תשפ"ד הייתה רעה להיי-טק: "המלחמה מסכנת את קיומו"

תשפ"ד היא לא שנה שההיי-טק הישראלי ירצה לזכור: מצבו לא היה טוב, לפחות כשזה נוגע לגיוסי הכספים, להשקעות הזרות ולאקזיטים – כך לפי דו"ח שפרסמו היום (ג') האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI) ומכון המחקר RISE Israel. אם לא היה די בהשפעה השלילית של המהפכה המשפטית והמצב הכלכלי העולמי, באה המלחמה והרעה את מצבו.

על פי הנתונים, ממוצע ההשקעות הרבעוני בחברות היי-טק ישראליות צנח בתשפ"ד (בין תחילת אוקטובר 2023 לסוף ספטמבר 2024) ב-40% ועמד על 2.2 מיליארד דולר. ההשקעות ברבעון השלישי של 2024 היו נמוכות משמעותית מממוצע זה ועמדו על 1.6 מיליארד דולר בלבד. מחברי הדו"ח תולים זאת בכך שברבעון זה היה רק מגה-סבב אחד. מספר הסבבים ירד דרמטית מ-983 בתשפ"ג ל-622 בתשפ"ד. עיקר הגיוסים היו לחברות בתחום התוכנה, אך גם עולם הסייבר צמח משמעותית, עקב המלחמה. יצוין כי הירידות בסכומי ההשקעות בישראל הן חלק ממגמה עולמית, שבאה לידי ביטוי גם באירופה ובארצות הברית.

מקור: RISE Israel, לפי ניתוח נתוני IVC

הדו"ח מעלה קושי משמעותי של חברות לבצע סבבי גיוס A. השנה נרשם שיא בעשור האחרון, כאשר פחות מחצי מהחברות שביצעו גיוס סיד לפני שנתיים והיה צפוי שהשנה יבצעו גיוס A – לא הצליחו לעשות זאת.

ככלל, הדו"ח מצביע על מגמה בולטת של ריכוז השקעות במספר הולך וקטן של סבבים, מה שיוצר מגה-סבבים. כך, מתחילת 2024, כמעט מחצית מההשקעות היו במגה-סבבים, לעומת 23% ב-2023 ו-15% ב-2022. השפל בשנים האחרונות בהקשר זה היה ב-2021, שהייתה אחת השנים המוצלחות של ההיי-טק הישראלי: המגה-סבבים היוו 12% מההשקעות שבוצעו במהלכה. נתון נוסף שאיננו משמח הוא כי המטה של 24% בלבד מהחברות שביצעו גיוסים משמעותיים (של 25 מיליון דולר או יותר) מתחילת 2024 הוא בישראל, ואילו של 67% מהן – בארצות הברית. כשמדובר על מגה-סבבים (חברות שגייסו 100 מיליון דולר או יותר), הנתון יורד לשפל של 14%.

מקור: RISE Israel, לפי ניתוח נתוני IVC

תמונת ההשקעות הזרות – לא אופטימית

בניגוד לתמונה האופטימית שיש מי שמנסים לשדר, הנתונים מראים שההשקעות הזרות בהיי-טק הישראלי ממשיכות לרדת, עם צניחה של 50% מהרבעון השלישי של 2023 למקבילו ב-2024. כמו כן, נרשמו ירידות משמעותיות במספר קרנות הון-הסיכון הזרות והישראליות שביצעו ברבעון השקעות בחברות היי-טק ישראליות, והנתון עומד על 112 ו-75 קרנות, בהתאמה. המספר הכולל של המשקיעים הזרים בהיי-טק המקומי ירד בתשפ"ד ב-27% לעומת השנה שלפניה, והוא עומד על 1,109. ב-IATI מציינים כמה סיבות שבגינן חלה ירידה בהשקעות הזרות, כאשר המלחמה והמצב הפוליטי בישראל הן, ביחד, רק אחת מהן. הסיבות האחרות הן ההאטה הכלכלית העולמית, קושי בגיוס הון של הקרנות עצמן, היות החברות הישראליות פחות אטרקטיביות למשקיעים והשתתפות של קרנות בסבבי גיוס פנימיים, שאין לגביהם הודעות פומביות.

