כיצד הורדת דירוג האשראי תשפיע על ההיי-טק?

ישראל קיבלה בסוף השבוע מכה כלכלית מאוד קשה, עם פרסום דירוג האשראי המעודכן של מדינת ישראל על ידי חברת דירוג האשראי הבינלאומית מודי'ס. מומחים בארץ העריכו שמודי'ס תוריד את הדירוג של ישראל, אך איש לא ציפה שהיא תרחיק לכת ותקטין את הדירוג בשתי רמות – מ-A2, קרי – בינוני-גבוה, לפי המתודולוגיה של מודי'ס, לרמה הנמוכה של Baa1.

בקביעת הדירוג המעודכן של מדינת ישראל, מודי'ס דילגה על הרמה A3. דילוג על שלב, בין אם הוא למטה או למעלה, הוא מהלך חריג. זאת ועוד, מודי'ס פרסמה תחזית שלילית, מה שאומר שלא מן הנמנע שהיא תוריד שוב את דירוג האשראי של ישראל בעתיד הקרוב. יש לציין שמודי'ס כבר הורידה את דירוג האשראי של ישראל בפברואר מ-A1 ל-A2. כלומר, בתקופה של קצת יותר מחצי שנה, החברה הורידה את דירוג האשראי של ישראל בשלוש רמות.

מדובר בדירוג האשראי הנמוך ביותר של ישראל אי פעם, והוא שווה לדירוג של מדינות כמו קזחסטן, בולגריה, תאילנד ופרו. על פי הערכות מומחים, לדירוג האשראי של מודי'ס, שנחשבת לחברה מחמירה, עלולה להיות השפעה שלילית רבה הן על המשק הישראלי בכללותו והן על הקטר שלו – ההיי-טק, בעיקר משום שהוא מבוסס על הון זר.

למה מודי'ס החליטה כך?

אחזור להשפעה של ההחלטה על ההיי-טק הישראלי בהמשך, אבל עוד לפני כן – מודי'ס מסבירה את הסיבות שהניעו אותה להוריד את דירוג האשראי של ישראל. בהחלטה נכתב כי "המניע המרכזי הוא השקפת החברה שהסיכון התגבר באופן משמעותי, לרמה גבוהה מאוד, עם השלכות שליליות על כושר ההחזר של מדינת ישראל בטווח הקצר ובטווח הארוך".

החשש במודי'ס הוא שהמלחמה תחליש את הכלכלה הישראלית במידה ניכרת. אמנם, בסכסוכים צבאיים אחרים הייתה התאוששות כלכלית מהירה לאחר שהם הסתיימו, אלא שאורך המלחמה גורם לכך שככל הנראה, זה לא מה שצפוי להיות, וההתאוששות של הכלכלה הישראלית ממנה תארך זמן רב. סיבה נוספת שבמודי'ס מציינים היא הקיטוב וחילוקי הדעות הפנימיים בישראל, בין השאר בגלל המהפכה המשפטית של הממשלה. במודי'ס מציינים בהקשר זה במפורש את שמו של שר המשפטים, יריב לוין.

בכלל, ניתן לומר שהדו"ח של מודי'ס על כלכלת ישראל ועל המדינה כולה קשה מאוד. מנהלי החברה לא אופטימיים לגבי עתידה של ישראל – בטח שלא בתחום הכלכלי, אך גם לא בתחום הכללי.

החשב הכללי: "החלטה מוגזמת"

החשב הכללי במשרד האוצר, יהלי רוטנברג, הגיב לעדכון הדירוג של מודי'ס ולדו"ח שהחברה פרסמה בביקורת חריפה. "החלטת חברת דירוג האשראי מודי'ס מוגזמת ובתתי צודקת", אמר רוטנברג. "עוצמת פעולת הדירוג שננקטה לא מתיישבת עם הנתונים הפיסקליים והמקרו-כלכליים של המשק הישראלי. ברור כי המלחמה בחזיתות השונות גובה מחירים מהמשק הישראלי, אך אין הצדקה להחלטת חברת דירוג האשראי".

