ספר חובה לכל מי שמתעניין בתחום השבבים

הנה וידוי קטן: אני תולעת ספרים. אולי אני כבר לא בולע אותם בקצב של צעיר שלא היה לו סמארטפון בידיים, אלא רק טלפון חוגה ישן, אבל אני עדיין קורא די הרבה. עד היום קראתי לא מעט ספרים חשובים, כולל אלה שמוזכרים לעיתים כ-"הכרחיים", ואחד מהם, שנשאר לי עמוק בזיכרון, הוא ההיסטוריה הקצרה של כמעט הכול שכתב ביל ברייסון (הוצאת דביר, 2016). הספר משרטט את ההיסטוריה של כדור הארץ באופן מרתק וסיפורי, מבלי שהוא מפחד לגעת קלות בעניינים מדעיים, ומציין אירועים ואנשים חשובים, שעיצבו הרבה תורות והרבה מדע לאורך הדורות.

נזכרתי בספר הזה יותר מפעם אחת לאורך הקריאה של הספר מלחמות השבבים, שכתב כריס מילר ב-2022 ותורגם באחרונה לעברית, עבור הוצאת שיבולת מבית סלע מאיר. כפי שהשם רומז היטב, מלחמות השבבים אמנם מתייחס ליקום הצר משהו של ייצור המוליכים למחצה, אבל באלמנטים רבים הוא נבנה כמו הספר שהזכרתי בפסקה הקודמת. מילר מתקדם בו צעד אחר צעד לאורך ההיסטוריה של אותה מלחמה, או אותן מלחמות, שהוא מתכוון אליה, או אליהן. הוא מתחיל בסוף מלחמת העולם השנייה, עם ההבנה בארצות הברית שהיא לא תוכל להתמודד מול עוצמת הפלדה של הצבא הסובייטי, כך שהיא צריכה להיות הרבה יותר חכמה ומדויקת – והיא יכולה להשיג את זה רק עם שבבים. הוא מסיים בתקופה הנוכחית, שבה אותה ארצות הברית נאבקת בסין, במלחמת סחר שהיא בעיקרון מלחמה טכנולוגית, שמטרתה למנוע מהיריבה הענקית ליצור, בסופו של דבר, נשקים חכמים יותר ממה שיש לאמריקה להציע.

עטיפת הספר מלחמות השבבים. צילום: הוצאת שיבולת מבית סלע מאיר

מילר מתייחס בספר לכל ההיבטים של שוק המוליכים למחצה: שבבי זיכרון, מעבדים, שבבים גרפיים ואיך לא – מעבדי בינה מלאכותית. הוא מגלגל את הסיפור שלב אחר שלב לא רק בהיבט הטכנולוגי שלו, אלא גם הרבה מאוד בהיבט הכלכלי, ולא פחות מכך בהיבט הפוליטי עד מאוד של השוק הזה. הדוגמה המרכזית לכך היא TSMC – יצרנית המעבדים הכי חשובה שיש כיום, שעל אף שהיא נמצאת במרחק של טיל לא ארוך טווח במיוחד מהחוף של סין, היא לעולם לא ויתרה על טייוון. פגיעה של טיל סיני, שתביא להשבתה של מפעלי החברה, תגרום נזק של לא פחות מ-37% ברמת הייצור הכללית של שבבים ברחבי העולם, בכל שנה.

גורדון מור, מוריס צ'אנג ועוד

הספר מתייחס לכל האנשים החשובים מבחינה טכנולוגית, שהביאו את שוק השבבים להיות מה שהוא כיום. ההתייחסות המתבקשת ביותר היא לגורדון מור, ממקימי אינטל, שהגה את חוק מור, אבל לא העניק לו את השם. החוק הזה, שמור הגה אותו בשנות ה-60, קבע שכוח המחשוב מוכפל מדי שנתיים, ומאז נחתך לקצב הרבה יותר מהיר. מילר מזכיר גם את מוריס צ'אנג, שהיה מנהל בכיר בטקסס אינסטרומנטס עד שחזר, אפשר לומר, לטייוון כדי להקים את TSMC, ועוד רבים וטובים.

הספר גם מציג את המהלכים שהובילו לכך שאחת הבעיות המרכזיות של השוק כיום היא שרשרת האספקה המתוחה עד מאוד, שמניעה חלקים מקצה לקצה, ומהצד השני מראה שהטענה שהייצור כיום הוא גלובלי איננה נכונה, משום שיש כמה חברות ששולטות בתחומים שלהן לחלוטין או כמעט. אחת מהן היא ASML, שהיא היחידה שמוכרת מכונות ייצור עבור ליתוגרפיה מתקדמת, שהמחיר של כל אחת מהן יכול להגיע גם ל-100 מיליון דולר. אלא שגם היא זקוקה להרבה מאוד חלקים קטנים מכמה וכמה יצרנים, שנמצאים כיום בצד השני של העולם, כשמתסכלים עליו מהולנד (או מישראל).

ספר שמנגיש את ההתפתחויות הטכנולוגיות

מלחמות השבבים נוגע בטכנולוגיה באופן קליל וברור, ומספר לאורך פרקיו איך יוצרו השבבים הראשונים בעזרת העברת תאורה חזקה דרך מיקרוסקופ הפוך, וכיצד העולם התקדם עד לייצור באמצעות אור אולטרה סגול קיצוני כיום. במקביל, ובהשתלבות מצוינת של הסיפורים, מילר לא מהסס להצביע על ההחלטות הטובות – וגם הגרועות מאוד – שקיבלו חברות שונות שפעלו בשוק לאורך השנים, וחלק מהן כבר לא עמנו. אינטל, באופן שלא נראה שיפתיע יותר מדי קוראים, "חוטפת" מהמחבר די הרבה, לאור התנהלותה לאורך השנים. דוגמה לכך היא העובדה שאפל פנתה קודם כל אליה כדי לייצר את המעבדים העצמאיים לטלפונים שלה – ואנחנו יודעים איפה זה נגמר.

הקריאה של הספר זורמת, גם בזכות התרגום המוצלח של אלחנן שפייזר, אם כי ייתכן שהייתי מתרגם אחרת חלק מהמונחים, ויש לגרסה העברית שלו הקדמה של אלעד רז, מנכ"ל נקסט סיליקון.

המחיר המומלץ של מלחמות השבבים לצרכן הוא 108 שקלים, אבל אפשר להשיג אותו גם בפחות.

בשורה התחתונה, ובאופן חד משמעי, זה ספר חובה לכל מי שעוסק בתחום ומי שמתעניין בו. הוא מרתק, מושך ומאיר עיניים, וכשתסיימו לקרוא אותו תבינו עד כמה עולם המוליכים למחצה נוגע לכל נקודה בחיים שלנו, גם אם לא ידענו, ועד כמה הוא מנהל את היקום.
למעשה, אם אתם מחפשים מתנה לחג, כולל לכל עובדי החברה שלכם – זו מתנה מושלמת.