מתחילת 2024 היו ארבע הנפקות של חברות היי-טק ישראליות בנאסד"ק – בדומה לכל 2023. מדובר ב-6% מסך כל האקזיטים שביצעו חברות ישראליות בתקופה זו, שעמד על 74. כ-30% מהחברות שנרכשו מתחילת השנה הן בתחום התוכנה שאיננה ארגונית, כאשר חברות התוכנה הארגונית וחברות הסייבר היוו (כל אחד מהסוגים) 23% מכלל הנרכשות

המלצות

הדו"ח כולל שורה של המלצות שנועדו לחזק את ההיי-טק הישראלי, להתמודד עם הירידה בהשקעות ולמנוע נזקים ארוכי טווח: עידוד משקיעים זרים על ידי הסברה ויוזמות כלכליות; עידוד משקיעים ישראליים, במיוחד מוסדיים, להשקעה בחברות היי-טק ישראליות; השקת תוכנית להחזרת מוחות לישראל; וסיוע לחברות חדשות בתחומים חשובים כמו בינה מלאכותית, סייבר וקלינטק, ובחינה מחדש וייעול של תוכניות התמיכה הממשלתיות.

בסיכום הדו"ח מודגשת החשיבות של חזון כלכלי ברור שמבוסס על ניהול אחראי, שימור ערכים דמוקרטיים וליברליים, וצעדים למזעור הבידוד הבינלאומי של ישראל. "על הממשלה לנקוט בצעדים מהירים וממוקדים כדי להבטיח שההיי-טק הישראלי יוכל להמשיך לשגשג ולמלא תפקיד מרכזי בכלכלת המדינה", מציינים המחברים.

אורי גבאי, מנכ"ל RISE Israel. צילום: מיכה לובטון

"סימני האזהרה מדאיגים במיוחד"

אורי גבאי, מנכ"ל RISE Israel, ציין כי "המלחמה יצרה סערה מושלמת, שמאיימת על עתידו של ההיי-טק הישראלי. הדו"ח שפרסמנו מציג את הגמישות שמגלה הענף, אך גם סימני אזהרה מדאיגים במיוחד ומגמות שהשלכותיהן דרמטיות לעתידו. יש לזכור כי חוסנו של ההיי-טק קריטי לצרכי הביטחון של ישראל, שילכו ויגדלו בשנים הקרובות, וידרשו תקציבים משמעותיים. ככל שמנוע הצמיחה של ישראל ייחלש, יהיה קושי ממשי לממן את כלל ההוצאות הביטחוניות הצפויות בעתיד הקרוב והרחוק".

"דווקא מתוך המצב הנוכחי, אנחנו מאמינים שניתן לצייר מחדש את תמונת העתיד של מדינת ישראל ושל ענף ההיי-טק בתוכה, אך לשם כך נדרשת פעולה אקטיבית ומוכוונת מטרה מצד מקבלי ההחלטות. אחרי חודשים ארוכים של חוסר ודאות והמתנה ליום שאחרי, במציאות מאתגרת שסופה לא נראה באופק, על ממשלת ישראל להציג חזון שייתן תקווה למשקיעים וליזמים, להתוות מדיניות כלכלית אחראית, לשמר ערכים דמוקרטיים ולמזער את הבידוד הבינלאומי. ככל שהמגמות הנוכחיות יימשכו – ההיי-טק הישראלי עלול להימצא בסכנה ממשית, תוך פגיעה משמעותית בכלכלת המדינה", אמר.

קרין מאיר רובינשטין, מנכ"לית ונשיאת IATI – האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות, צילום: סיון פרג'

קרין מאיר רובינשטין, מנכ"לית ונשיאת IATI, אמרה כי "המלחמה המתמשכת הציבה בפני תעשיית ההיי-טק אתגרים רבים ומורכבויות רבות. יחד עם זאת, התעשייה מפגינה לאורך השנה יציבות, יצירתיות ויכולת מרשימה להתאים את עצמה למציאות המשתנה, תוך המשך פעילות גם בהיעדר שיעור משמעותי מכוח האדם, לאור גיוסי המילואים. המובילות הטכנולוגית של ישראל והגישה היזמית הבלתי מתפשרת הן שאפשרו להיי-טק הישראלי לעמוד באתגרי השנה החולפת ולשמור על חוסנו".

"התעשייה שלנו חזקה ואיתנה. ההיי-טק היה וימשיך להיות מנוע הצמיחה העיקרי של הכלכלה והמשק הישראליים ועל כן, מקבלי ההחלטות ואנחנו מוכרחים להמשיך בדרך זו, על ידי יצירת ודאות למשקיעים, חשיבה אסטרטגית ויצירתית, ופעילות נחושה כדי להבטיח את שגשוגה של התעשייה. מדינת ישראל זקוקה לענף היי-טק חזק ויציב. האתגרים הצפויים לנו בשנים הקרובות משמעותיים מאוד: שימור המותג הלאומי שנפגם ומרוץ הבינה המלאכותית שלא עוצר לרגע, בנוסף לחוסר הוודאות הביטחונית והכלכלית, שמערער את היציבות שאנחנו מתאמצים לשמר", הוסיפה.