סקירה: טאבלט מדיה – במיוחד לאוהבי המוזיקה

לנובו בדרך כלל מתמקדת בהיבט הצרכני בטאבלטים שלה. בדרך כלל, כי לפעמים יש טאבלטים שהיא משיקה תחת שם המותג העסקי שלה, ויש גם טאבלטים לשוק המשחקים. אבל התמקדות בצריכת מדיה נמצאת לעיתים קרובות בראש הרשימה כשהחברה מפתחת טאבלטים חדשים, אולי גם בזכות ההתעוררות בשוק שחלה בשנה האחרונה – ו-Tab Plus מהווה דוגמה מצוינת לכך.

לנובו גם מצליחה לעיתים להפתיע בטאבלטים שהם משיקה, ואחד הכי זכורים, לפחות עבור כותב שורות אלו, הוא YOGA Tab 3 Pro המדהים, שהשיקה לפני כשמונה שנים והגיע עם מקרן מובנה. ולמה אני מזכיר את זה? כי Tab Plus הוא גם טאבלט מיוחד: זהו טאבלט שמתמקד במוזיקה – מאוד מתמקד במוזיקה.

הרבה הרבה וואטים

ב-Tab Plus שילבה לנובו לא פחות מ-8 רמקולים של JBL, חברה שמוכרת היטב בשוק האודיו המתקדם, ואף זכתה לראות את שיבוץ הלוגו שלה על הטאבלט כדי לסמן את שיתוף הפעולה. יש ארבעה טוויטרים וארבעה וופרים, ויש חלוקה שווה בין שני הצדדים, ויש עוצמה כוללת של לא פחות מ-26 ואט שזה הרבה מאוד מאוד, ועוד קצת הרבה בתחום של טלפונים/טאבלטים.

זה אולי לא הספק שיכול להתחרות בזה של רמקולים ייעודיים, ניידים כמובן, אבל עוצמה כזו התגלתה מהר מאוד כמספיקה למלא בקלות גם חדרים גדולים, וגם בלי להגיע לקצה. ובעוצמה של 90%, גם השכנים הצטרפו לחגיגה בדפיקות על הדלת – וגם הודו לאחר מכן שלמרות העוצמה הגבוהה מה שהם שומעים הוא חד ונקי, ללא הפרעות וללא עיוותים, גם כשהמוזיקה מועשרת בבסים. התמיכה ב-Dolby Atmos עוזרת גם היא כמובן לאיכות השמע.

מה שמעניין הוא, שהטאבלט יכול גם לשמש כרמקול נייד לכל דבר ועניין עבור מכשיר אחר. אם רוצים, לדוגמה, להשמיע דרכו מוזיקה מטלפון אנדרואיד, פשוט נכנסים להגדרות ה-Bluetooth ומצמדים את הטאבלט שמופיע ברשימה כמו עוד זוג אוזניות נטולות חוטים. הבעיה היא שעוצמת השמע בחיבור הזה נמוכה יחסית למה שאפשר להוציא בניגון עצמי.

מעוצב לרוחב

שילוב הרמקולים הזה משפיע גם העל העיצוב של הטאבלט. הוופרים ממוקמים בתוך תיבות סאונד בנפח של 22 סמ"ק שעוזרות היטב לצלילים האיכותיים, ובמיוחד הבס. אבל התיבות הללו גדולות והן גורמות לחצי התחתון של הטאבלט להיות הרבה יותר עבה מחציו העליון. מעבר לכך יש רגלית מובנית שקל לפתוח ולסגור, והיא נפתחת עד זווית רחבה מאוד.

זה בעצם מגדיר מאוד את הטאבלט למצב עבודה לרוחב, וכאמור עם הפרדה ברורה מאוד בין 'למעלה' ו-'למטה', וזה בעצם ממקד מאוד את השימוש של הטאבלט בצריכת מדיה.

כמובן שאפשר לעשות כל דבר אחר בסביבת האנדרואיד 14 של Tab Plus (לנובו מתחייבת על שני עדכוני מערכת הפעלה ועדכוני אבטחה עד ינואר 2028), אפילו לעבוד איתו כשהוא ביד ולאורך, אבל זה לא ממש נוח במצב הזה כי המשקל לא מאוזן וגם בגלל 'הבליטה' הגדולה של כל החלק התחתון – כשמשקל של 650 גרם בוודאי לא עוזר להרגשת היציבות.

קצת על חומרה

ל-Tab Plus יש מסך בגודל 11.5 אינץ' שמתקשר ממרחק בטוח עם הטאבלטים ענקי המסך שמסתובבים כיום בשוק. הוא מצויד בפאנל IPS ברזולוציית 2000×1200 פיקסלים, או 2K למקצרים, וזה כמובן מסך מגע. הוא מציע בהירות של 400 ניט וגם תמיכה בקצב רענון של 90 הרץ לכל היותר.

המעבד הוא Helio G99 הוותיק של מדיה-טק שעדיין נחשב לפופולרי יחסית בשוק הביניים הנמוך, וזה אומר תמיכה ב-WiFi 5 בלבד. גם השבב הגרפי אינו מבריק, Mali-G57 בגרסת 2 ליבות, וזה אכן לא ממש טאבלט למשחקים חזקים ומודרניים – צריכת מדיה, כבר כתבתי?

Lenovo Tab Plus. צילום: יח"צ

לסוללה יש נפח עבודה של 8,600mAh שתומכת בטעינה בהספק של עד 45 ואט. הבעיה היא שבאריזה יש כבל USB שמגולגל היטב ויפה, אבל אין מטען. מסתבר שגם בלנובו למדו לחסוך על חשבון הלקוח. כך או כך, הסוללה הספיקה במבחנים שלי להגיע לקצת יותר מ-16 שעות עבודה, וזה בהחלט זמן עבודה מאוד טוב.

הטאבלט הגיע אלי עם 8 גיגה-בייט זיכרון עבודה ועם 128 גיגה-בייט זיכרון אחסון, שניתן להרחיבו בעוד 1 טרה-בייט נוספים באמצעות כרטיס microSD. המחיר שלו בתצורה הזו עומד על 1,299 שקלים, ולצערי המחיר כאמור אינו כולל מטען. בסופו של דבר, עם זאת, מדובר בפתרון נחמד עבור מי שצריכת מדיה היא בראש שמחתו, ובעיקר מוזיקה במקומות ששמיעה פתוחה לא מפריעה לאף אחד. וזהו, תרשו לי לחזור לחגיגה הפרטית שלי לעוד כמה שעות לפני שהוא יחזור למקורות