"תקציב משרד המדע חייב להיות לפחות מיליארד שקלים"

"תקציב משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה בשנת 2025 חייב להיות לפחות מיליארד שקלים. זאת, כדי לקדם מחקרים ולממש את התוכניות של המשרד לחיזוק וייצוב ענפי ההיי-טק והמדע בישראל", כך אומרת שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, גילה גמליאל, בראיון לאנשים ומחשבים לרגל השנה החדשה.

גמליאל רוצה למעשה להכפיל ויותר את תקציב המשרד, שעומד כיום על כחצי מיליארד שקלים, והוא לא עלה במשך כמה שנים. "הייתה פה נדיבות יתר של השר הקודם (אופיר אקוניס – י"ק) בכל מה שקשור לגודל התקציב", אמרה. "משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה הוא מנוע צמיחה לכלכלה הישראלית, ואסור בשום אופן לפגוע בו. ההיי-טק הוא העתיד של המדינה. אם לא נשקיע כיום בתוכניות ללמוד מקצועות ה-STEM (מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה), מאיפה יבואו החוקרים ואנשי הבינה המלאכותית, ואיך נקדם מחקרים יישומיים?".

השרה גמליאל נכנסה לתפקידה לפני כחצי שנה, בעקבות מינויו של אקוניס לקונסול ישראל בניו יורק. היא מכהנת באחת התקופות היותר קשות ומאתגרות של ענף ההיי-טק. הנתונים האחרונים – הן של IVC ולאומיטק והן של RISE Isreal ו-IATI – מלמדים על תמונת מצב מדאיגה, עם אזהרות לקיפאון בענף, שמשמעותו נסיגה לאחור.

במשרד המדע, שמאויש ברובו על ידי אנשי מקצוע ומומחים, מבינים היטב מה הממשלה צריכה לעשות. השרה גמליאל תומכת במהלכים אלה, ומבינה שללא תקציבים גדולים יותר – הן למשרד ישירות והן לרשות החדשנות – לא ניתן יהיה לממש דבר. המבחן שלה יהיה, אפוא, בהתנהלות מול שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', ובכירי משרדו, ובהצלחתה לשבור את תקרת התקציב של משרד המדע ולהעלות אותו לסכום שנקבה – לפחות מיליארד שקלים.

לפי דבריה בראיון, היא מתכוונת להיאבק על הגדלת התקציבים, בין היתר בהסתמך על התוכנית הכלכלית של האוצר, ששמה את ההשקעה בהיי-טק כאחד הסעיפים ברשימת סדרי העדיפויות בתקציב הבא. הנעלם הגדול הוא האם אכן זה יתבצע, במיוחד לאור ההתפתחויות הביטחוניות האחרונות והורדת הדירוג של ישראל על ידי מודי'ס, באופן חסר תקדים.

הדו"חות האחרונים שפורסמו מרימים דגל אדום לגבי ענף ההיי-טק. איך את רואה את זה?
השרה גמליאל: "דו"ח רשות החדשנות מראה שההיי-טק הפגין חוסן במהלך השנה וחצי האחרונות. למרות כל החששות, אנחנו מדורגים במקום השלישי בעולם בדירוג ההשקעות. זה נותן איזשהו כיוון חיובי. נכון שיש אתגרים, כמו סוגיית התעסוקה, מבחינת הגיוון והפיזור של המועסקים בענף, ויעדי ההשקעות, שנותבו בעיקר לחבורת הגדולות, אבל יש מקום לאופטימיות.

אני רוצה לציין שדו"ח רשות החדשנות הוא תוצאה של מהלכים שנקטתי בחודשים האחרונים, החל מזמן קצר לאחר כניסתי לתפקיד. בין היתר, העברנו החלטה בוועדת השרים למדע וטכנולוגיה, שלפיה יש צורך בהשקעה רב שנתית בתעשיית ההיי-טק, כדי לסייע לסטארט-אפים ולצרכים נוספים שהדו"ח מטפל בהם".

