הממשלה תשקיע חצי מיליארד ש' בהמשך התוכנית הלאומית ל-AI

הפעימה השנייה של התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית יוצאת לדרך, ותכלול את ההשקעה האמורה בתשתיות מחקר ופיתוח הכוללות מכון AI, הון אנושי והטמעת AI בעבודת הממשלה עד 2027

ד"ר זיו קציר, ראש התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית.

מנהלת התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית, המיישמת את החלטות פורום תל"מ (הכולל את רשות החדשנות, מל"ג-ות"ת, מפא"ת, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה ומשרד האוצר) בשיתוף עם מערך הדיגיטל הלאומי, הכריזו היום על יציאה לדרך של הפעימה השנייה של התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית. הפעימה תימשך עד שנת 2027, ויוקצו לה כ-500 מיליון שקלים, במטרה להשקיע בתשתיות מו"פ. בין היעדים לפיתוח והקמה: מכון מחקר לאומי לבינה מלאכותית, שיהווה פלטפורמה למחקרים מתקדמים ופורצי דרך בשילוב חוקרים מהאקדמיה הישראלית והבינלאומית וכן מהתעשייה; פיתוח הון אנושי באקדמיה ובצבא; והובלה לפריצות דרך משמעותיות בתעשיית ההיי-טק; והטמעת בינה מלאכותית בשירות הציבורי.

שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, גילה גמליאל.

שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, גילה גמליאל. צילום: מיכאל טומרקין וגיל סיזון

שרת החדשנות, מדע וטכנולוגיה, גילה גמליאל: "הפעימה השנייה של התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית מחזקת את מחויבותנו להובלת פריצות דרך בתחום. נמשיך להשקיע בקידום מחקר ופיתוח, תעשיית ההיי-טק וההון אנושי, תוך הטמעה בשירות הציבורי, בדגש על השלטון המקומי, במטרה לצמצם פערים ולהנגיש את התחום לכלל אזרחי ישראל. נקים מכון מחקר לאומי לבינה מלאכותית ונעודד מיזמים חדשניים. כל זאת, תוך שימוש אחראי ובהתאם לאמנה הבינלאומית עליה חתמנו. ונבסס את מעמדה של ישראל כמובילה עולמית בבינה מלאכותית".

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ': "מדינת ישראל צועדת קדימה. התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית מבקשת לנצל את היכולות הכבירות של הבינה המלאכותית ולהטמיע אותן במגוון רחב של תחומים בהיי-טק, במדע, בכלכלה, בשירותים לאזרח ובתחומים נוספים. התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית תחזק את ההיי-טק הישראלי ותתמוך בצמיחת המשק כולו".

מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין: "בינה מלאכותית היא מרכיב מפתח בתחרות העולמית על חדשנות טכנולוגית, והפעימה השנייה של התוכנית תאפשר לישראל להישאר בשורה הראשונה בתחום זה. המיזמים והפרויקטים במסגרת התוכנית הלאומית מייצרים סינרגיה מצוינת בין תעשיית ההיי-טק והאקדמיה, וכן עם השירות הציבורי כאתר הרצה, ויאפשרו להיי-טק הישראלי לשמור על ההובלה העולמית שלו בתחום זה".

ראש מפא"ת במשרד הביטחון תא"ל (מיל') ד"ר דניאל גולד: "הבינה המלאכותית משפיעה על שדה הקרב כבר בהווה. המשך ההשקעה בתוכנית הלאומית לבינה מלאכותית מהווה הזדמנות אסטרטגית לחיזוק הביטחון הלאומי של ישראל. שילוב טכנולוגיות בינה מלאכותית מתקדמות במערכת הביטחון יביא לשיפור הליך קבלת ההחלטות המבצעיות והגברת היעילות בשדה הקרב המודרני. אנו רואים בשיתוף הפעולה בין מערכת הביטחון, האקדמיה, משרדי הממשלה והתעשייה מנוף חיוני להובלה טכנולוגית ולשמירה על היתרון האיכותי של צה"ל".

שירה לב עמי, ראשת מערך הדיגיטל הלאומי.

