פודקאסט: "הפכנו לצומת מרכזי בהיי-טק – 'מזיזים את המחט'"

"אני מעריך שבחמש השנים האחרונות בוגרי ממר"ם הפכו לצומת מרכזי בהיי-טק ובחברה הישראלית בכלל, אנחנו מרגישים ש'מזיזים את המחט'", כך אומר יוסי מלמד, יו"ר ארגון בוגרי ממר"ם, בראיון לפודקאסט אנשים ומחשבים, לקראת הכנס השנתי של הארגון, שייערך ב-26 בספטמבר בשיתוף עם אנשים ומחשבים.

מראיינת אורחת בסדרה: אל"מ (מיל') טלי כספי שבת – המפקדת הראשונה של יחידת שחר.

מלמד מספר בראיון על שירותו הצבאי בבסמ"ח, על המסלול שעשה מאז השחרור ועל פעילותו של ארגון הבוגרים של ממר"ם. הכנס מתקיים השנה בציון 65 שנים להקמת ממר"ם.

"אנחנו ממוקדים בהצדעה לחיילי המילואים הגיבורים שלנו. לא יכול להיות שאחרי ה-7 באוקטובר לא מחכים להם עם שטיח אדום", אומר מלמד.

"אני בוגר קורס תכנות, שהיה קורס התכנות הראשון במסלול קד"צ (קדם צבאי) והוצבתי לבסמ"ח. עשיתי מסלול של מדריך, מפקד בקורס תכנות, ואחר כך כראש מדור שאחראי על כל הכשרת אנשי התשתיות".

זה די ייחודי לגדול כל השנים באותה יחידה ולצמוח בה.
"האמת שזו הייתה אהבה ממבט ראשון. לא יודע איך להסביר את זה, אבל כך הרגשתי אז. לא פעם שאלו אותי 'איך לא נמאס לך?', השבתי שבכל טקס סיום אני מתרגש ובוכה מחדש, וזו ההוכחה שאני צריך להישאר, צריך להיות שם".

לפני שנמשיך, בוא נדבר קצת על כנס הבוגרים של ממר"ם שאתה מוביל יחד עם אנשים ומחשבים.
"זה הכנס השני שאנחנו עושים. לגביי, כיו"ר העמותה זה הגשמת חלום של שנה שלא ידענו איך לעשות את זה, ואז הגעתי לאנשים ומחשבים ויצאנו למסע.

צריך לציין שאנחנו מקיימים את הכנס במועד מיוחד, ציון 65 שנים לממר"ם שזה אירוע משמעותי הן בצבא, הן בענף ההיי-טק ובכלל למדינת ישראל. מעבר להיותו מפגש מרגש של בוגרים מכל הזמנים, הכנס הוא הזדמנות לעצור לרגע ולשקף את הפעילות הרבה שהבוגרים שלנו עושים כל השנה. יהיו בכנס השנה כמה דברים ייחודיים, אחד מהם הצדעה לחיילי המילואים, שתרמו ועדיין תורמים מאז תחילת המלחמה, חלקם אפילו חזרו להיות חיילים ביחידות. מובן שנצדיע לכל המנכ"לים ובוגרי היחידה שהם חלק מהאקוסיסטם הגדול של ענף ההיי-טק.

הייתה לנו התלבטות האם ראוי בכלל לעשות כנס כזה, אבל החלטנו שצריכים, כי זה חלק מהסיפור הישראלי של כל אחד מהבוגרים שלנו. אנחנו פצועים, אבל ממשיכים קדימה".

ספר קצת על ההקאתון למאבק באנטישמיות שיהיה במסגרת הכנס.
"ההאקתון מוקדש למלחמה באנטישמיות בעזרת הטכנולוגיה. האלמנטים של האנטישמיות הם ברשת, וזה לפעמים יכול להיות גם מסוכן. הזוכים גם יוכלו להציג את הפתרונות שלהם בפני יזמים בארצות הברית".

למעשה אתם רוצים לסייע בהסברה?
"כן. ההסברה היא חלק מהמאבק באנטישמיות. בסופו של דבר צריך לדעת להציג את העם היהודי, וזה די חוזר לשורשים שלנו להציג את ישראל היפה. זה גם קשור לפעילות השוטפת של החברים שלנו בארגון. בשיחות במסגרת הקבוצה הם מספרים על קשיים מאז המלחמה, דחיית פרויקטים או ביטולם. גם אם זה לא נאמר באופן ישיר, אין ספק שזו אנטישמיות. אגב, במהלך השנה סייענו למאבק ועשינו שיתופי פעולה שונים, כולל שת"פ עם שגרירות ישראל בפורטוגל".

בוא נחזור לשירות שלך. אמרת שהיית מאוהב, אז למה נפרדתם כך אחרי תשע שנים?
"הסיבה היא מאוד טכנית. רציתי לעשות תואר במדעי המדינה, ובאותו זמן הצבא לא אפשר את זה, והחלטתי לפרוש, אבל אני שומר על קשרים עם היחידה ובכלל עם הצבא, גם במלחמה וגם לפני כן. יש כעת דיבורים על הקמת יחידת מילואים, שתהיה מעין יחידת קומנדו טכנולוגית, שאמורה לסייע לבתי התוכנה בשעת חירום וגם בשוטף, בין היתר על ידי הכנסת טכנולוגיות חדשות, מתודולוגיות שלא קיימות כיום. בכלל אני בכל פעם נדהם לראות את עוצמת האקוסיסטם הענק שממר"ם יצרה".