מה את מצפה ממשרד האוצר ומהשר סמוטריץ'?
"אני מודעת היטב לכך שאנחנו בזמן מלחמה, ויש לא מעט אתגרים, אבל אני פועלת על מנת לשכנע שדווקא עכשיו יש צורך מיידי להגדיל את ההשקעות בהיי-טק, כפי שהממשלה עשתה בתחילת המלחמה. אז, האוצר הזרים מיליארד שקלים, דרך רשות החדשנות, לסיוע לחברות סטארט-אפ שלא היה ביכולתן לגייס כספים, הוקמה קרן יוזמה ובוצעו עוד מהלכים נכונים. זה הצליח מעל ומעבר, וגם השנה חייבים לחזור על כך.

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ'. צילום: ShutterStock

בנוסף, אני תומכת ואפעל לקידום מהלך שנמצא כעת בשלבי חקיקה, שנועד להקל על אי הוודאות, שמונעת ממשקיעים זרים להשקיע בארץ. זהו אמנם תיקון שעוסק בנושאי מס, אבל יש לו חשיבות רבה, ואני חושבת שנכון מאוד לחוקק אותו כעת.

במקביל, אפעל לשכנע את הממשלה לשריין 1% מכל תקציב מדינה בכל שנה, שיהיה צבוע עבור רשות החדשנות, וכך היא תוכל לעבוד לטווח ארוך ולא להתחנן בכל שנה להגדלת התקציב".

מה צריך לעשות כדי לקדם את ה-AI ולהביא את ישראל לקדמת הבמה בתחום? נדמה שאנחנו נמצאים בו מאחור.
"זה נושא שאני מטפלת בו מאז כניסתי לתפקיד. שלב אחד הוא הטמעת ה-AI בשירות הציבורי והממשלתי – דבר שישפר את השירות לאזרח, יצמצם את הביורוקרטיה וייעל תהליכים. לשמחתי, תשעה משרדי ממשלה כבר מטמיעים את הבינה המלאכותית. ברמת התשתיות והמחקר, ישראל הצטרפה לאמנה בינלאומית בתחום הבינה המלאכותית, וזה מהלך חשוב, שיגביר את שיתופי הפעולה של ישראל בתחום עם מדינות אחרות. אנחנו בוחנים כעת כמה קולות קוראים כדי להביא לפה חברות ענק נוספות.

התפיסה שלי, כפי שהוצגה בממשלה, היא ראייה מרחבית, שיתופי פעולה עם מדינות שיש להן עניין לשתף איתנו פעולה. כך, למשל, טאואר ממגדל העמק חתמה על הסכם להקמת מפעל בהודו לייצור ופיתוח שבבים. זה יעזור להגברת שיתופי פעולה בינלאומיים בתחומי המחקר והפיתוח, יסייע לאקו-סיסטם הישראלי וייתן מענה מסוים לבעיית שרשרת האספקה".

כיצד אתם מתמודדים עם החרם האקדמי על ישראל בעקבות המלחמה?
"שבתי בימים אלה מביקור מוצלח באוניברסיטת קולומביה – אחד המוסדות האקדמיים הגדולים בעולם, וכזה שהיו בו הרבה מאוד גילויי שנאה כלפי יהודים וישראלים. שמחתי לשמוע מראשי האוניברסיטה שהם עשו כמה צעדים חשובים שימנעו הפגנות אנטי ישראליות בתוך הקמפוס, וגם צעדים שיאפשרו למרצים וחוקרים ישראלים להתנהל שם בצורה בטוחה. כמו כן, דיברנו על חילופי סטודנטים ועל כנס בינלאומי משותף בתחום הבינה המלאכותית, בתקווה שנוכל לקיים אותו פה, בישראל".

לסיכום, איך את רואה את ההיי-טק הישראלי בשנה הקרובה? גם היא תאופיין, קרוב לוודאי, בחוסר ודאות.
"ברגע שנשלים את הליכי החקיקה שנועדו להקל על משקיעים, אני מאמינה שנהיה בכיוון הנכון. זאת, בנוסף לכל הצעדים שציינתי – הגדלת תקציבים ויצירת אקו-סיסטם רחב לתעשייה, למדע ולמחקר. אני חייבת לציין בהקשר זה את ראשי התעשיה, שמשתפים איתנו פעולה. אני נפגשת איתם, ואנחנו רואים עין בעין את האתגרים ואת הדרכים לפתרון. אני אופטימית, ומאחלת שכל החטופים יחזרו ושנתברך בפסוק שרלוונטי היום יותר מתמיד: תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה".