התקשוב סיפק את הסחורה – ה-"לקוחות" שלו בצה"ל פחות

ב-2003, חודשים לאחר הקמת אגף התקשוב, התראיין לאנשים ומחשבים תת-אלוף יהוא אבן-זהב, המפקד הראשון של יחידת לוט"ם שבאגף ואמר: "… צבא היבשה צריך להיות יעיל יותר בשדה הקרב, מקושר, ממוחשב, בעל היבטי שליטה ובקרה טובים יותר – עד רמת הכלי הבודד והחייל הלוחם… נפתח מערכות קישור…שיקשרו את כלל הזרועות ביניהן לבין עצמן. ניצור ענן מידע אחד גדול, שיקיף את כלל צה"ל ויגיע לרמת הטנק. פיתחנו מערכות נשק מתקדמות העומדות בפני עצמן, אבל לא השכלנו להביא לכך שהן תדברנה ביניהן… נחבר את מערכת השו"ב של המודיעין עם זו של היבשה… נשנע את המידע בצורה רוחבית בין כל החילות והזרועות".

בחלוף שני עשורים התגשם חזונו של אבן זהב. המספרים המסכמים שנה ללחימה מדברים: יותר מ-10,000 מחבלים הרוגים בעזה, בהם כ-200 בכירים, יותר מ-800 מחבלים הרוגים בלבנון, בהם 90 מפקדים וחסן נסראללה, ו-690 מחבלים באיו"ש. בעזה הותקפו מהאוויר 40,300 מטרות, ובצפון – הותקפו 4,900 מטרות מהאוויר ו-6,000 מהיבשה.

הנתונים הללו מגלמים כמה תפיסות ומושגים שהתקשוב הצבאי מימש: שילוביות – שיתוף פעולה בין הכוחות השונים ליצירת מכפילי כוח מבצעיים ויותר אפקטיביים; רב-זרועיות – יכולת הזרועות "לדבר" ביניהן; לוחמת רשת – בניית פלטפורמות לאיסוף ולשיתוף מידע בין הכוחות בשטח וביניהם לבין המפקדות. התקשוב קיבל גם "רוח גבית" מההתפתחויות הטכנולוגיות הרבות, ובהן – יכולת לניוד מידע, טיפול בביג דאטה, ענן ובינה מלאכותית.

מהעשור הקודם, צה"ל פרס מספר עצום של חיישנים, פיתח מערכות פיקוד ושליטה המנפיקות תמונת אמת מעודכנת על שדה הקרב, הקים מערכות לניהול האש ו"בנקי מטרות" עם תעדוף, בבחינת "מי פנוי בארלוזרוב". המטרה: להקצות את היחידה המתאימה והזמינה לתקיפה מדויקת ומהירה. כך, התקשוב יצר מרחב דיגיטל לשיתוף מידע בין כל הזרועות ומכל הרשתות, בכל זמן – ובאופן מאובטח, ובנה תהליך מבצעי חוצה זרועות, מבוסס מידע מסונכרן, ואוטומטי בחלקו.

לאחר מלחמת לבנון השנייה, ב-2006, כונו מפקדי החטיבות, באופן ביקורתי, "מפקדי הפלזמות", כי הם פיקחו על פעילות הכוחות מהחמ"לים באמצעות מסכים גדולים ששידרו את תמונת הקרב. מאז, צה"ל הפיק לקחים ומצא את נקודת האיזון בין הפלזמה לשדה הקרב.

מהקמתו, התקשוב הביא פן נוסף למפעל הלחימה הצה"לי והעשיר את יכולותיו: מ-"רצפת הייצור" – תשתיות המחשוב והתקשורת – ועד הקצה – לקוחות הקצה הלוחמים בשטח, מחשוב הקצה והרובד האפליקטיבי. אחת ממשימותיו היא לצמצם את העושר האדיר של המידע ולספק ללקוחות בצה"ל רק את זה שרלוונטי להם.

עוד לצד החיוב: בשבוע השני למלחמה, ב-17 באוקטובר, הודיע החמאס שצה"ל הפציץ את בית החולים הבפטיסטי אל אהלי בעזה, ושיש 500 הרוגים. הפיצוץ הפך במהרה לקרב על התודעה ועל דעת הקהל העולמית. התקשוב הצבאי היה הראשון לחשוף שאין מדובר בתקיפה ישראלית, אלא בשיגור כושל של הג'יהאד האסלאמי. חיילים ביחידת מצפן שבלוט"ם הם שגילו, על סמך חיתוכים, ניתוחים והצלבות, שלא צה"ל הפציץ את בית החולים.

מה לא עבד?

"במישור הטכנולוגי", אמר בעבר בכיר בתקשוב לאנשים ומחשבים, "הפגיעה ההתחלתית בעולמות התקשוב הייתה קשה. חמאס נטרל את האמצעים הטכנולוגיים על הגדר לאורך הגבול, לרבות מערכת 'רואה יורה'. כל הקו הראשוני נפגע מתקיפה – שהייתה פשוטה ומתוחכמת גם יחד".

ב-7 באוקטובר כתבתי: "האם חדירת הגדר על ידי החמאס הייתה יום הכיפורים של הסייבר הצבאי? כנראה שלא". בכיר לשעבר בתקשוב הצבאי ניסה להסביר מה לא עבד: "היו להם (לצה"ל, י.ה.) את כל הכלים בסייבר וב-ICT, אבל – לא ברור איך ולמה – משהו בהפעלה של מערך התקשוב התפספס".

תא"ל (מיל') נתי כהן, לשעבר הקשר"ר, אמר: "בעולם הקיברנטי, המערכות פעלו. הסיפור הוא לא המערכות והתשתיות, אלא השימוש בהן במצב של כאוס". תא"ל (מיל') ארנון זו-ארץ, גם קשר"ר לשעבר, הוסיף: "אסור להסתמך אך ורק על טכנולוגיה, אבל היא מרכיב מרכזי ביתרון היחסי של צה"ל על האויב".

במהלך המלחמה נמתחה ביקורת על מיזם צי"ד (ר"ת צבא יבשה דיגיטלי) – פרויקט השו"ב הצה"לי, שנועד לשפר את יכולות הבקרה והתיאום בין זרועות הצבא השונות, ובתוך הזרועות, עם תמונת מצב מבצעית עדכנית. בין השאר, עלתה השאלה: האם הארכיטקטורה המורכבת של מערכת, שתוכננה לפני שני עשורים – נצח במונחי IT – נכונה היום? והיה מי שאמר: "התחזוקה הפכה לנטל, אבן ריחיים על כתפי התקשוב. עבר זמנה של צי"ד. צריך חדשה".

"וכעת, לשלב השאלות", כתבתי לפני שנה. "היכן היה המודיעין הטכנולוגי? … האם ישראל לקתה בעיוורון ולא ידעה על המתקפה של החמאס?… הכנת מבצע שכזה אורכת חודשים (בדיעבד הסתבר שמדובר בשנים, י.ה.) איך ייתכן שלא התקבלו עליו סימנים מודיעיניים, ואם התקבלו – מה נעשה איתם?… האם הלקוחות של המידע הטכנולוגי לקו בתסמונת ההיצף – מרוב רעש בסייבר לא הצליחו לחלץ את הנתונים המתריעים, האמיתיים?"

תא"ל יעל גרוסמן, מפקדת לוט"ם, נשאלה בראיון: "האם הטכנולוגיה בגדה בנו ב-7 באוקטובר?" והשיבה – "טכנולוגיה היא דבר נפלא, אבל לא יכולה להחליף את האדם".