כך תשפיע תוכנית האוצר על ההיי-טק והמחשוב הממשלתי

התוכנית הכלכלית של משרד האוצר לשנת 2025, שהוגשה לעיון הציבור, כוללת מספר סעיפים המתייחסים לענף ההיי-טק. אחד הפרקים בתוכנית נקרא: "הגדלת היתרון התחרותי של ישראל בהשקעות, צמיחת חברות והתרחבות חברות בינלאומיות בענף ההיי-טק, על ידי מתן ודאות והסרת חסמים במיסוי הגברת השוויון".

מדובר בשינוי או עדכון של תקנות מס שונות, חלקן חדשות ואחרות שכבר היו קיימות. תקנות אלו מרחיבות את הפטור ממס למשקיעים זרים, בתנאים שהאוצר יגיש לאישור ועדת הכספים. כמו כן מדובר על עדכון מדרגות המס בשיעור של 32 אחוזים, על רווחים מהשקעות בנכסים פיננסים של תושבים זרים.

עוד מוצע לעדכן את חוק מס ערך מוסף, ולכלול בו פטור ממס גם על שירותי ניהול לשותפות שבה מעורבים תושבי חוץ ותושבי ישראל.

סעיפים אלו נכללו עקב הדו"חות האחרונים שהראו על קצב צמיחה איטי לענף, עקב היעדר השקעות, מאז תחילת המלחמה, קיפאון בגיוס עובדים ועוד.

שרת החדשנות והמדע, גילה גמליאל, אמרה בראיון לאנשים ומחשבים כי היא תומכת בהגדלת הטבות מס למשקיעים זרים כדי להחזיר את ההשקעות בחברות היי-טק, שלא יכולות לגייס כספים עקב המלחמה.

הרחבת פעילות של מערך הדיגיטל הלאומי

פרק אחר וחשוב לא פחות בהצעת התוכנית הכלכלית הוא הרחבה משמעותית של פעילות של מערך הדיגיטל הלאומי, שבראשו עומדת שירה לב עמי והענקת סמכויות בקרה בכל מה שקשור למימוש תוכניות האצת הטרנספורמציה הדיגיטלית בשירותים לאזרח, בכל הגופים הסמוכים לשולחן הממשלה.

על פי ההצעה, השירותים הדיגיטליים לאזרח יוגדרו כ"שירות חיוני נפוץ" ובתוך כמה שנים כל השירותים האלו יהיו חייבים להיות דיגיטליים בכל המשרדים, כולל ברשויות המקומיות.

כל אחד מגופי הממשלה והרשויות השונות יהיה חייב להגיש למערך הדיגיטל דיווח עד סוף רבעון 2025, על היקף השירותים הדיגיטליים שהוא מספק לציבור, כולל נתונים מפולחים על סוגי השירותים ומי נהנה מהם. המערך יפרסם אחת לשנה את הנתונים, וישווה בין המשרדים והגופים השונים בהקשר זה.

סעיף אחר בפרק, מטיל על מערך הדיגיטל והממשלה כולה להעמיד לרשות כל הגופים הציבוריים עד סוף שנה זו, תשתית לאומית להזדהות דיגיטלית. בין היתר הדבר יעשה על ידי הבטחת אימות זהות גבוהה, באמצעות זיהוי טלפוני, זאת במטרה לייעל ולפשט את מערכת ההזדהות הלאומית. התשתית תהיה על בסיס טכנולוגיית Passkeys או כל טכנולוגיה דומה.

13/18 המשך
כלומר – הקטר, או יותר נכון החמור, שנושא את המשק קדימה, מקבל מכות מהמקל אבל לא מקבל את הגזר!

— onyon (@onyonyonyon) October 14, 2024

ארנק דיגיטלי לאומי

כמו כן יש בפרק סעיף ובו החלטה ליצירת צוות להקמת ארנק דיגיטלי לאומי, בהשתתפות כל הגופים הרלוונטים, ביניהם מערך הסייבר ורשות ההגירה.

הארנק הדיגיטלי נועד להרחיב את השימוש בתעודות זהות חכמות, לטובת המגזר העסקי והקשר עם הממשלה. כל זאת לאחר בדיקות בהיבטים של פרטיות, סיכוני סייבר ואחרי ביצוע פיילוטים נדרשים. סעיף זה בתוכנית הכלכלית כולל גם הטלת אחריות על מערך הדיגיטל לגבש את האסטרטגיה הדיגיטלית הלאומית, שתכלול חזון, מטרות ויעדים, ותוכניות מפורטות בשיתוף עם כל המשרדים.

צמצום עלויות בשימוש בענן הממשלתי

הפרק הנוכחי מתייחס גם לפרויקט הענן הממשלתי, נימבוס, ומוצעת בו הוספת סעיף חשוב בהחלטת הממשלה 1700, שעל בסיס זה החל הפרויקט. הכוונה לפתח מנגנון לבקרה תקציבית בכל מה שקשור לעלויות פיתוח התוכניות במעבר לענן ומניעת כפילויות.

הענן הממשלתי. נימבוס. צילום: BigStock

כמו כן לראשונה מתייחסת הממשלה לנושא תקצוב פעילות המעבר לענן – ועדת ההיגוי תוכל להמליץ על תוספות תקציביות לאותם משרדים שעוסקים במעבר לענן. הסעיף הזה נכתב בין היתר בגלל ביקורת והערכות שהעלו מנמרי ממשלה שונים, במסגרתם אמרו כי המעבר לענן חייב להיות מתוקצב באופן נפרד, והוא לא יכול להיות חלק מהתקציב השוטף שלהם, במיוחד בכל מה שקשור להיבטי כוח אדם. באותה מידה, ועדת ההיגוי תוכל להחליט שיש להפחית מתקציב המשרד, בכל מה שקשור לענן.

כמו כן מוצע להקים מנגנון בקרה לזיהוי חריגים בצריכת השירותים בענן, עקב העובדה שמשרדי ממשלה קיבלו חשבונות גבוהים עקב השימוש בענן בגלל היעדר מנגנון פיקוח.

סעיף נוסף בפרק זה מציע להקים רשת לקידום מדעי הנתונים (רקמ"ה), בתיאום עם החשב הכללי. מדובר ברשת מבוזרת של אגמי נתונים, שתאפשר הנגשת נתונים רבים ושיתופם בין משרדי ממשלה לחוקרים מתוך המגזר הציבורי, התעשייה והאקדמיה. כמו כן להטיל על הלמ"ס לפתח תשתיות מיחשוב לשאילתות המבוססות על נתונים קיימים של הלשכה.

ביקורת על התוכנית

גורמים בממשלה ובענף אומרים כי ברמה העקרונית התוכנית הזו היא מהלך חיובי, אולם השאלה הגדולה היא האם האוצר יקצה לה את המשאבים הנדרשים, כי אחרת הרעיונות היפים יישארו על הנייר.

יצוין גם כי סעיף אחד בפרק, המתייחס לרשויות המקומיות, כבר עורר ביקורת מצד המרכז לשלטון מקומי, מאחר שבמרכז מפרשים אותו בכך שמעניקים למערך הדיגיטל סמכויות אכיפה על הרשויות, בכל מה שנוגע לדיגיטציה של שירותים, מבלי לגבות את התוכנית בתקציבים מתאימים.