שירה לב עמי, ראשת מערך הדיגיטל הלאומי. צילום: ניב קנטור

"נחושים להפוך את ישראל למובילה עולמית בתחום ה-AI"

שירה לב עמי, ראשת מערך הדיגיטל הלאומי: "כניסת מערך הדיגיטל הלאומי כחבר בתוכנית הלאומית לבינה מלאכותית מסמנת את השימוש ההולך וגובר של טכנולוגיות מתקדמות במגזר הציבורי. הבינה המלאכותית היא אירוע טרנספורמטיבי, שישנה את הדרך בה מכוננים בישראל חינוך, בריאות, רווחה, תחבורה ועוד, ופוגשת צורך למסד את ייעול ושיפור המגזר הציבורי, באופן שיגרום לשחקנים לא טבעיים להיכנס למגרש ולהוביל מהלכים שלמים. התוכנית הלאומית על כל רבדיה, חשובה לאין שיעור. השותפים שלנו, רשות החדשנות, משרד החדשנות המדע והטכנולוגיה, משרד האוצר ופורום תל"ם, נחושים להפוך את ישראל למובילה עולמית בתחום הבינה המלאכותית, ואנחנו כאן כדי להבטיח שהמגזר הציבורי בישראל ימנף את כלי הדאטה והבינה המלאכותית לטובת שיפור השירות לציבור ועבודת ממשלה חכמה ואפקטיבית".

יו"ר ות"ת פרופ' יוסי מקורי: "מל"ג-ות"ת סימנה את נושא קידום הבינה המלאכותית ומדעי הנתונים כפרויקט דגל עוד טרם כניסתי לתפקיד יו"ר ות"ת. התוכנית כללה ביסוס ושדרוג של מרכזי מחקר באוניברסיטאות לצד מלגות לדוקטורט. כמה שנים לאחר מכן הצטרפה ות"ת לתוכנית הלאומית לבינה מלאכותית ולמדעי הנתונים. אני מברך על המשך ההשקעה הממשלתית בקידום תחומים הללו, בפרט באמצעות תכניות לפיתוח הון אנושי ולעידוד מחקר פורץ דרך. אין ספק כי השלכותיו יהיו מרחיקות לכת ויגעו בכל היבט בחיינו".

תחומים חדשים בהם מתמקדת הפעימה השנייה

הפעימה השנייה תתמקד במספר תחומים חדשים, וביניהם:

הטמעת בינה מלאכותית במגזר הציבורי וברשויות המקומיות – שיפור השירות לאזרח והתייעלות המערכות הממשלתיות יהיו נדבך מרכזי בפעימה השנייה, עם דגש על תהליכים תחרותיים שיתמכו בפרויקטים חדשניים במגזר הציבורי. פרויקטים אלו יתמקדו בשיפור איכות השירות לאזרח, חיזוק יכולות קבלת ההחלטות והפיכת המערכות הציבוריות ליעילות וחסכוניות יותר. בנוסף, יוקם מוקד ידע ומרכז מחקר שיספק ליווי מקצועי למשרדי ממשלה ולרשויות מקומיות בתחום מדיניות הבינה המלאכותית.

שימור ההובלה הישראלית בתחומי המחקר במסגרת הפעימה השנייה, יוקם מכון מחקר לאומי לבינה מלאכותית, שיהווה פלטפורמה למחקרים מתקדמים ופורצי דרך בשילוב חוקרים מהאקדמיה הישראלית והבינלאומית וכן מהתעשיה. בנוסף, יושקו פרויקטי אתגר (Moonshot) שיתמקדו בפיתוחים מדעיים פורצי דרך לצד יישום בתעשייה ובמערכת הביטחון. פרויקטים אלו יחברו בין מחקרים פורצי דרך לתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה הביטחונית, מה שיאפשר לישראל להוביל בתחומים חשובים על הבמה העולמית.

הגדלת ההון האנושי בתעשייה – הגדלת ההון האנושי הוא אחד המרכיבים המרכזיים בפעימה השנייה, במטרה לספק מענה לצרכי התעשייה, האקדמיה והצבא בתחום הבינה המלאכותית. אחד היעדים המרכזיים הוא פיתוח מסלול הכשרה ייעודי בצה"ל, שיהווה מקור מרכזי למאות מומחים טכנולוגיים שיתמחו בתחום הבינה המלאכותית. כמו כן, יתקיימו מאמצים לגיוס מומחים בינלאומיים על ידי מתן תמריצים לאקדמאים ומומחים מחו"ל להגר לישראל ולתרום להתפתחות התחום.

