עבדות מודרנית: החצר האחורית של ענף ההיי-טק

בסוף המילניום הקודם, פרופ' גדעון קונדה, אנתרופולוג מאוניברסיטת תל אביב, בילה שנה שלמה במפעל היי­-טק אמריקני גדול וחקר את חיי היומיום של העובדים שם. הוא כתב בעקבות כך את הספר מהנדסים תרבות,­ שליטה ומסירות בחברת היי­-טק. בספר מתוארות שלל המניפולציות הרגשיות והמתוחכמות שענקיות ההיי­טק מפעילות על עובדיהן, טשטוש הגבולות שבין החיים הפרטיים והעבודה, הגלוריפיקציה והזוהר המזויף של הענף, והפער מול המציאות היומיומית של השתעבדות. כל זאת, תוך שימוש במושגים מכובסים: "גאוות יחידה", "הומניזם", "קידמה", "גמישות", "העובד הפרודוקטיבי" ועוד. רבע מאה עברה, ונראה שהמצב רק החמיר.

"עבדים מאושרים הם שונאי החירות הקשים ביותר", אמרה הברונית מארי דובסקי פון טרבומיסליצה (מריה פון אבנר אשנבך), סופרת מוראבית-אוסטרית מהמאה ה-19. אלא שפרופ' קונדה לא התייחס בספרו לעבדים האמיתיים, השקטים והמושתקים שבענף, שנמצאים מאחורי הקלעים, בחצר האחורית שלו.

מהי עבדות סייבר?

בסוף השבוע האחרון התפרסם בתקשורת ההודית תחקיר על עבדות סייבר. עלה ממנו שעשרות אלפי הודים – חלקם אנשי טכנולוגיה, שנסעו לקמבודיה, תאילנד, מיאנמר, וייטנאם ולאוס בחיפוש אחר משרות בשכר טוב (יחסית) – נעלמו. רבים שהגיעו לשם חשבו שהם מצטרפים לחברות לגיטימיות ויעסקו בהזנת נתונים או בפיתוח. הם מצאו את עצמם עובדים עבור חברות הונאות סייבר. אותם אנשים אולצו לעסוק בפשעים מקוונים: הונאות היכרויות, הונאות קריפטו והונאות מסחר. הנוכלים המקוונים, שהרוויחו מהם מיליוני דולרים, שילמו לפועלים האומללים גרושים, שלא לומר רופיות. "על הדרך", הנוכלים גם סחטו את הפועלים ואת בני משפחותיהם, וכלאו אותם בניגוד לרצונם.

הפגנה נגד עבדות בלונדון ב-2019. צילום: ShutterStock

על פי קרן CyberPeace, עבדות סייבר היא צורה מודרנית של עבדות "שמתחילה בהונאה מקוונת ומתפתחת לסחר פיזי בבני אדם".

"עבדות זו יכולה ללבוש צורות רבות ושונות, כגון מעורבות כפויה בפשיעת סייבר, העסקה בכפייה בהונאות מקוונות, ניצול בכלכלת החלטורה או עבדות לא רצונית", נכתב. וכך, אותם הודים אולצו לעבוד ברוב שעות היממה, ובתנאים קשים. כיוון שדרכוניהם נלקחו מהם על ידי המעסיקים הנוכלים, אין ביכולתם לברוח, ולכן הם אולצו לבצע שיחות הונאה ברשת – נגד הודים.

עבדות לטובת צנזורה

עוד צורה של עבדות עלתה לכותרות ב-2022. עובד צעיר, בן 25, באתר הווידאו ביליבילי (Bilibili) מת ממפרצת בשל עבודת צנזור רצופה. האתר הסיני, שנתמך על ידי טנסנט ועליבאבא, נאלץ להודיע לאחר מות העובד כי יוסיף למצבת כוח האדם שלו 1,000 צנזורים. עובד לשעבר סיפר: "לעולם לא תוכל להשלים את כמות עבודת הצנזורה היומית שהוקצתה לך, אז תצטרך לעבוד שעות נוספות – אבל בהתנדבות, ללא תגמול. כל מה שקיבלנו בשעות הנוספות בחינם היה רק חטיפים".

הצנזורים של ביליבילי הם חלק זעיר ממאות אלפי הצנזורים בדרום מזרח אסיה, רובם בפיליפינים ובתאילנד. אלה משמשים כ-"קבלני הניקיון" של תעשיית התוכן המערבית, ומדי יום נאלצים לצפות – כדי לצנזר – במאות ואלפי סרטוני זוועה לסוגיהם: סנאף, "סתם" רצח, אלימות קשה, פורנו, פורנו ילדים, פורנו חיות ועוד מ-"כל הטוב הזה". בנוסף לתנאים הנוראיים שבהם הם מועסקים, העובדים האלה סובלים מסיוטים וממשברים נפשיים, וחלקם אף מתאבדים.

עובדת במפעל של פוקסקון. צילום: ShutterStock

אמזון, פוקסקון, אפל – ומחאה קטנה

באפריל 2021 אמזון התנצלה בפני חבר הקונגרס האמריקני מארק פוקאן על שהכחישה שחלק מנהגיה נאלצים לעתים להשתין לבקבוקים, עקב לחצי הזמנים שהם חווים בעבודתם. פוקאן, דמוקרט מוויסקונסין, צייץ כי "לשלם לעובדים 15 דולר לשעה לא הופך אותך ל-'מקום עבודה מתקדם' כשאתה מחבל באיגוד העובדים וגורם להם להשתין בבקבוקי מים". הוא התייחס להתנגדות ואף לחבלה, לכאורה, של הענקית מסיאטל במאמצי כמעט 6,000 עובדי מחסן הענק שלה באלבמה להתאגד כדי לשפר את תנאי העסקתם. מצב ההשתנה באמזון הרבה יותר גרוע עבור הנשים העובדות – הן עושות פיפי בשקיות אשפה וצמות במשך שעות כדי להימנע מלהשתין.

במשך שנים החתום מטה כותב על חטאי פוקסקון, ענקית הייצור האלקטרוני הטייוואנית. חברה זו מפורסמת מזה שנים בהתעללות בעובדים, בהעסקתם בתנאי עבדות, בהלנות שכר, בהעסקה במשמרות ארוכות מהמותר על פי חוק ובעבדות ילדים. אפל היא מלקוחותיה הגדולים – וגם דל, HP, מוטורולה, נינטנדו, סוני ונוקיה. ב-2010 התרחש במפעלי פוקסקון גל התאבדויות, שבמהלכו ניסו להתאבד 18 עובדים ו-14 מהם הצליחו. אחד העובדים, שלא התאבד, הוא יאן לי, בן 28, שמת באותה השנה מקוצר נשימה, לאחר שנאלץ לעבוד במשמרת של 34 (!) שעות ברציפות.

ריקי ג'רוויס. צילום: ShutterStock

קשה למחות על העבדות הזאת, בוודאי שלעובדים-עבדים עצמם, אבל גם לאחרים. ובכל זאת, היה מי שעשה את זה: ריקי ג'רוויס, שהנחה את טקס גלובוס הזהב רב הסלבריטאים ב-2020, העיר כמה הערות מפורשות על מתקני הייצור של אפל בסין מול המנכ"ל שלה, טים קוק, שישב בקהל. טוב, לא כולם חזקים ועשירים כמו ג'רוויס.