25 שנה למהפכה: GeForce של אנבידיה מאז ועד היום

לעיתים קצת קשה לגשר, אולי אפילו מבחינה לוגית, על הפער שיש בין כרטיסי הבינה מלאכותית שמציעה כיום מובילת השוק אנבידיה לבין כרטיסי המסך לגיימרים – עוד שוק שהיא מובילה ביד רמה, עוד לפני ש-AMD החליטה לבצע פרישה חלקית ממנו, ובטרם אינטל למעשה ויתרה עליו. אבל בבסיס, כרטיסי הבינה המלאכותית של ימינו הם סוג של מה שכונה פעם "כרטיסי מסך עסקיים" – כאלה שתמיד התמקדו בחישובים מהירים יותר מאשר בהצגה מהירה של פריימים על המסך כדי שהמשחקים ייראו מציאותיים יותר.

למעשה, הדור הבא של כרטיסי המסך למשחקים מבית אנבידיה יהיה מבוסס על ליבות Blackwell, וזהו גם השם של הטכנולוגיה שתהיה אחראית להרצה המהירה של כרטיסי הבינה המלאכותית מהדור הבא של החברה. ג'נסן הואנג, המנכ"ל עם מעיל העור של אנבידיה, כבר אמר באחרונה שלא יהיו יותר כרטיסים למשחקים בלי בינה מלאכותית בפנים – והאמת, זה טבעי לחלוטין, ודי מתבקש.

25 שנה למעבד הגרפי הראשון

כך או כך, הכול התחיל לפני 25 שנה, כשבאוקטובר 1999 השיקה אנבידיה את מה שכונה כבר אז המעבד הגרפי הראשון – GeForce 256. הכרטיס הזה, שהגדיר מאז אותם ימים את שם המותג של אנבידיה לשוק המשחקים, עשה משהו מאוד חשוב, שמתרחש עד היום: הורדה משמעותית של חישובים ייעודיים מהמעבד הראשי והביצוע שלהם בכרטיס עצמו באופן מהיר יותר – ובהמשך גם יכולת חישוב מקבילית, שעזרה לבצע את הפעולות הגרפיות הללו אפילו עוד יותר מהר.

בבלוג שלה בחרה אנבידיה להזכיר ציטטה מהסקירה של אתר החומרה הנחשב Tom’s Hardware, ולא בכדי: "GeForce 256 יכול להוריד עומס מהמעבד המרכזי. הוא מוודא שתהליך עיבוד הגרפיקה בתלת ממד זורם בצורה חלקה ,ומעניק למפתחים אפשרות להשתמש בהרבה יותר פוליגונים – מה שמוביל באופן אוטומטי לרמת פירוט גרפי גבוהה בהרבה".

כרטיס מסך מסדרת ה-GeForce של אנבידיה. צילום: ShutterStock

אחד הדברים שהגדירו בדיעבד את ה-GeForce 256 ככרטיס מסך שמהווה נקודת ציון דרך, וסוג של מהפכה, היה השילוב של מנועי תאורה וטרנספורמציה (T&L) בכרטיס עצמו, בחומרה. זה הוביל למשחקים חדישים יותר, שמפותחים עם יכולות תצוגה מציאותיות יותר, החל בהשתקפויות מציאותיות יותר ועד תאורה דינמית וקצב פריימים מהיר יותר.

בנוסף, עד מהרה הבינו חוקרים שכרטיסי המסך, מכיוון שהם מאפשרים לבצע חישובים מקביליים, ניתנים לניצול לטובת חישובים עסקיים ומדעיים לחלוטין, וגם לשימושי בינה מלאכותית. אחת מפריצות הדרך הייתה ב-2012, כאשר אלכס קריז'בסקי מאוניברסיטת טורונטו השתמש במעבדים הגרפיים של אנבידיה לפיתוח AlexNet – רשת נוירונית, שאומנה על מיליון תמונות והגיעה למקום הראשון בתחרות זיהוי התמונות ImageNet. מוכר מאיזשהו מקום?

לאורך שנים רבות נטען שמי שמושכים את שוק המחשוב קדימה הם שחקני המחשב שדורשים עוד ועוד ביצועים. זה אולי התחיל ב-GeForce 265 עוד לפני שנות דור, אבל זה לא עומד להשתנות

הדור החדש של כרטיסי המסך של אנבידיה יושק, כנראה, כמעט במקביל לדור החדש של מעבדי הבינה המלאכותית החדשים שלה. הקשר ביניהם קרוב מאי פעם, ומי שחושב שיש פערים גדולים צריך להבין שזה רק עניין של השקפה. אנבידיה כבר שכחה, לשמחתה, את העידן שבו השתמשו במאות אלפי כרטיסי מסך כדי להניע חוות ענק לכרייה של מטבעות וירטואליים תוך ניצול יכולת החישוב המקבילי של הכרטיסים. באותו עידן, היא התקשתה באספקה של כרטיסים לקהל היעד המקורי – מה שהוביל לעליית מחירים מטורפת. אלא שעדיין, המחירים של כרטיסי המסך מהדור הבא יהיו בשמיים, בגלל עוצמת החישוב שמשולבת בהם.

הכרטיס הגרפי של המחשב תופס חשיבות רבה יותר

למעשה, בעידן שבו המטרה של החברות היא להעביר את חישובי הבינה המלאכותית כמה שיותר ליחידות הקצה, עוד לפני ה-NPU, מה שיהיה באמת חשוב זה הכרטיס הגרפי של המחשב, שיציע יכולת הרבה יותר גבוהה, לעתים קרובות.

לאיפה אנחנו הולכים ב-25 השנים הקרובות? הקו כרגע די ברור: עוד יותר עוצמה חישובית שמופנית לבינה מלאכותית – גם במחשב הביתי. לאורך שנים רבות נטען שמי שמושכים את שוק המחשוב קדימה הם שחקני המחשב שדורשים עוד ועוד ביצועים. זה אולי התחיל ב-GeForce 265 עוד לפני שנות דור, אבל זה לא עומד להשתנות.