ערן בר טל, העורך הראשי של ערוץ הכלכלה. צילום: סוכת שלום - בני פלוגתא של כבוד

ערן בר טל, העורך הראשי של הערוץ הכלכלי, שצפוי לעלות בתחילת השנה הבאה, מציג עמדה שונה. הוא אמר לאנשים ומחשבים כי "החלטת מודי'ס לא הפתיעה אותי. כל מי שעוקב אחרי מה שקורה העריך שמודי'ס תקטין את הדירוג, והיו גם כאלה שחשבו שהיא תוריד אותו בשתי רמות. זאת ועוד, ההסברים של מודי'ס הם ידועים: המלחמה פוגעת בכלכלה, היא נמשכת הרבה זמן ויש לזה השלכות. עם זאת, אני לא מודאג מההשפעה המיידית, שכן שוק ההון כבר אימץ את ההשלכות של החלטות חברות האשראי ואנחנו כבר משלמים ריביות בהתאם. עובדה שישראל מצליחה לגייס כסף בריביות של כ-5% לשנה ושחברות ההיי-טק מצליחות לגייס כסף. אני סבור שמודי'ס קבעה עובדות ידועות".

האם S&P ופיץ' ילכו בעקבות מודי'ס? ומה ההשפעה על ההיי-טק?

החשש בישראל הוא שחברות דירוג האשראי המובילות האחרות, S&P ופיץ', ילכו בעקבות מודי'ס ויורידו גם הן את דירוג האשראי של המדינה. שתי החברות כבר עדכנו אותו בדרגה אחת כלפי מטה, ויש חשש שהן יעשו זאת שוב בקרוב. יש הבדל בהשלכות בין מקרה שבו חברה אחת מורידה את הדירוג לבין מקרה שבו זה הקונצנזוס בקרב חברות דירוג האשראי המובילות.

החלטתן של חברות דירוג האשראי על מדינה כמו ישראל משפיעה והרבה, משום שדירוג אשראי קובע את יכולתה של המדינה לעמוד בהחזר חובותיה, ולפיכך הוא משפיע על גובה הריבית ששוק ההון גובה על האשראי, ומעלה אותה.

ישראל, כולל ההיי-טק הישראלי, היא מדינה שזקוקה למימון חיצוני. בממשלה זה בא לידי ביטוי בכך שהיא נזקקת מדי פעם לגייס הלוואות מחו"ל, וגם להנפיק אגרות חוב ממשלתיות, על מנת שיימכרו בשוק ההון לציבור הרחב.

הורדת דירוג האשראי על ידי מודי'ס ככל הנראה תעלה את שיעור הריבית שישראל תחויב לשלם עבור האשראים שהיא לוקחת. פירוש הדבר שסעיף החזר החובות בתקציב המדינה יגדל, ואם תקציב המדינה גדל משמעות, אזרחי המדינה יצטרכו לשלם יותר עבור פעילותה של הממשלה. כמו כן, עלולה להיות עלייה בריבית שמשקיעים זרים יצטרכו לשלם על השקעות בהיי-טק הישראלי. אם שער הריבית על האשראים שישראל לוקחת בשווקי העולם יגדל, זה יקרין גם על האשראים שחברות ההיי-טק ישראליות ייקחו על הגיוסים שלהן.

גם לתמונה הרעה שמודי'ס מציירת על המצב הכלכלי בישראל עלולה להיות, וקרוב לוודאי שתהיה, השפעה שלילית על החלטתם של המשקיעים הזרים בהיי-טק הישראלי האם להשקיע את כספם כאן או לא. משקיעים יהססו האם להשקיע במדינה שמצב מלחמתי ומהפכה משפטית משפיעים לרעה גם על הכלכלה שלה.