מה היה המסלול שלך אחרי השחרור?
"הלכתי לעבוד אצל חברים בוגרי ממר"ם, כמובן במקביל ללימוד מדעי המדינה במכללה האקדמית ת"א-יפו. האמת שבתחילת השנה ראשונה במדעי המחשב, עוד במסגרת הצבא, ביקשתי לעבור למדעי המדינה וצעקו עלי במכללה ולא הבינו איך אני עושה דברים כאלו. הרגשתי שאני חייב לגוון. בסוף שכנעתי אותם, אבל הם אמרו לי: אנחנו לא מכירים לך בשום דבר, אתה מתחיל הכל מהתחלה מהשנה הראשונה. במקביל המשכתי לעבוד, נהניתי, ובסוף החלטתי ללכת לדרך עצמאית בתחום ההדרכה, אחרי תשע שנים שהייתי שותף שם מכרתי את חלקי, רציתי להקים מיזם בתחום הגיימינג, הייתי שנתיים בפורטוגל, לא הצלחנו, אבל יש לי חוויות נהדרות משם".

מה אתה עושה היום?
"היום אני מנכ"ל של חברת הדרכה בשם פסטליין, חברת הדרכה טכנולוגית, שותפה של גוגל, מיקרוסופט, אמזון, סיסקו בארץ וכו'. מדריכים פרויקטים בעיקר בעולמות של B2B, כלומר עם חברות גדולות. זה בכובע היום יומי, ובנוסף מוביל בהתנדבות את העמותה ב-14 השנים האחרונות".

אתה נפגש עם בוגרי ממר"ם בתעשייה, מה לדעתך השירות הצבאי עשה להם?
"אני עוסק בזה שנים ומנסה לפצח את זה. אגיד שהפיצוח זה בעיניי חיבור של כמה מרכיבים מאוד מעניינים. אחד – רצון, אהבה והערכה לטכנולוגיה זה בעיניי בייסיק. אם אתה לא שם אין לך מה לעשות. והכי חשוב – היכולת לעבוד בצוות. אין מצב בעבודה שלנו להיות זאב בודד. את זה מלמדים בצבא, בממר"ם במיוחד, וזה קיים גם באזרחות בחברות סטארט-אפ.

התכונה הזו היא חלק מערכים שאתה מקבל בצבא, אתה מתחבר עם אנשים מאוד איכותיים, שלומדים גם לסגל לעצמם ערכים של מצוינות וייזום. ויש גם ערך נוסף: טוהר הנשק, סליחה על הביטוי. אתה לומד מה מותר לעשות בעזרת הטכנולוגיה ומה אסור, וזה לדעתי די-אן-איי מאוד חשוב לבוגרים שלנו. וזה מסבר את העובדה שהקהילה שלנו היא סוג של כוח שהיה ועדיין מהווה שער כניסה להיי-טק, שלא במקרה מכונה הקטר של המשק. אני מעריך שבחמש השנים האחרונות הפכנו לצומת מרכזי בהיי-טק, מממשים את האימפקט ו'מזיזים את המחט'. כמובן שהכל נעשה בעזרת צוות נהדר בעמותה, שעובד כל הזמן, ועושים עבודה מטורפת".

 איך אתם עם 8200, שמיתג את עצמו חזק בשנים האחרונות?
"ראשית, תחרות זה דבר טוב, ויש עוד גופים דומים לנו, ולא תאמין, אנחנו נפגשים פעם בחודש וחצי לקפה, מקדמים דברים ומחליפים חוויות.

בכלל אני חושב, שאחרי ה-7 באוקטובר הרבה דברים ישתנו. היום אנחנו ממוקדים בסיוע ללוחמים הקרביים להשתלב בהיי-טק. זה לא היה בסדר היום שלנו. זה התחיל בהרצאות שאני עושה בהתנדבות מאז ללוחמים בכל מקום שצריך, ומסביר להם איך הם יכולים להשתלב בהיי-טק. אני רואה בזה משימה לאומית. המצב היום הוא שלא דואגים ללוחמים – לא לאלו בסדיר ולא למילואים. אני אומר את זה בצורה מטפורית: אין שטיח אדום ללוחמים. המצב הזה לא יכול להימשך. אנחנו בעמותה עשינו בשנה הזו לא מעט פעילויות בנושא הזה. יש לנו תוכנית על שם אלי גונן ז"ל שמכשירה לוחמים לענף ההיי-טק".

לסיום, מה אתה מאחל למדינה, לממר"ם ובכלל לשנה הבאה?
"דבר ראשון, אני רוצה לאחל לכולנו שהמלחמה תיגמר, שהחטופים יחזרו. מאחל שנוכל לחזור לקצת שקט, ללקק את הפצעים. המילה אחדות קצת שחוקה, אבל מאחל שכולנו נהיה קצת יותר טובים, מספיק שכל אחד יהיה 10% טוב יותר סביבו, ואז תהיה לנו מדינה נהדרת, קל וחומר לקהילה שלנו".

להאזנה לפודקאסט המלא