נגישות למידע ונתונים – הפעימה השנייה תעודד את מינוף מאגרי המידע הקיימים בישראל לטובת מחקר ופיתוח (מו"פ) בתחומי הבינה המלאכותית. מאגרי מידע ממשלתיים ונתונים ייחודיים שנאספו לאורך השנים יונגשו לחוקרים ולחברות טכנולוגיות, וישמשו בסיס למחקרים חדשים ולפיתוחים חדשניים. הצעד הזה צפוי להאיץ את תהליכי המו"פ ולהעניק לישראל יתרון תחרותי בזירה הבינלאומית.

עידוד מיזמים משני מציאות בהיי-טק – השקעה משמעותית תינתן למיזמים טכנולוגיים פורצי דרך בתעשיית ההיי-טק, אשר עשויים לשנות מציאות במגוון תחומים. המיזמים שיזכו להשקעה זו יתמקדו בפיתוחים שיובילו לקפיצות מדרגה טכנולוגיות בתעשייה הישראלית, ויקדמו תחומים חדשים וחדשניים בכלכלה הישראלית. מדובר על תחומים עתירי רגולציה בהם נדרשת התערבות ממשלתית לעידוד נסיינות ולהסרת חסמים.

בנוסף, ימשיך התהליך של קידום תחומים שכבר טופלו בפעימה הראשונה של התוכנית, לרבות:

הגדלת עתודות הסגל האקדמי באמצעות תוכנית מלגות לתארים מתקדמים, שתסייע להגדיל את מספר הסטודנטים החוקרים בבינה מלאכותית ולהרחיב את יכולות המחקר בתחום.

המשך עבודה על רגולציה, אתיקה ושיתופי פעולה בינלאומיים – פעימה זו תתמקד גם בפיתוח כלים רגולטוריים שיבטיחו שימוש אתי ונכון בבינה מלאכותית. כמו כן, יינתן דגש על חיזוק קשרי החוץ ושיתופי הפעולה עם מדינות נוספות ועם גופי מחקר ותעשייה בינלאומיים.

אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות.

אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות. צילום: דוברות הרשות

"אבן דרך חשובה בקידומה של ישראל למובילות עולמית"

זיו קציר, מנהל התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית, הדגיש כי "הפעימה השנייה של התוכנית מהווה שלב קריטי בשמירת מעמדה של ישראל כמעצמה מובילה בתחום הבינה המלאכותית. לדבריו, מדובר ביוזמה אסטרטגית רחבת היקף המשלבת כוחות ומשאבים בין גופים ממשלתיים שונים, תעשיות מובילות וגופי מחקר אקדמיים. שיתוף פעולה זה יאפשר לישראל לא רק לשמור על יתרונותיה התחרותיים בשוק הגלובלי, אלא גם להעצים את יכולותיה בתחומים קריטיים כמו חדשנות טכנולוגית, פיתוח כלים מתקדמים ותשתיות מחקר חזקות. קציר הוסיף כי המהלך מבוסס על היתרונות הייחודיים של ישראל – בהם ההון האנושי, היכולות היזמיות והגישה המתקדמת למחקר ופיתוח, וכי אלו ישמשו כמנוף ליצירת ערך רב לכלכלה הישראלית ולעתיד תחום הבינה המלאכותית בארץ".

אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות: "הבינה המלאכותית הינה טכנולוגיה משבשת המפציעה אחת למספר עשורים, שאת השפעתה מתחילים רק להבין. הטכנולוגיה תשפיע על אופנים רבים בהם אנו חיים, מתנהלים, מבצעים את עבודתנו ומקבילים החלטות.

מובילות טכנולוגית בישראל תשמר ותחזק את מעמדה של ישראל בשוק הטכנולוגי, ביכולתיה הביטחוניות ובחוסן בלאומי. הפעימה השנייה של התוכנית הלאומית הינה אבן דרך חשובה בקידומה של ישראל למובילות עולמית ומבטאת בין השאר, יחד עם מהלכים משלימים, את החשיבות שנותנת מדינת ישראל לתחום זה״.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים