרונות. עד לפני שלוש שנים, לכל חברה הייתה מחלקת מערכות מידע עצמאית. עם כניסתי לתפקיד הנוכחי ביצעתי איחוד, וכיום יש מנמ"ר גלובלי אחד, ששמו גיל זיסו.

יש לנו משימה אחרת, של איחוד תשתיות על ידי מעבר לענן על גבי תשתיות של החברות המובילות, ואיחוד כל התכנים של עשרות האתרים של החברה, שידברו בשפה אחת. עכשיו אנחנו מצויים בתהליך של הקמת מערכת CRM שתאחד בין רכיבים שונים, והיא של סיילספורס".

איך מטמיעים מערכות דיגיטל בקרב העובדים שאינם טכנולוגיים?
"אכן, זה אחד המאפיינים של העובדים בחברות הבנייה. לכן, במשך שנים, תחום הנדל"ן נמצא יחסית אחרי מגזרים אחרים. אבל אנחנו עושים מאמצים לבצע דיגיטציה של כמה שיותר תהליכים. כיום זה קל יותר, כי כולם מצוידים בטלפונים חכמים, ומנהלים יודעים לבצע פעולות רבות באמצעותם".

המלחמה השפיעה על ענף הנדל"ן ועדיין רואים עליית מחירים.
"הסיבה לכך היא שבאופן קבוע, הביקוש לדירות גבוה מההיצע. אם בשנה ממוצעת יש, נניח, ביקוש ל-60 אלף דירות, ובגלל הקורונה או המלחמה בנו, נניח, רק 20 אלף, הביקוש לא נעלם. עדיין, אותם 40 אלף צריכים דירה, והם דוחים את הקנייה אבל לא מוותרים עליה. מהצד השני, התשומות עולות, וזה מתבטא במחירים. כעת החברות הגדולות, כמו שלנו, עובדות על מודל של 80-20, כלומר – משלמים 20% מהמחיר בעת חתימת החוזה, ואת הסכום הגדול רק בעוד שנתיים או שלוש – מה שמאפשר לקונים לדחות את לקיחת המשכנתא. חוץ מזה, לכולם ברור שהמחירים ימשיכו לעלות, ולכן אתה רואה כעת עלייה במכירות".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים