נשים ומחשבים: תהילה אפוטה, A121

מדור מיוחד על נשים בתפקידים שונים בתעשייה: מיהן? מה הביא אותן לעולם הטכנולוגיה? והאם הן חושבות שיש בענף אפליה? ● והפעם: תהילה אפוטה, מנהלת אסטרטגיה תקשורתית ב-AI21

תהילה אפוטה, מנהלת אסטרטגיה תקשורתית ב-AI21

שם ותפקיד: תהילה אפוטה, מנהלת אסטרטגיה תקשורתית ב-AI21.

תפקידים קודמים: יועצת תקשורת של מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח, ארמיס סקיוריטי, PecanAI, WeWork, Welltech Ventures, ועוד.

השכלה ושירות צבאי: לימודים לתואר שני בבלשנות, תואר ראשון בקולנוע, אוניברסיטת תל-אביב. שירות צבאי כעיתונאית בגלי צה״ל.

האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה?

אם נסתכל על התמונה הרחבה, נראה שברוב הענפים המשמעותיים במשק, תפקידי מפתח עדיין מאוישים ברובם על ידי גברים. עם זאת, אני רואה בתעשיית ההיי-טק פוטנציאל ייחודי להוביל שינוי משמעותי בתחום השוויון המגדרי. יש לכך מספר סיבות: בהיי-טק, יותר מבכל תעשייה אחרת, ההצלחה נמדדת בעיקר על פי תוצאות, ארגונים מאמצים תרבות של חדשנות, ואופי העבודה מאפשר יותר גמישות בשעות ובמיקום העבודה, מה שמקל על איזון בין קריירה לחיי משפחה – אתגר שמשפיע במיוחד על נשים.

אני אופטימית, כי משנה לשנה אני רואה יותר נשים בתפקידי מפתח, וההכרה בחשיבות הגיוון המגדרי גוברת. חברות היי-טק מובילות מתחילות ליישם תוכניות אקטיביות לקידום נשים, כולל מנטורינג, תוכניות פיתוח מנהיגות, ומדיניות תומכת משפחה. עם זאת, השינוי לא יקרה מעצמו. עלינו ליצור ולקדם מודלים לחיקוי של נשים מצליחות בתעשייה, לעודד יותר נערות ונשים צעירות לבחור במסלולי לימוד טכנולוגיים ולפתח תרבות ארגונית שמעריכה מגוון דעות וסגנונות ניהול.

כאישה בתפקיד בכיר, אני רואה את חשיבות המודלים לחיקוי. אני בטוחה שלבתי ולדור הבא של נשים בתעשייה יהיו הרבה יותר דמויות מעוררות השראה להסתכל עליהן.

עם זאת, האחריות לשינוי מוטלת לא רק על המעסיקים, אלא גם עלינו כנשים. אנחנו צריכות להיות אסרטיביות יותר, לדרוש את מקומנו ליד שולחן קבלת ההחלטות, ולהשמיע את קולנו. כפי שמנהל חכם אמר לי פעם: "את צריכה לקחת את הכיסא ולשים אותו ליד השולחן – אף אחד לא יעשה את זה בשבילך".

האם נתקלת אישית באפליה נגדך בתעשייה על רקע היותך אישה? 

לאחר סיום התואר הראשון, כאשר חיפשתי עבודה כשכירה, לא נתקלתי בקשיים מיוחדים בקבלה למשרות שעניינו אותי. האתגר האמיתי התעורר כאשר ביקשתי גמישות בשעות העבודה המסורתיות של 9 עד 18 במשרד. זה היה יוצר מצב בלתי אפשרי עבורי, שבו הייתי מפספסת את הזמן היקר עם בתי בערבים.

עם זאת, חשוב לי להדגיש שזו לא בהכרח אפליה מכוונת על רקע מגדרי, אלא יותר שיקוף של תרבות ארגונית שטרם הסתגלה לצרכים המשתנים של כוח העבודה המודרני – גברים ונשים כאחד.

למרבה המזל, הצלחתי למצוא מקום עבודה שהבין את הצורך בגמישות ואיזון. הם הציעו אפשרויות כמו יום עבודה מהבית ושעות גמישות, וזה היה עוד לפני שהקורונה הפכה את העבודה מרחוק לנורמה.

מה שלמדתי מהניסיון הזה הוא, שהגמישות היא מפתח קריטי לשילוב נשים (ולמעשה, כל ההורים) בכוח העבודה המודרני. חברות שמאמצות גישה גמישה ומתקדמת זו לא רק מרוויחות עובדים מסורים יותר, אלא גם מצליחות למשוך ולשמר טאלנטים מעולים. חשוב לציין, שהעבודה בתעשיית ההיי-טק היא תובענית מטבעה, ולא בהכרח מתאימה לכל אחד. ארגונים שיאמצו גישה גמישה ומכילה יותר יצליחו לא רק למשוך ולשמר טאלנטים נשיים, אלא גם ליצור סביבת עבודה בריאה ופרודוקטיבית יותר לכל העובדים. זהו צעד חיוני בדרך לשוויון אמיתי ולמיצוי מלא של הפוטנציאל האנושי בתעשיית ההיי-טק.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים